Saloona

בסוף הרשומה הזו יש שתי הצעות מעשיות. קודם סיפור: ישבנו כמה חבר’ה. "הייתם ברוטשילד?" נו בטח. כוווולם היו ברוטשילד חוץ ממני. עברתי שם כמה פעמים בדרך למשהו אבל לא נכנסתי, לא יכולה. יודעת מה קורה כי אין אחד שלא מספר לי. במקביל, מדיה חברתית תופסת חלק מרכזי בעיסוקים שלי ואני רואה את הפידים. "את לא

אני קוראת את המילים, מתבוננת על התמונות ועל סרטוני הווידיאו ועולה בי הזעם, בא לי להקיא על טונות של צביעות. לא רוצה לקלקל לאף אחד את השמחה, אבל יש כאלה שלא יכולים לשמוח בינתיים. שנים של התעלמות ממצוקות בסיסיות לא רק על-ידי ממשלות ועושי דברן אלא גם ובעיקר על-ידי אזרחים מן השורה, מרחיקים אותי עכשיו

מועדון הטועמות, מפגש מסכם. הפעם לא עזר לנו – כל ניסיון לחלץ מנבחרת ‘כרמל’ מה הן מבשלות לא עלה יפה. הן הגנו כחומה בצורה על הסוד וישבו אחת לשנייה על הפה כדי שלא נעשה להן חלילה תרגיל הפרד ומשול ולא שלא ניסינו. שבוע קודם הגיעה דרישה לתאריכי לידה ושם מלא כפי שנרשם במקור בספרי רשם