הבלוג של לין קפלן

לין קפלן

סמנכ"לית פיתוח עסק חברתי בעמותה. חברת מועצה ויו"ר סיעה בשנים 2013-2016. פעילת ציבור בנושאי חינוך ובנושאים מוניציפליים מגוונים

עדכונים:

פוסטים: 2

החל מיוני 2013

בסוף זה קרה. הגינה שלנו הפכה לגן אירועים קטן בזכות נמלים חרוצות ועמלות שלא נתנו לי לגעת בכלום. צילום ועוד צילום, נשיקות, חיבוקים, פירגונים. הגיע הרגע. ערב ההכרזה שלי על התמודדותי לראשות מועצת תל מונד, לאחר חצי שנה של עבודת מטה מסודרת בה גיבשנו מצע והכנו תשתיות.

26/06/2013

לבסוף זה קרה. הגינה שלנו הפכה לגן אירועים קטן בזכות נמלים חרוצות ועמלות שלא נתנו לי לגעת בכלום. צילום ועוד צילום, נשיקות, חיבוקים, פירגונים. הגיע הרגע. ערב ההכרזה שלי על התמודדותי לראשות מועצת תל מונד, לאחר חצי שנה של עבודת מטה מסודרת בה גיבשנו מצע והכנו תשתיות.

הכניסה שלי לפוליטיקה הצליחה להפתיע גם אותי… החלום שלי בתור ילדה היה להיות סופרת, ולהורי היה חשוב שאהיה לפחות מהנדסת. אז עשיתי מזה וגם מזה, למדתי עוד, גידלתי משפחה, השקעתי בקריירה ובמקביל התנדבתי במסגרות שונות.

את הפעילות הציבורית בתל מונד התחלתי מתוך הנאת הנתינה בהתנדבות, מתוך שמחת העשייה, מתוך הסיפוק העצום שביצירת יש מאין כשנדרש. עשר שנים עברו מאז, והעשייה הזו כל כך השפיעה עלי שאף שיניתי את תחום עיסוקי. לאחר לימודי הנדסת תעשיה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, עסקתי שנים בייעוץ שיווקי ואסטרטגי ומילאתי תפקידי ניהול בכירים בתחום השיווק. בעקבות העשייה הציבורית שלי התחלתי תואר שני נוסף במדיניות החינוך, פרסמתי מאות מאמרים ב-YNET בנושאי חינוך וכיום אני מלווה מנהלים של בתי ספר כיועצת עצמאית בפרויקט ייחודי של משרד החינוך של מעבר בתי ספר לניהול עצמי.

עשייה ציבורית עבורי, היא עשייה במקום האמיתי. במקום שנוגע באנשים, לכן היא עוצמתית כל כך.

מאותה תפיסה בדיוק של המקום האמיתי, החלטתי להתמודד על ראשות המועצה בתל מונד. מתוך הראייה של הפער בין פוטנציאל היישוב לבין המקום בו הוא נמצא כיום, מתוך ההבנה של משמעות העשייה הציבורית על איכות החיים שלנו ומתוך ההכרה ביכולת שלי לעשות זאת בזכות הרקע והניסיון שלי.

אחד אחר השני הם עלו בערב ההכרזה לדוכן הנואמים וריגשו אותי כל אחד בדרכו שלו: חברת הכנסת יפעת קריב שאמרה בין השאר “את לא נמצאת לבד, את נמצאת בקבוצת אנשים נהדרת שתומכים בך. באנו לשנות ולהביא פוליטיקה חדשה” ומיד אחריה גיל סגל מנכ”ל יש עתיד “לא היה לנו ספק לרגע שאת עומדת בקריטריונים למנהיגות הבאה של יש עתיד… אנחנו מאמינים בך ועומדים מאחורייך. באנו לנצח ואת תהיי ראש המועצה המקומית הבאה של תל מונד”, אסף קרפול מנהל המטה הנפלא שלי בנאום מרגש שאמר בין השאר “ב-6 החודשים האחרונים נוכחנו  לדעת איך לין ניהלה את מטה המתנדבים וסחפה את כולנו להיות חלק מהשינוי. היא מבינה שכמו בחינוך, תהליכים כאלה לוקחים זמן – רבולוציה לא תצליח להביא את השינוי, אלא דווקא אבולציה. היא יכולה לקחת את תל מונד למקום שכולנו חולמים עליו.”

נאום ועוד נאום וההתרגשות גואה. ולבסוף שלושת ילדי המקסימים ששיתפו בזווית האישית שלהם כל אחד בדרכו, הושיטו לי זר פרחים לסיום וגנבו את ההצגה כמנהג הילדים.

מחיאות כפיים, והמנחה הכריזמטי שלנו כפיר וולדמן (מתנדב כמובן) מזמין אותי לדבר.

“ערב טוב” אמרתי “אני שמחה מאוד לראות כאן את כולכם.” מעבר לזה שהתכוונתי לזה – שניות חשובות של ריכוז לקראת הנאום עצמו…

“אני רוצה להסתכל קדימה.” אמרתי. “מלחמות וטעויות עבר הן פחות חשובות בעיני. האנרגיה שלנו צריכה להיות מופנית לעתיד, למימוש החזון שלנו על איך היישוב הזה צריך להתנהל ולמימוש ציפיות

התושבים, אלו שנולדו כאן ואלו שבחרו לגור כאן. יש לנו אוכלוסייה נהדרת ביישוב. מגיע לה יותר.

תל מונד רוצה יותר והיא גם יכולה לקבל יותר” התחברתי לסלוגן שלנו “בשביל זה צריך קודם כל לרצות, אחר כך לתכנן ואז לעשות. או במילים אחרות:  איכפתיות,  חזון ועשייה זה מה שיוביל אותנו.” דיברתי על סדרי העדיפויות שלי. (יש הרבה מה לעשות…) ועל הדרך, החשובה לא פחות.

בחצי השנה האחרונה יצא לי לדבר עם הרבה אנשים. הופתעתי מאוד מאמירות רווחות שרוצים אישה בניהול היישוב. ולא, זה לא נשמע מפי פמיניסטיות מושבעות. האמירה הזו נשמעה גם מפי גברים רבים. “למה?” שאלתי מופתעת מעט והתשובות היו מגוונות “כי לנשים אין אגו, כי הן ממוקדות וענייניות, כי הן מכירות את היישוב על בוריו, נמצאות בגנים ומכירות את מערכות החינוך. הן פעילות יותר ביישוב וחיות אותו. כי רוצים שלום ולא מלחמה.

כן, אני יודעת, אלו כמובן הכללות, אבל בואו נודה. כהכללה, על מגבלותיה הידועות, יש בזה משהו.

צילום מתוך מאגר שלטי הכניסה של ערי ישראל - welcome.org.il

אני לא חושבת שהאג’נדה הנשית צריכה להוביל קמפיין של מתמודדות. אני חושבת שאנחנו צריכות להיבחר בזכות מי שאנחנו, בזכות הכישורים והיכולות שלנו ובכל זאת היה לי נעים לשמוע את האמירות הללו.  אין ספק שחסרות נשים במגזר המוניציפאלי. חסרות מאוד. בחרתי לשנות, בחרתי להתמודד ואני מקווה שרבות נוספות יצטרפו ולא פחות חשוב שנשמור על הדרך. נביא באמת פוליטיקה אחרת לזירה הכל כך גברית הזו.

עוד מהבלוג של לין קפלן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...