הבלוג של matycohen

matycohen

ברוכים הבאים לבלוג שלי. גילוי נאות - השפה העברית אינה שפת אם שלי. אי לכך יתכנו טעויות כתיב ועל כך אבקש את סליחתכם. מקווה שהתוכן כן ינעים את קריאתכם. הערות, תיקונים והמלצות יתקבלו בברכה. תבורוכו.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מאפריל 2014

בסיבוב השלישי ראיתי אותה. כמעט פספסתי אותה כי העייפות כמעט הכריעה אותי, כמעט ויתרתי ואז ראיתי אותה- מתבוננת בי, בוחנת אותי. המבט המתבונן שלה גרם לי לזקוף את הגב, להרים את הראש, להביט ישר קדימה ואפילו היה חיוך קטן בקצה השפתיים .

09/02/2015

השעה 06:15 בבוקר, 4 מעלות, קר, חשוך.
IMG-20150112-00346
בסיבוב השלישי ראיתי אותה. כמעט פספסתי אותה כי העייפות כמעט הכריעה אותי, כמעט ויתרתי ואז ראיתי אותה- מתבוננת בי, בוחנת אותי. המבט המתבונן שלה גרם לי לזקוף את הגב, להרים את הראש, להביט ישר קדימה ואפילו היה חיוך קטן בקצה השפתיים .
ראיתי אותה ממש בסיבוב, מתחת לעצי האקליפטוס. היא נראית לי מותשת, שוכבת עם הבעת מאמץ עילאי על הפנים, טיפות זיעה על המצח, השיער אסוף בקוקו.

אני חולפת על פניה אבל המבט שלה לא עוזב אותי. בסוף חודש ספטמבר היא החלה להגיע לפארק. בהתחלה היא נסתה רק להזיז את המפרקים בידיים והרגליים. המטרה שלה היתה רק ללכת קצת.
ההתחלה היתה מלאה בהמון מאמץ, כאב, יאוש והמון תקווה. בגלל דלקת הפרקים היד שלה לא תפקדה ובמשך חודשיים הלכה עם סעד כדי להקל על הכאבים העזים שהעירו אותה כל לילה.
כל פעם שהיה לה אימון בפארק היא הסתכלה על הרצים ולבה התמלא בקינאה.
האם אי פעם תצליח לרוץ 500 מטר? האם היא פעם תוכל לרחף כך מעל המסלול?
האמת, ריצה היא אף פעם לא אהבה, זה לא דיבר אליה. דווקה כדורשת היא מאוד אהבה אבל שריר שנקרע פעמיים בתוך חודשיים הכריע את סיפור האהבה הזה.
אולי בגלל שריצה עבורה היתה דבר קשה ,דרכה יכלה להתמודד עם המחלה שלה – החלפת קושי וכך קל יותר  להתמקד בהחלמה.
כשראיתי אותה אז, לפני חמישה חודשים, לא המאמנתי שהיא תצליח ואם הייתי יודעת שתעבור גם ניתוח בטן חודש אחרי בכלל היתי ”מוחקת” אותה.
אני ממשיכה בריצה שלי. בקילומטר השלישי י ש לי  משבר, כל השרירים כואבים. יש איזה דחף פנימי ,שמתנהל לו ללא קשר אלי, לוותר ולעבור להליכה אבל המבט שלה עוקב אחרי ואני לא מעיזה להפסיק את הריצה.
מסתיימים השלושה הראשונים ולאט לאט הגוף נכנס למצב של טראנס – פו-פו, או – או. שתי נשיפות ,שתי נשימות,
שני צעדים, כפות הרגליים מתרוממות גבוה יותר, המכונה הזאת שנקראת גוף נכנסת לסוג של הרמוניה ואז אני מרגישה שאני מרחפת מעל המסלול, שתיים- שתיים, לא חושבת על כלום. שקט ורגוע.
IMG-20150209-WA0001
עוד סיבוב , אחד האחרון ואז אני רואה אותה מתרוממת, קמה לקראתי, עושה את צעדיה הלא בטוחים ,סוג של ריצה קלילה, ומתחברת אלי.
שתינו רצות את ה400 מטר האחרונים לסיום ריצת החמישה קילומטרים לקראת מרתון תל אביב,
לקראת ריצת הניצחון הפרטית שלי, לקראת התחלתה של הגשמת חלום – לרוץ מרתון למרות דלקת הפרקים.
הספירה לאחור החלה – עוד 17 יום…
IMG-20150209-WA0003
רוצים לשאול שאלות?רוצים לתת המלצה? תגלגלו מטה ותגיבו בתגובות.
רוצים לקרוא עוד פוסטים? תלחצו על הכפתור הורוד ,למעלה בצד שמאול.

 

עוד מהבלוג של matycohen

תצוגה מקדימה

איך לקום על הרגליים אחרי שנופלים - נחום תקום או אמא אדמה

כבר תקופה ארוכה אני מרגישה כאילו משהו כבה בתוכי. אני עושה הכל כרגיל - עובדת, לומדת, מטפלת, מתחזקת בית - בישולים, ילדים, כביסות, ניקיונות  אבל משהו חסר לי ואני לא מצליחה לכתוב. אני כותבת אבל זה נשאר בגדר טיוטה בלבד. סיפרתי על...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

איך לחגוג יום הולדת?

היום יום הולדת , היום יום הולדת, היום יום הולדת לבלוג שלי... האמת כמעט שכחתי שעברה שנה מאז פתחתי את הבלוג הזה. לפני שנה וקצת בהמלצתה של חברתי הטובה שרית חיים השתתפתי בקורס "בלוגינג מתחביב למקצוע" של ...

תצוגה מקדימה

זו אני ואלה הפנים שלי

זה יהיה פוסט עצבני במיוחד. די,  נשבר לי. למה לעזאזל כל אחת חושבת שהיא יכולה להתעסק עם איך שאני נראית ? או קיי, בואו נשים את העובדות על השולחן: # בשנה האחרונה עליתי במשקל מספר קטן מ 10 אבל עם נוכחות בהחלט. כן,כן ,אני יודעת וגם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה