הבלוג של מיכל יפה

עניינימים

שונאת לכתוב, אוהבת לערוך ומתמחה בלראות את התמונה הקטנה

עדכונים:

פוסטים: 154

עוקבים: 152

החל מאוגוסט 2011

על הדרך שבה אנחנו מסתכלים על דברים, על היכולת למצוא את הטוב גם בהכי רע, על הצורך להגיד תודה ומה הייתם עושים אם כסף לא היה שיקול? קורס פסיכולוגיה חיובית: מפגש מס’ 4

21/05/2015

נקודות האור שבחשיכה. צילום: שאטרסטוק

השבוע עסקנו בנושא שאני מאמינה בו בכל לבי, הרבה לפני שהגעתי לפסיכולוגיה החיובית, וזה היכולת למצוא את הדברים הטובים גם במצבים הרעים. אני אלופה בזה, למרות שאני מגדירה את עצמי כאדם הכי פסימי שאני מכירה. איך זה מתיישב? אני קוראת לזה תיאוריית “האופטימיות שבפסימיות”. כי כשהכל כל כך רע מסביב, כל דבר שהוא רק טיפטיפה טוב, מייד מועצם והופך לרגע אושר גדול.

במסגרת השיעור גם היה לנו תרגיל כזה: לספר על משהו רע שקרה לנו, ועל 3 דברים טובים שקרו בגללו. חוקי הקורס קובעים שכל מה שנאמר על ידי המשתתפים לא יוצא החוצה, אז לא אוכל ממש לשתף אתכם, אבל תדעו שהרגע הכי חזק בשיעור היתה כשאחת המשתתפות סיפרה על אסון שקרה לה. אסון מהסוג שגורם לאנשים מסביב לתהות איך אפשר להמשיך משם. והיא הוכיחה שאפשר (וכמובן שזה לא קל, וזה לא קורה מייד) ואפשר גם למצוא נקודות אור גם בחשיכה הכי גדולה.

זוכרים את טרנד ה”3 דברים טובים שקרו לי היום”, שרץ בשנה שעברה בפייסבוק? אז אלה היו שיעורי הבית שלנו, רק עם 5 דברים במקום 3 ובלי לשדל אנשים אחרים לעשות אותו דבר. קלי קלות.

כוחן של מילים

ואם בחלק של למצוא את הטוב שברע הצטיינתי, אותה פסימיות שהזכרתי קודם גורמת לזה שאני ממש גרועה בנושא הבא שדיברנו עליו בקורס, וזה על כך שצריך לשנות את נקודת המבט שלנו על דברים, את הפוקוס וגם את המילים שבהן אנחנו משתמשים. הסרטון שלפניכם, שצפינו בו גם בשיעור, הוא דוגמה מעולה לזה, ואותי הוא ממש ריגש.

עיוור יושב ברחוב עם שלט שאומר “אני עיוור, עזרו לי”. מעטים עוצרים וזורקים לו מטבע, ואז מגיעה אישה אחת, הופכת את השלט וכותבת עליו משהו אחר. התגובה של העוברים והשבים היא מבול של מטבעות. כשהאישה חוזרת אחרי איזה זמן הוא שואל אותה – מה עשית לשלט שלי? “כתבתי אותו דבר”, היא עונה לו, “רק במילים אחרות”. מה היו המילים האלה? תצטרכו לצפות בסרטון כדי לגלות.

embedded by Embedded Video

פשוט תודה

להוקיר תודה. ככה, פשוט. זה היה הנושא המרכזי של השיעור. מישהו שיפר את רמת האושר שלכם, עשה משהו בשבילכם, שימח אתכם, עזר לכם או אפילו סתם הצחיק אתכם? תודו לו על זה. כן, גם אם זה התפקיד שלו. זה יעשה לכם טוב ועוד יותר יעשה לו טוב. הנטייה שלנו לקחת דברים או אנשים כמובנים מאליהם, יכולה לפגוע בנו בהמון צורות, ואפשר להספיק הכל גם אם עוצרים מדי פעם ואומרים תודה.

מה החלומות שלכם?

לקראת סוף השיעור התבקשנו להכין רשימה של כל הדברים שהיינו עושים אם כסף לא היה שיקול. על פי אלן ווטס אנחנו אמורים לעשות בדיוק את כל הדברים האלה שאנחנו חולמים עליהם ולא לחשוב על הכסף. אני גם מסכימה לזה וגם לא.

אם אתם בני 23, אז כן – לכו ללמוד מה שאתם רוצים ולעבוד במה שאתם רוצים בלי שיקולי רווחיות. אבל אנשים בני 43, שבתחילת דרכם כן הפעילו שיקולים כאלה, לרוב לא יכולים פשוט לקום וללכת אחרי החלומות שלהם. מה שהם כן יכולים לעשות זה להגשים חלומות קטנים, כאלה שאפשר לעשות בלי לשבור את כל מסגרות חייהם הקיימות. וגם במקרים האלה אנחנו נוטים הרבה פעמים לתרץ את אי העשייה שלנו במחסור בכסף, אבל לרוב מדובר בדברים שיש לנו כסף עבורם אם רק נעמיד אותם בראש סולם העדיפויות שלנו.

זה קרה לי לא פעם שאמרתי לעצמי משפטים שהתחילו ב”אם היה לי כסף, הייתי…”. ונכון שחלק מהדברים האלה, למשל החלום ללכת לאוניברסיטה כשומעת חופשית ולהיכנס לכל הקורסים שארצה, שלא לצורך השגת תואר אלא סתם לצורך הרחבת אופקים מסיבית במגוון רחב של נושאים, אכן דורשים כסף, או זמן שהוא כסף, אבל לא כולם. ובעקבות הקורס וההנאה העצומה שהיתה לי בהכנת לוח החזון שלי, החלטתי שאני רוצה להתחיל ליצור ובשביל לקבל כמה כלים, ללכת לסדנת היומנים החזותיים של חגית. זאת לא סדנה זולה, אבל אני בהחלט יכולה לקדם אותה בסדרי העדיפויות שלי ולוותר עבורה על דברים אחרים שעולים כסף.

אגב, בעניין חלום האוניברסיטה שלי, זה באמת משהו שכרגע אני לא יכולה להגשים במלואו, אבל כשסיפרתי לפני איזה זמן על החלום הזה לחברה, היא גילתה לי שאחותה מרצה באוניברסיטה והיא סידרה לי להיכנס לקורס שלה, כך שיש משהו בשיטת יובל אברמוביץ’ לצעוק את החלומות שלכם. ואם יש בין הקוראים ובני משפחותיהם מרצים באוניברסיטה שמוכנים לארח אותי בקורס שלהם – רק תגידו.

רוצים עוד? מייד אחרי המידע על הקורס הבא, שיפתח בקיץ הקרוב, תמצאו את הטיפ השבועי של מרכז מיטיב.

*   *   *   *   *

לימודי תעודה בפסיכולוגיה חיובית לקהל הרחב – קיץ 2015

התכנית כוללת את החוויה של “האדם השלם” (כלילוּת) ורווחה נפשית (well-being) מיטבית בפסיכולוגיה החיובית, שפותחה על ידי ד”ר טל בן שחר, מומחה עולמי מוביל בתחום.    

המשתתפים בתוכנית זו מוזמנים לעבור תהליך אישי של היכרות מעמיקה עם חזקותיהם, כישוריהם וחלומותיהם, על מנת לחשוף את הפוטנציאל הגלום בם ובכך להוביל למימוש עצמי מרבי ברמה הפיזית והרגשית.

מספר המקומות מוגבל מאוד, אנא מהרו להירשם על מנת להבטיח מקום בקורס.

מידע והרשמה על קורס בפסיכולוגיה חיובית

הטיפ השבועי של מרכז מיטיב

אתם זוכרים ממה התלהבתם כשהייתם ילדים? אני זוכרת שהייתי נוסעת עם הוריי בערב ומביטה החוצה אל עבר פנסי המכוניות שחלפו בנתיב הנגדי. לא היה מחזה מרהיב יותר מכך עבורי. להוקיר תודה זה לרכוש מחדש את היכולת להסתכל על העולם כמו ממבט של ילד, בפליאה, ובהערכה. עלינו להתמיד בדרך הסתכלות זו, עד שהיא תהפוך להיות חלק טבעי מאיתנו, בדיוק כפי שהיא הייתה כשהיינו ילדים.

אנשים שמתרגלים הוקרת תודה מעריכים יותר את החיים, החלטיים יותר, מאושרים יותר, נמרצים יותר ואופטימיים יותר.

רגע, אז איך באמת מתרגלים הוקרת תודה?

פשוט. אתם יכולים לבחור ברגע זה ממש להוקיר תודה לאדם הראשון שאתם יכולים לחשוב עליו שזכאי לה. במקביל,  אתם יכולים להוקיר תודה גם בינכם לבין עצמכם,  ולנהל “פנקס תודות” שבו כל ערב תכתבו על חמישה דברים שעליהם אתם מוקירים תודה. נסו לגוון בבחירות שלכם. אם אתמול הודיתם על חברות עמוקה וארוכת שנים עם מישהו, היום אתם יכולים לבחור להודות על הבריאות הטובה של מישהו קרוב לכם.

 הכותבת משתתפת בקורס פסיכולוגיה חיובית של מרכז מיטיב

עוד מהבלוג של מיכל יפה

תצוגה מקדימה

עגבניות מיובשות בשמן זית ותבלינים

כן כן, הכי טוב לייבש עגבניות בשמש, אבל למרות שזה יותר רומנטי (וזול), לא תמיד אפשר. מזל, אם כך, שיש תנורים בעולם. וככה זה הולך: לוקחים עגבניות שרי וחוצים אותן לאורך. כלומר אם יש...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אייל גולן: כמה מטומטם אפשר להיות?

ונגיד שהוא לא ידע. נגיד. כלומר יכולתי לכתוב פה פוסט שלם על למה כשאישה - בכל גיל - שוכבת עם יותר מגבר אחד, ועוד כאלה שלא מכירים אותה, ויותר מפעם אחת, זה בכל מקרה מעיד על בעיה לא קטנה, וכל גבר עם מעט שכל בקודקודו אמור לסרב לעשות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

וידאו: מי יעזור לילד ברחוב?

יותר מ-20 מיליון איש צפו בסרטון שהציג ניסוי חברתי שבמסגרתו עמד ילד ברחוב בניו יורק בקור של מינוס 15 מעלות, כשלגופו רק ג'ינס וטי-שירט קרועים ובידו שקית ניילון אחת להתכסות בה. העוברים והשבים התעלמו ממנו במשך שעתיים, ואז קרה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה