אהבה! מילה! . . במילה אחת הוא יוצר שיר, אהבה! . במילה אחת! אהבה! שיר! הוא יוצר! . במילה אחת נשימתי עוצר! . אהבה! מילה! אחת! . זכויות מוGנות .
+עוד.... וכתבת לי שיר וקראת לי פרח וחיזרת כאביר מול אורו של ירח. . וקראת לי שיר וקטפת לי פרח. אביא לך, אמרת, אפילו ירח. . ודקלמת כמו שיר והחנפת עם פרח ונטשת הרחק בחסותו של ירח. . וכאבת כשיר ודקרת כפרח ונותרתי לבד כתן מול ירח. . והפכתי לשיר וקמלתי כפרח וקברו אותי בלילו
+עוד.... היא למדה לזייף וירטואלית, היא למדה לזייף ממשית. היא למדה לחייך ולצחוק כקללה, אך את גסיסתו ומותו של הלב, רק היא לשמוע הייתה יכולה!!! . . G זכויות שמורות!
+עוד.... מראות תעתוע כסות ללא כסות הוא מביט בלא כסות ורואה את הקו הדק לאורך הגו המקומר הרומז לו אני שלך! גש לכאן! . בבואתה מזהירה שמרי על עצמך ,שמרי נערה!! לבשי כסותך , אל יביט הוא לתוכך! . אך גבה לא יסתיר סערה מאחוריו תלחש דמותה : ‘לטף לאורך שדרתי, במורד עירום נפשי, דע
+עוד...במים עכורים גדלה וצומחת ; ככל שעכורים יותר, ביתר עוז בוהקת היא ופורחת. לוטוס! . כנימפאה כחולה, מתנה לאלים, מעוררת הזיה, אמברוזיה. משיבת נעורים . . תפתה אותך אל עליה הרכים ובשכבות נפתחות אט אט, תהלך עליך קסמים. שכבה אחר שכבה והנה לכוד אתה בעומקי תפרחתה. . כך במשגל שדים סוער, בין מים ובוץ תשכיח
+עוד...אתה מושך אותי להיות ספר, לעשות אהבה עם המילים. עלעל לי בינות הדפים! . רוצה להיות מילה כתובה, כזו שאתה אוהב. רפרף לי בינות הדגשים! . אפסק עצמי לפסקאות דרמטיות,מעוררות,מזוינות. קרא אותי בין השורות! . עורגת ,מתגרה מתהווה חקוק אותי על לבבך! . מילה בסלע שבועה,שבויה, החיה אותי במחשבתך! . כריכה קשה, מילים רכות הסחף
+עוד...בובה…. בובה לראווה! כאחת הבובות משתלבת בנוף , מורחת חיוך, מציצה! . בפוזה הנכונה והנה אני בובה! . הכי אופנתית, הכי מתאימה לא שונה. עוד תוצר של חברה היטב משומנה. . בובה!! עוד שטאנס! כמו כולם! . לא יוצאת דופן , לא מעוררת קנאה, מתאימה בול למסגרת ולתמונה! . נטמעת ברקע ,לא ייחודית , סתם
+עוד...בוא! חפון אותי, גלגל אותי בזרועותיך, עשה בי שפטים! . החדר בי תורתך! אהבני ברע, ענגני בטוב, שלח בי חרון אפך עברה וזעם! . שפוך חמתך על הגויים, כל אלה שאצלי בין הרגליים! פרוק את כעסך וטינתך, הסתכל לי עמוק בעיניים! . הותר על בשרי את חצובות לשונך, חרוט על לוחות גופי באותיות קידוש לבנה!
+עוד...קמתי בבוקר, גררתי עצמי מבין המצעים החמים שהתחננו שאשאר, התלבשתי זריז, ארגנתי תיק וקופסה של אוכל, הלבשתי אותה, צחצתי שיניה ושיני, עטיתי את המסכה ויצאתי לעולם.. . . כמה רגועים היו כולם!! הם אוהבים את המסכה שלי! המסכה שלהם,המתעניינת , אוהבת לשאול: "מה נשמע?" ואז המסכה שלי עונה: "הכל טוב, מה שלומך ?" והכל כלא היה..
+עוד...