רווקות ולא לבכות

בחורה עם מחשב נייד

גם אתן מכורות ל"רווק בגן עדן"? אני מכורה. מכורה אמיתית. כמות הפרקים שאני מסוגלת לראות ברצף (בואו נקרא לזה "להבינג'") היא קרוב לאינסופית, וזה קורה: דבוקה למסך, עיניים פעורות ופה בולס בציפייה. אם נרקמת מערכת יחסים חדשה, מבלי להצליח להתאפק יותר מדיי, אני בחשבון האינסטגרם של המושא, בודקת מה עלה בגורל מערכת היחסים, בעודי צופה בה בזה העת. אין לי סבלנות. אז יקרה או לא יקרה?

אז חופי מקסיקו חוו דמעות של עצב ודמעות של אושר, מערכות היחסים שנרקמות שם יכולות להחזיק לילה, כמה שבועות ואף ישנם זוגות שיצאו משם מאושרים, עם טבעת, בעודם מדלגים על החוף יד ביד, כשהיום הם כבר אוחזים בתינוקת קטנה וחייכנית (אמרתי לכן שאני חטטנית!). אבל מה שאני פשוט לא מצליחה להבין, זה את מערכת היחסים של אשלי י. וג'ארד. והרי לכן תקציר: אשלי הכירה את ג'ארד בעונה השנייה של התכנית. יותר נכון, עיניה נחתו עליו והיא ידעה שהוא התגשמות כל חלומותיה. תמצית חבילת החלומות בגבר אחד: גבוה, נאה ומחוספס- ג'ארד. בעונת "הרווק" שאשלי השתתפה, היא זכורה כטיפוס מאוד אמוציונלי (בלשון המעטה). אז בגן עדן אשלי קיבלה כרטיס לדייט, והיא הזמינה את ג'ארד. הדייט היה בינוני למדיי, ללא כימיה הדדית (כלומר, אצל אשלי- כולל ניצוץ, אצל ג'ארד- פחות). אם אני זוכרת נכון, אפילו לא היתה נשיקה, מה שמסמל דייט פחות מוצלח בגן העדן של הרווקים, אבל היתה נשיקה במהלך העונה, הם נתנו זה לזו ורדים בכל טקס, אבל לא היה מעוף. מבחינת ג'ארד הכוונה. מבחינתה היה המון מעוף, המון עתיד, המון "הוא אהבת חיי, לעולם לא אמצא עוד גבר כמוהו" והמון המון דמעות. המון דמעות. זה הגיע למצב של 'השתק' בכל פעם שיש פריים שלה. מעין רפלקס בלתי מותנה שהתהווה אצלי- בכל פעם שרואים אותה, אני לוחצת על כפתור ה'השתק' בשלט. היבבות שלה גרמו לי להתייאש, ובהחלט יכול להיות שבתור רווקה, לא יכולתי לראות אותה חושפת עצב בצורה כה הפגנתית מול מושא אהבתה. אני אישה חזקה. אני לא בוכה. רק בחושך, לבד, כשאף אחד לא רואה. אולי ליד חברה טובה. אבל לא מול כל אמריקה (פלוס ישראל בדיליי של כמה שנים)!

בשבוע האחרון של פרדייס, כריס (המנחה ההורס) מודיע לכל הזוגות שהתהוו בתכנית שזהו שבוע קריטי בו יחליטו הזוגות- יחסם, לאן? ג'ארד מעדכן את אשלי שלדעתו מערכת היחסים בניהם אינה יציבה כשאר הזוגות, וכי כדאי שדרכם יתפצלו. אשלי נוסעת הביתה (בבכי, כמובן) מאוכזבת ושבורת לב, ואז עונה 3. בעונה השלישית של האושר הטהור הזה, חוזר ג'ארד לנסות שוב את מזלו. לחוף הקסום של מקסיקו מגיעה גם קיילה- בחורה מתוקה, עטופה בגוף הורס, עם חיוך שממיס את ליבו של כל גבר, או בקיצור- סיוט של כל אישה! עיניו של ג'ארד ניצתות, עיניה של קיילה מעפעפות, וזו נראית כתחילתה של זוגיות נפלאה, אך הו, האימה, כשאשלי יורדת במדרגות, ומגלה כי ג'ארד (שבעקבותיו היא באה, כמובן) החל לטפח קשר עם הפרח הקטן והמתוק ביותר בפרדייס. מסתבר שבהפסקה בין שתי העונות, ג'ארד ואשלי נשארו בקשר לא ברור של התגופפויות/ידידות, או אם נקרא לילד בשמו: אש קטנה. אשלי בוכה, ללא הפסקה, מסכסכת בכל הזדמנות, מעוררת את רחמיו של ג'ארד ואת אימתה של קיילה, עד שזו מרימה ידיים ואומרת לו שלא יצליחו להתקדם בקשר שלהם כל עוד רוחה של אשלי שורה עליהם. היא עוזבת, ג'ארד רץ אחרי הרכב שלה, ויחד הם דוהרים אל הלא נודע. אשלי מנסה להרים את עצמה ללא הצלחה בשארית העונה, ונושרת כשגבר אחר מודיע לה בשבוע האחרון שמערכת היחסים בניהם לא מספיק חזקה (דה ז'ה וו, מישהו?). ועוד בדיוק כשחשבה שתעניק לו את פרח בתוליה בסוויטת הפנטזיות.

לאורך 2 העונות, אשלי לא מסתירה את ייאושה, דמעותיה ותקוותיה מג'ארד. היא לא מפסיקה לבכות, לשאול את ג'ארד "אבל למההה???", ג'ארד מנסה תמיד להסביר לה שלא רואה כמוה, בהמון סבלנות, אך במהלך העונה השלישית, סבלנותו פוקעת, כשבמפתיע, סבלנותה של אשלי לא.

היום הם מאורסים באושר, וצפויים להתחתן בקרוב.

אושר פוטוגני

אני יודעת שזה לא היה צפוי, גם לא לי. וקשה להפתיע אותי. אני ת-מ-י-ד יודעת מי הרוצח. אבל את זה לא ראיתי מגיע. זה סותר את כל מה שאני מכירה. הרי תמיד אמרו לנו לשחק את הקשות להשגה, לא? שגברים אוהבים ביצ'יות! שהוא אמור לחזר, להתאמץ, רק ככה הוא יהיה כרוך אחרייך. רק ככה תתפסי אותו חזק בקוקוס. אבל לא, ממש לא. ג'ארד נחשף לכל הצדדים המיואשים, הרגישים והנואשים של אשלי, ועדיין, היום הם מאוהבים יותר מתמיד! יש להם תמונות אושר באינסטוש! מהמבויימות והמבחילות ביותר! איך זה קרה? הם היוצא מן הכלל? הסיפור יוצא הדופן שמהם תופרים אגדות? האם עקשנות לפעמים באמת מובילה להצלחה? אולי יש גברים ששווה להילחם עבורם? אני מודה, הוא גבר שווה. והיא נלחמה עליו בכל הכוח שהיה לה, ראינו. והיא קיבלה את מה שרצתה.

יש בנות שלא יבינו אותי- עוד גבר, אז מה? אני פשוט נדהמת מהסיפור חסר הסיכויים הזה. כמה התאמצתי להסתיר את רגשותיי כלפי בחורים שיצאתי איתם, לא רציתי להראות להם שאני מעוניינת. הו, אשלי. כמה למדתי ממך. נלחמתי על לא מעט דברים בחיי, אך כשזה מגיע לגברים, למדתי לוותר די מהר. עכשיו אני לומדת מחדש לחזור לבסיס, בלי חוקים. אולי יש שם גם ג'ארד אחד בשבילי.

טוב, נו, לא ג'ארד. דודי.