הבלוג של מיכל יפה

עניינימים

שונאת לכתוב, אוהבת לערוך ומתמחה בלראות את התמונה הקטנה

עדכונים:

פוסטים: 155

החל מאוגוסט 2011

ספרו של אורן גזית מתרחש בערב אחד דרמטי. הוא לא ספר טיסה קליל, אבל שווה את המאמץ שבקריאתו

03/03/2019

הסוף הראשון והסוף השני

“אני, שמילים הן פרנסתי, כתבתי את הדפים האלה בגלל האהבה שלי אלייך… כתבתי לך כדי לדעת לנסח את האהבה שלי אלייך. כתבתי לך כדי להגיד לך כמה אני אוהב”.

הציטוט שכאן למעלה הוא הסוף של “הסוף הראשון והסוף השני“, ספר הביכורים של אורן גזית. עלילת הספר מתרחשת בערב/לילה אחד בבית בשכונה תל אביבית, שמסתובב בה מחבל שמאיים על תושבי השכונה. בתוך הבית כלואים שלא מרצון ארבעה אנשים: אברהם, הגיבור והמספר של הספר, מחזאי ופזמונאי שרוב תהילתו מאחוריו, אך הוא עדיין נחשב בעיניי הממסד; בתו המתבגרת דנה, שיושבת בכיסא גלגלים אחרי שדרס אותה אוטובוס בנסיבות לא ברורות; דליה, זמרת עבר שכמהה לקהל, אך זה כבר לא מכיר בקיומה; ומגי, חמותו של אברהם, אמה של אשתו המנוחה עדינה, שאמנם לא נמצאת שם, אבל רוחה מרחפת מעל כל הדמויות.

הסיפור מתרחש בעתיד הלא נורא רחוק והכן נורא מפחיד, זה שבו למשרד התרבות קוראים “משרד התרבות והלאום”, זה שבו הרחובות נקראים על שם קורבנות פיגועים וזה שבו יצירות ויוצרים צריכים להיות מאושרים על ידי הממסד.

אבל מבחינתי כל החלק האקטואלי-נבואי הוא לא החלק החשוב בספר, אלא דווקא הסיפור שחושף את מערכות היחסים בין הדמויות. הדבר הכל כך מסובך ומורכב הזה שנקרא אהבה. ואני לא יודעת אם זאת אני או שזה הספר או החיבור בינינו, אבל לרגעים לא מעטים הוא מאוד העציב אותי. מצד שני אני מניחה שאם ספר מצליח לגרום לפחות לקוראת אחת לעצב, כנראה שהוא עושה עבודה טובה.

אבל בואו נעזוב לרגע את כל הרגש הזה. דבר נוסף שאני יכולה להגיד על ספרו של גזית זה שהוא מאוד קולנועי, ובמהלך הקריאה לא יכולתי שלא להיזכר בסרט ישראלי נפלא שאף הוא מתרחש במשך לילה אחד – “החיים על פי אגפא” של אסי דיין.

מצד שני, בהתחשב בעובדה שגזית הוא איש טלוויזיה, הספר שלו גם יכול להפוך למיני סדרה, מהסוג שבו קורות אותו ערב מסופרות כל פעם מזווית של דמות אחרת.

בשלב הזה אולי כדאי להוסיף גילוי נאות. אני מכירה את מאיה, אחותו של אורן, שהיא חברה שלי מעולם הריצה. ולמעשה קראתי את הספר בזכותה. הזכרתי את עניין הריצה, כי הדרך הכי טובה לתאר את הספר היא להגיד ש”הסוף הראשון והסוף השני” הוא כמו מרוץ שטח מאתגר – זאת לא ריצה קלה ונעימה בפארק, אלא מסלול די אטי עם הרבה עליות ותוואי שהוא לא תמיד ברור. אבל כמו בריצות שטח מאתגרות, ההנאה והקושי משולבים זה בזה.

ובתרגום לעברית: לא מדובר בספר טיסה קליל וזורם. הקריאה בספר דורשת מאמץ מסוים וריכוז, אבל מי שישקיע בו את הזמן הזה ייהנה מהדרך.

 

עוד מהבלוג של מיכל יפה

תצוגה מקדימה

עגבניות מיובשות בשמן זית ותבלינים

כן כן, הכי טוב לייבש עגבניות בשמש, אבל למרות שזה יותר רומנטי (וזול), לא תמיד אפשר. מזל, אם כך, שיש תנורים בעולם. וככה זה הולך: לוקחים עגבניות שרי וחוצים אותן לאורך. כלומר אם יש...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אייל גולן: כמה מטומטם אפשר להיות?

ונגיד שהוא לא ידע. נגיד. כלומר יכולתי לכתוב פה פוסט שלם על למה כשאישה - בכל גיל - שוכבת עם יותר מגבר אחד, ועוד כאלה שלא מכירים אותה, ויותר מפעם אחת, זה בכל מקרה מעיד על בעיה לא קטנה, וכל גבר עם מעט שכל בקודקודו אמור לסרב לעשות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

וידאו: מי יעזור לילד ברחוב?

יותר מ-20 מיליון איש צפו בסרטון שהציג ניסוי חברתי שבמסגרתו עמד ילד ברחוב בניו יורק בקור של מינוס 15 מעלות, כשלגופו רק ג'ינס וטי-שירט קרועים ובידו שקית ניילון אחת להתכסות בה. העוברים והשבים התעלמו ממנו במשך שעתיים, ואז קרה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה