הבלוג של propro

matrx

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מנובמבר 2011

“גישת המתחמים” והיישום הכושל שלה בישראל היא נושא שמעטים מודעים לו ברמה התיאורטית, למרות שהם חווים את התוצאות ביומיום. מדובר באנטי-תזה לתפיסה של עירוב שימושים (mixed-up development) שחסידי תיאוריות הקיימות מקדמים בלהט בשנים האחרונות, ובצדק רב.

בניגוד למצב הרצוי והמקובל בעירוב שימושים שבו אזור מסוים משמש למגורים, עבודה, קניות וכו’, בגישת המתחמים יש הפרדה למתחמי בילוי, מסחר, תעשיה וכו’. הדוגמא הקלאסית והמוכרת יותר בשנים האחרונות: תל-אביב של עידן חולדאי, שבה העירייה פועלת לסגירת עסקים באזורים שהגדירה כמתחמי מגורים ובדחיקת אוכלוסיות מאזורים שהוכרזו מתחמי בילוי.

בתל אביב הוחלט, בין השאר, שמתחם נמל תל אביב ישמש כאזור בילוי ואילו שכונה כמו פלורנטין, שמתאפיינת בעירוב שימושים אורגני משחר ימיה, “תנוקה” ממקומות בילוי כדי להתאים להגדרתה כמתחם מגורים.

גישת המתחמים, יש לומר, נחשבת לגישה שנכשלה כשלון חרוץ אחרי יישומים כושלים במערב אירופה ובעיקר בארה”ב במהלך שנות השמונים. בתל-אביב, באופן ספציפי, חולשת התחבורה הציבורית הופכת את התנועה בתוך העיר בין מתחמים לכמעט בלתי אפשרית ללא רכב פרטי, וכך לא רק מקפחת אלא גם פוגעת בעסקים ובתושבים.

באופן אירוני משהו, אפשר לראות שגישת המתחמים יושמה בישראל גם ברמה הארצית ולא רק העירונית. בישראל יש ערים שאפשר לגור אך לא לעבוד בהן, ערים שאפשר לגדל בהן ילדים ולחנך אותם אך לא לבלות או לעסוק במסחר (כמובן, אין ערים רבות שאפשר גם לחיות וגם להיקבר בהן. כמו שאומר שירו של שלמה גרוניך: “תוכל למות בתל אביב בבוא יום חידלון / אבל להיקבר חבר, תוכל רק בחולון”).

לדוגמא, השכיחות והריכוז של גני ילדים במודיעין או של גנים בעיר רמת גן, ראשל”צ וחולון, גדולים פי כמה מאשר בדרום תל-אביב למשל. מדובר גם על גנים עירוניים ומעונות יום וגם על גנים פרטיים. הזמינות של מקומות בילוי בערי הפריפריה המיועדות למגורים נמוכה דרמטית מאשר בתל-אביב ורבות מהן לא מצליחות לספק עבודה. הערים הקטנות משמשות כפרברי שינה, כשחלקן מציעות אפשרויות חינוך ומסחר אבל כמעט אף אחת מהן לא מספקת את כל צרכי התושבים.

חלק מהבעיה נעוצה בהחלטה השגויה והכושלת להגביל את הבנייה במרכז כדי לדחוף אוכלוסיות למגורים בפריפריה, החלטה שמשרד הפנים הכריז לאחרונה על כשלונה. ההחלטה הבעייתית הזו נחשבת מהגורמים המרכזיים למשבר הדיור בישראל, בדיוק מהסיבה שאנשים לא רוצים לגור בפריפריה אבל היצע הדירות במרכז כמעט לא משתנה.

נזקי השגיאות התכנוניות הללו מגיעים לכל תחומי החיים. הבלוגר יואב לרמן, למשל, הצביע על הקשר בין פשיעה של צעירים לשגיאות תכנוניות ברמה העירונית. לרמן גם מרבה להתייחס לקשר שבין שגיאות אלו ל”הרס הרחוב”, בין השאר על רקע הפרדת המסחר מהמגורים.

בפשטות, הניסיון של המתכננים ברמה הארצית והמוניציפלית, להגשים רעיונות שלא מעוגנים בידע ובניסיון הקיימים אלא משקפים חזון פוליטי ו/או עסקי מסוים, התרסק על קרקע המציאות. מדוע? אולי כי אי אפשר באמת להכריח אנשים לגור במקום מסוים, לקנות ולבלות במקום אחר. ואם אי אפשר, אולי עדיף לא לנסות.

עוד מהבלוג של propro

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 7 years

יש כאלו שפשוט לא יכולים להפסיק

נתקלתי בסרטון החביב הזה בפוסט "לנסות להיכנס לראש הכפייתי" בבלוג "על הספה" של ערן כ"ץ (אולי אתם מכירים את השם מבלוג האוכל המקסים שלו ושל זוגתו, "אוכל זה טעים"). לפני שתצפו, כדאי שתכינו את עצמכם...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

איש לא שומר על ילדי הגן

אם אתם חושבים להתרבות, אחד הדברים שעלולים לשכנע אתכם לוותר הוא המצב המחפיר בתחום גני הילדים ומסגרות החינוך לגיל הרך. חרף ההבטחות הרבות, מעט התקדם בתחום הזה בשנה האחרונה אין ספק שהשנה העברית החולפת הייתה מהשנים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה