הבלוג של ludagrk

ludagrk

עדכונים:

פוסטים: 2

החל מאוגוסט 2013

אני אוהבת את ישראל, אוהבת את החברים שלי, את העיר שלי והקהילה בה גדלתי. יש אנשים מדהימים. אבל ישראלים, כחברה, כתרבות, כקונצנזוס? הפכנו לציניקנים, ,מגעילים, חסרי כבוד.

25/08/2013

130 צעירים עולים מארה”ב להתגייס לצה”ל. והטוקבקיסטים? חוגגים.
“למה באתם, פראיירים?” כמה נחמד. ממש עם סגולה.
אני אוהבת את ישראל, אוהבת את החברים שלי, את העיר שלי והקהילה בה גדלתי. יש אנשים מדהימים. אבל ישראלים, כחברה, כתרבות, כקונצנזוס? הפכנו לציניקנים, ,מגעילים, חסרי כבוד.
אני מודעת לכל הכשלים במדינה שלנו, אל תחשבו שלא. אני הרי נסעתי.
לקחתי את הדברים שלי ולאט לאט, אפילו לא ביודעין, מצאתי את עצמי איפה שלא רודפים אותי כי אני עולה חדשה, רוסיה עם מבטא.
מצאתי את עצמי איפה שערסים לא יגידו לי “לודה, בלאט” ו”איפה הוודקה”. מצאתי את עצמי במקום שאני יכולה להתחתן בו ושאם הייתי מתה בצבא בשביל המדינה הזו שאני עכשיו חיה בה, גנרל אמריקאי היה מניח זר כבוד על הקבר שלי, בארץ? זה כנראה לא היה קורה.
עם זאת, אני רוצה לחזור לארץ. אני רואה את עצמי חיה שם בסופו של דבר. ולא אוותר לשניה על ההזדמנות לגדל את הילדים שלי בארץ. אני יצאתי מי שאני רק בזכות העובדה שגדלתי בארץ, ולא הייתי רוצה להיות אחרת. המודעות שלי, הכוח שלי, הפלפליות, ההישגיות וכוח ההתמדה- אני לא בטוחה שאם הייתי גדלה במקום אחר, הייתי מפתחת אותם.
המדינה שלנו חדשה יחסית, האנשים עוד לא סגורים על עצמם, הממשלה היא ממשלת שליטי בובות שטייקונים חגים מעליהם ומחליטים בשבילם החלטות בעוד שחיים של תושבים לא עומדים על הפרק בכלל, יש ערסים, יש פרחות, יש מסים גבוהים, יש פשיעה ויש פיגועים ויש נהגים משוגעים.
אז מה? במקום לפתור את הבעיות האלו מהשורש, אנחנו כעם, גם אלו המודעים לבעיות במדינה, החלטנו לוותר וסתם לגנות במקום לפעול. יש המון מקום לפעולה ולשינוי, במדינה שלנו.
ואני מאמינה גדולה שאם כולנו היינו קמים ומתחילים את השינוי מבפנים, ואולי חוזרים קצת לאהבת הארץ והכבוד ההדדי שהיה פעם, היינו גם מצליחים לגרום לשינוי.
השינוי לא יגרם על ידי הטוקבקיסט שמגנה ילדים בני 18 שבתמימותם מגיעים לארץ מתוך ציונות אמיתית להיות חלק ממשהו בפעם ראשונה אחרי הניכור המזעזע שיש בארה”ב,
השינוי יגרם על ידי קבלה של הילדים האלו, על ידי עידודם.
על ידי חזרה להבנה שבשורה התחתונה, אין לנו ארץ אחרת.
גם מהצד השני של האוקיינוס, אני כותבת בעברית, מדברת בעברית, מתחברת עם ישראלים ומוצאת הרגשה של בית בקידוש ביום שישי.
ומה שאתם לא מבינים זה שהילדים האלו, יגיעו לארץ, יתגייסו לצבא, ילמדו מהי חברות אמיתית, ילמדו ערכים של כבוד, של עבודה קשה, ילמדו שלא הכל מגיע בקלות בחיים כמו שבארה”ב, ילמדו שהחיים זה משהו שיש להעריך ואלו הם דברים שבארצות הברית הם בחיים לא היו מפנימים באותה מידה.
אני מכבדת את הילדים האלו על היציאה מהמסגרת הקלה של חיים באמריקה איפה שהכל אפשרי.
וזה בסדר אם הם יחליטו אחרי הצבא לחזור לארה”ב, וזה בסדר אם הם יחליטו להקים את החיים שלהם בארץ.
והם לא גיבורים וגם לא פראיירים. אבל ההחלטה שהם עשו, לעלות לארץ ולהתגייס, היא ההחלטה שתשנה את החיים שלהם ומי אנחנו לגנות אותם על זה?

עוד מהבלוג של ludagrk

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה