Saloona

• >> לימור שיפוני, 13/05/2010
• הוסף תגובה
• 0

ואז נוחתת לי בתיבת המייל הזמנה בה רשום לבוא לבושים ב’קז’ואל אביבי’.

יש משהו להבין כאן: להתווכח עם המדען הראשי של נאס"א ראש בראש – בכייף; לנסוע לוועידה באוסטרליה כדי לדבר על השפעת עיצוב נרטיבי על הסביבה האקולוגית האנושית – גם אין לי בעיה; להעמיד שמונה מלכות על לוח שחמט בלי שהן תאכלנה אחת את השנייה – יודעת. אבל מה זה ‘קז’ואל אביבי’?!! המזל שלי הוא שהיה כתוב ‘לבושים’, לפחות קיבלתי רמז להקשר.

אני מתלבשת כי מה לעשות, המנעד שלי מצומצם למה שנמצא כרגע בראש ערימת הבגדים כשאני גם שוכחת להחזיר מהכביסה את הבגדים לתחתית הערימה ותמיד מחזירה אותם לראשה. יש לי טעם אבל אין לי זמן וראש פנוי לבדוק מהו, איך הוא נראה עלי ועד לרגע בו קיבלתי את המייל, זה כנראה גם לא עניין אותי במיוחד. ‘קז’ואל אביבי’ השאיר אותי מופתעת בעיקר כי את המילים הבנתי אבל לא למה הן מתייחסות כביטוי וזה לא נראה לי. כלומר – שלא הבנתי.

הבנתי בלשון עבר, בטח. כי ברגע שאני לא מבינה משהו, הלך עליו. אני אבין אותו תוך זמן קצר ביותר. ניגשתי להגדיר את הבעיה: פירוש הביטוי ‘קז’ואל אביבי’ בהקשר של לבוש ואיך זה מתחבר אלי. מנוע החיפוש הוביל אותי אל מידע באתרים שהתמונות המשובצות בהם… אם הייתי בגילן זה גם לא היה עוזר, כי אם נראיתי אי-פעם קרוב לזה, זה כנראה היה מיד אחרי הלידה. שלי.

לא רק זה, אלא שכל התלבושות הצבאיות המקושקשות, צעיפי הראש עם הפפיונים והשורטס שיכולים מקסימום לעלות לי על הגולגולת במקום הפפיונים, מכניסים אותי לקטגוריה הקרויה "נראית כמו כלנית" וזה מבחינתי לוק שלא בא בחשבון. משום שפרץ האמביציה הזה קרה באמצע הלילה, הבנתי שיש רק אדם אחד שיכול להציל אותי. הוא נראה לי רציני, בחליפה שפויה, בן-אדם הגיוני. החלטתי להמר על טים גאן והמשכתי לגלוש. מה אני אומר לכן, עולם שלם נפתח בפני ולא מעניין אותי אם כל הסטייליסטיות מגחכות כרגע; אם יש סיסטמה, אני יכולה ללמוד אותה.

התוצאה: דף ממחברת חומה עליו רשומה רשימת פריטי לבוש (לא רק עשרת הפרטים החיוניים מהרשימה של טים, הגדלתי ראש בנות), סוגי נעליים, אקססוריז וסידורי שיער שמתאימים לי בדיוק, כולל הוראות התאמה לפריטי הלבוש וצבעים מועדפים. אפילו איתרתי את הגדרות מבנה הגוף שלי ומבנה הפנים ואף הקלקתי בשקדנות על כל הקישורים ששלחו אותי לראות תצלומים של שחקניות קולנוע אמריקאיות שיש להן את אותו מבנה פנים. אני בחברה טובה.

בתיאוריה, אין עלי עכשיו. אני יודעת מהו ‘קזו’אל אביבי’ אופטימאלי מודל 2010, יש לי פתק עם שיטה ואני אפילו זוכרת אותו בעל-פה כי המוח המתוחכם שלי אינדקס את המידע. מה שנשאר עכשיו זה לרדת מהרוח המשימתית ולעבור לקזו’אל הווייתי. בארון אפשר לראות כרגע (וזה לפי מה שלמדתי) בעיקר ‘דרמה חורפית’, חליפות ניצוח וגם שמלה משוחזרת ברוח תקופת הרנסאנס שנתפרה בבית האופרה ‘לה-סקאלה דה מילאנו’ ושוקלת שמונה קילו. לפי הפתק זה לא מתאים.

בלו"ז הצפוף שלי לא בטוח שאספיק להגיע ליישום למרות שייתכן שעוד אפתיע, אבל את הידע יש לי וידע הוא כוח. מה משעשע אותי בעניין? שעד לרגע בו הופיעה ההזמנה הנ"ל לא הצליח אף אדם, בין אם בתחנונים, איום או שוחד, לשכנע אותי להתלבש על פי צו. איך ששמו לי משימת ידע מול העיניים, התעוררתי. הכל בראש.

• תוכן לא ראוי
• הוסף תגובה
•  שתפו בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות