הבלוג של מיכל יפה

עניינימים

שונאת לכתוב, אוהבת לערוך ומתמחה בלראות את התמונה הקטנה

עדכונים:

פוסטים: 155

החל מאוגוסט 2011

הסרט החדש בכיכובו של קווין קוסטנר הוא לכאורה סרט ספורט, אבל ברור שהרבה יותר מזה. ולמרות שאפשר לנחש מראש מה יקרה בו, הוא בכל זאת אחד הסרטים הכי מרגשים שראיתי לאחרונה

14/09/2015

המרוץ לפסגה. צילום: יח"צ

“בהשראת סיפור אמיתי משנת 1987, הסרט עוקב אחר קבוצת צעירה של רצים למרחקים ארוכים בעיירה מקפארלנד בארה”ב, וניסיונות הגיבוש שלה תחת הנהגתו של המאמן ג’ים ווייט (קווין קוסטנר). מקפארלנד היא עיירה מאותגרת, תושביה רובם היספנו-אמריקניים, אבל המאמן החדש מוצא כשרונות יוצא דופן בקבוצה שהתגבשה, והמירוץ להגיע להישגים ארציים מאחדת את כל העיירה. העוצמה ביחסים המשפחתיים, הנאמנות של כולם למען המטרה והתמיכה הבלתי מתפשרת של המאמן, הופכים את המסלול לניצחון למשהו הרבה יותר גדול ומרגש מאשר עוד תחרות ריצה”. 

הטקסט שכאן למעלה הוא תקציר הסרט “המרוץ לפסגה”, שעלה לאחרונה בבתי הקולנוע. כל מי שראה סרט או שניים בחייו יודע על פי התקציר הזה בדיוק מה הולך לקרות בסרט. באמת, אפס הפתעות, כולל כל ה”תאמינו בעצמכם ותצליחו” המתבקש. ועם זאת, זה אחד הסרטים הכי מרגשים שצפיתי בהם לאחרונה.

אפשר אולי, ברוח החג, להשוות את זה לעוגת דבש (ומי שלא אוהב, מוזמן להשתמש באנלוגיה למאכל אהוב אחר). כן, אנחנו מכירים את זה, וכמה כבר אפשר לחדש בעוגות דבש? ומצד שני, זה טעים! זה טעים גם אם המרכיבים מוכרים.

אפשר אולי 2, לגמרי לא ברוח החג, להשוות את זה לסקס בזוגיות ארוכה. גם שם הכל כבר ידוע ומוכר ללא הפתעות רבות, אך גם זה לא אומר שלא מדובר במשהו נעים.

ואם לחזור לסרט, מדובר לכאורה בסרט ספורט, אבל ברור שבעצם זהו סרט על הרוח האנושית ויכולותיה. האדם הציני שאני קצת מתקשה לכתוב על הסרט ברצינות, אבל הציניות הזאת לא היתה נוכחת בזמן הסרט, או שהיתה נוכחת ולא הפריעה, ובמקומה שלט הרגש, שלא פעם לווה בגרון חנוק. לא בגלל שהיה עצוב, ממש לא, אלא בגלל שהיה מרגש.

ואולי מבחינה קולנועית לא מדובר ביצירה גדולה, וגם הקונפליקטים בסרט נראים יותר כמו לסמן וי על זה שצריך קונפליקטים בסרט, אבל למי אכפת? בשביל קונפליקטים אמיתיים וסופים רעים יש לנו את החיים עצמם. את הסרט ביימה ניקי קארו, מי שחתומה גם על בימוי “לרכוב על הלווייתן” המקסים, כלומר יש לה ניסיון בסרטים עם גיבורים צעירים שמתגברים על קשיים ומגשימים חלומות.

אגב, הרגע הכי מרגש בסרט מבחינתי הוא בסופו, כשהראו מה קרה עם גיבורי הסיפור האמיתי שעליו מבוסס הסרט.

הרגע הכי מאכזב הוא להגיע הביתה ולקרוא באינטרנט את הסיפור האמיתי. אני ממליצה שלא לעשות את זה, כי אז תגלו שהחירות האמנותית והדרמטית שלקחו על עצמם יוצרי הסרט היתה קצת גדולה מדי (וכן, צירפתי קישור, אבל ממש א חייבים להיכנס אליו).

embedded by Embedded Video

“המרוץ לפסגה”, 128 דקות

עוד מהבלוג של מיכל יפה

תצוגה מקדימה

עגבניות מיובשות בשמן זית ותבלינים

כן כן, הכי טוב לייבש עגבניות בשמש, אבל למרות שזה יותר רומנטי (וזול), לא תמיד אפשר. מזל, אם כך, שיש תנורים בעולם. וככה זה הולך: לוקחים עגבניות שרי וחוצים אותן לאורך. כלומר אם יש...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אייל גולן: כמה מטומטם אפשר להיות?

ונגיד שהוא לא ידע. נגיד. כלומר יכולתי לכתוב פה פוסט שלם על למה כשאישה - בכל גיל - שוכבת עם יותר מגבר אחד, ועוד כאלה שלא מכירים אותה, ויותר מפעם אחת, זה בכל מקרה מעיד על בעיה לא קטנה, וכל גבר עם מעט שכל בקודקודו אמור לסרב לעשות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

וידאו: מי יעזור לילד ברחוב?

יותר מ-20 מיליון איש צפו בסרטון שהציג ניסוי חברתי שבמסגרתו עמד ילד ברחוב בניו יורק בקור של מינוס 15 מעלות, כשלגופו רק ג'ינס וטי-שירט קרועים ובידו שקית ניילון אחת להתכסות בה. העוברים והשבים התעלמו ממנו במשך שעתיים, ואז קרה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה