הגרסה הנשית למאמר "שבעת ההרגלים של אנשים שלא מגיעים לשום מקום". לא יכולתי לקרוא לזה אותו הדבר בנשית כי אני לא בטוחה שאני מכירה אישה שלא מתקדמת לשום מקום למרות שכנראה שאני כן. נראה לי יותר שנשים תוקעות את עצמן פנימה עד שהן נעצרות.
הן חושבות, אומרות ועושות בעיקר דברים שליליים או מנקודת מבט שלילית. הן רואות בעיה ועומס בכל הזדמנות. הן מתלוננות על השמש כשהיא חזקה, מקללות את הגשם שהרס להן את התוכניות ומאשימות את הרוח שהרסה להן את התסרוקת. מבחינתן כל העולם נגדן וכדאי להתכונן. הן מאבדות את הביטחון ללא הרף בלי ללמוד מן הטעויות שלהן כי טעויות יש רק לאחרים. מרוב הדריכה הזו במקום הן נרטבות מהארס של עצמן ומרטיבות גם את הסביבה הקרובה.
הן פועלות לפני שהן חושבות. הן פועלות על סמך אינסטינקטים ודחפים בלבד. אם תראינה משהו שמוצא חן בעיניהן, באותו רגע הן קונות ללא מחשבה נוספת ואז הן רואות משהו טוב יותר. הן רודפות רק אחר ההנאה של אותו רגע בלי לחשוב על התוצאות ולא באמת נהנות אף פעם כי תמיד נדמה להן שמשהו חסר.
הן מדברות הרבה יותר משהן מקשיבות. הן רוצות להיות כוכבות המופע אז הן תמיד נכנסות לשיחות שתהפוכנה אותן ל מ-ש-ה-ו, אפילו אם תצטרכנה לשקר. לפעמים הן לא שמות לב שמה שהן אומרות כבר לא נשמע הגיוני לאף אחד. הן דוחות כל הצעה ועצה כי הצעות לא מקבלי מפשוטי העם.
הן מתייאשות בקלות. ברגע שמופיע הסימן הראשון לכישלון הן מרגישות חולשה ונוטשות. הן יכולות להיות מלאות התלהבות בלי היכולת לומר "לא" לאף אחד ולשום עניין. ברגע שהן מרגישות יותר טוב, בעיקר כי מישהו אחר לקח אחריות, הן פונות להירתם מחדש לאיזה פרויקט שמביא בדיוק את אותן התוצאות עבורן. אין להן כושר התמדה כדי להמשיך ולהגשים את חלומותיהן.
הן מנסות למשוך אחרים למצבן. הן מקנאות במה שמשבש להן את התמונה. במקום להשקיע עבודה כדי להשיג תוצאה הן מעדיפות לנסות כל טריק מלוכלך בספר. הן יכלו לבקש עזרה, להתייעץ, אבל לא, כמו שנאמר עם פשוטי העם הן לא מתייעצות, רק עם בן/בת הזוג והילדים שגם אותם הן מנסות לשתק.
הן מבזבזות את הזמן שלהן ושל אנשים אחרים. השטות הקטנה ביותר נמרחת אצלן בין הידיים והן משתדלות לתפעל עוד כמה אנשים סביב העיסה הנמרחת הזו. מדברות לאט, זזות לאט, הן תמיד "אין לי כוח", משתפות חמישה אנשים במשהו שבן-אדם אחד יכול לעשות לבד ללא מאמץ ותוקעות את כל הסיטואציה בלי להוביל אותה לאיזה שהוא מקום.
הן תמיד בוחרות את הדרך הקלה. אם יש שתי דרכים הן תעדפנה תמיד את הנוחה יותר והפחות מתגמלת מהפחות נוחה שבסופה גמול ראוי יותר וגם תהיינה להן בסוף טענות על זה. הן רוצות חיים קלים וטובים. מה שהן לא מבינות הוא שמאמץ ופעולה מובילים לתוצאה. גם במערכות יחסים. אישה אנמית שהשרירים הטבעתיים שלה רפויים היא לא יצור מדליק במיוחד.
נשים מצליחות עוברות בתוך התעלה של החיים. הן לא מרימות ידיים כל-כך בקלות ומוכנות לעשות הרבה כדי להשיג את מה שנותן להן השראה. יש להן אש פנימית שמכסה על כל מני פערים שנשים שמתקדמות פנימה לא מבינות איך הן יוצאות איתם מהבית. לא נורא.