הבלוג של מיכל יפה

עניינימים

שונאת לכתוב, אוהבת לערוך ומתמחה בלראות את התמונה הקטנה

עדכונים:

פוסטים: 154

עוקבים: 153

החל מאוגוסט 2011

קצת על הספר ששינה את חיי

02/06/2013

ב-2 בנובמבר 92′ השתחררתי מהצבא. זה היה יום רביעי או חמישי בשבוע, וביום ראשון שאחרי כבר התחלתי לעבוד. חופש לא היה אופציה, כי חודש קודם כבר עזבתי את הקיבוץ והייתי חייבת לפרנס את עצמי (דמי העזיבה היו כ-4,000 שקל). באורח פלא התקבלתי עוד קודם לעבוד כמזכירה במקום קטן, אך מוביל בתחומו. לא ברור למה חשבתי שזאת עבודה שמתאימה לי, אך הטעות התגלתה די מהר.

הייתי מזכירה איומה, שנאתי כל רגע וכשהחלטתי לעזוב לאחר כעשרה חודשים, שני הצדדים נשמו לרווחה. מצד שני, כשהבוסית המאוד דומיננטית היתה בחו”ל או בסניף השני של המשרד (שהיה יותר קרוב לביתה), ניצלתי את הזמן כדי לחטט לה במדף הספרים ולחפש לעצמי תעסוקה.

וכך הגעתי ל”אהבה, רפואה ונסים” של ד”ר ברני ס. סיגל. ד”ר סיגל מדבר בספר הזה על כוח הריפוי העצמי ובכלל על היכולת של הנפש להשפיע על הגוף. היום הנושא הרבה יותר ידוע ומקובל, אבל אז זאת היתה בשבילי הפתעה גמורה. פתאום הבנתי כל מיני דברים על עצמי. למשל את הסיבות לכך שבשנה האחרונה שלי בצבא, ובפרט בחצי השנה האחרונה, הייתי כל הזמו חולה. פעם שפעת, פעם אנגינה, אבל תמיד מחלות עם חום מינימלי של 38 מעלות, שמזכה בגימלים. ביולי 92′ גם היתה לי דלקת חמורה בברך, שבעקבותיה הייתי מאושפזת כשבוע וקיבלתי פטור מתורנות ש”ג עד סוף השירות (מה שאומר שמעולם לא עשיתי תורנות כזאת, כי היא היתה מיועדת רק לסמלות כמדומני).

זה היה גילוי כל כך מסעיר שהשפיע עליי בצורה כזאת שאחר כך במשך שנים ארוכות לא הייתי חולה בכלל, וכשכבר כן הייתי חולה, החום שלי מעולם לא עבר את ה-37.5, זה תמיד היה צינון קצת יותר חזק מסתם נזלת. הסיבה לכך היא שפתאום נראה לי נורא טפשי לחלות. כאילו, על מי אני בדיוק עובדת. אני הרי יודעת שהסיבה למחלה היא נפשית, מה שאומר שאני לא יכולה לשקוע ברחמים עצמיים הגונים כנהוג במחלות שלא ברור למה הן נופלות עלינו פתאום. הפעם הראשונה שחליתי באנגינה לאחר השחרור היתה ב-98′, לאחר שנזרקתי על ידי מישהו, וגם אז הסיבה היתה ברורה כשמש (וגם המחלה הגיעה מהיום למחר).

היום הגישה הרווחת היא שלא תמיד אפשר לשאול למה אנחנו חולים ולא תמיד יש לזה סיבה רגשית, אבל אני עדיין מאמינה בכל לבי ש-90 אחוז מהמחלות שלי הן קשורות איכשהו לרגש, ותמיד מבררת עם עצמי מה הסיבה לכל הרגשה גרועה.

מיכל יפה

עוד מהבלוג של מיכל יפה

תצוגה מקדימה

עגבניות מיובשות בשמן זית ותבלינים

כן כן, הכי טוב לייבש עגבניות בשמש, אבל למרות שזה יותר רומנטי (וזול), לא תמיד אפשר. מזל, אם כך, שיש תנורים בעולם. וככה זה הולך: לוקחים עגבניות שרי וחוצים אותן לאורך. כלומר אם יש...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אייל גולן: כמה מטומטם אפשר להיות?

ונגיד שהוא לא ידע. נגיד. כלומר יכולתי לכתוב פה פוסט שלם על למה כשאישה - בכל גיל - שוכבת עם יותר מגבר אחד, ועוד כאלה שלא מכירים אותה, ויותר מפעם אחת, זה בכל מקרה מעיד על בעיה לא קטנה, וכל גבר עם מעט שכל בקודקודו אמור לסרב לעשות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

וידאו: מי יעזור לילד ברחוב?

יותר מ-20 מיליון איש צפו בסרטון שהציג ניסוי חברתי שבמסגרתו עמד ילד ברחוב בניו יורק בקור של מינוס 15 מעלות, כשלגופו רק ג'ינס וטי-שירט קרועים ובידו שקית ניילון אחת להתכסות בה. העוברים והשבים התעלמו ממנו במשך שעתיים, ואז קרה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה