Saloona

• >> לימור שיפוני, 21/03/2011
• הוסף תגובה
• 0

אחרי ששתינו, אכלנו והתמלאנו בועות מצחיקות יממה אחרי יום האישה הבינלאומי, המסקנה הייתה בלתי נמנעת: יש לכונן את יום הגבר הבינלאומי. רותי ואני בעד, גם להם מגיע לקרוא על עצמם שהם התקדמו ומתמודדים יפה מאז ימי המערות.

על אלמנות השמפניה כבר קראתן, על דום פריניון גם. שמנה לב שיש לא מעט משקאות שהמציאו נזירים משועממים. השעמום מסתבר הוא לא רק אם כל חטאת אלא גם אבי רוקחות המשקאות המשובחים. העניין הוא שבגלל שכל החבר’ה האלה מתעקשים להיות צרפתים דווקא, קשה לעשות סדר בכל הוינטאג’, אסמבלג’, ליקר דה טיראג’, דוסאג’ ורמואג’ ולהחליט מכל זה מה מתאים ומה רוצים לקנות מול איזה תקציב. אז הנה מדריך המבעבעים המהיר של לימור לנשים מעשיות:

מה שאחרים אומרים שטוב לא יהיה בהכרח לטעמכן או לכיסכן. נכון, השמפניה היבשה ביותר משובחת מאוד אבל אם אתן לא אוהבות יין יבש היא לא תטעם לחיככן גם את תשלמנה עליה הון עתק. לכן, כדאי להתחיל ממשהו הקרוב בדרגת המתיקות/יובש ליינות שאתן מעדיפות ולהשתבח משם עם הזמן או שלא. מותר לאהוב גם מתוק. סרגל כלים –

• Extra Brut יין מבעבע יבש ביותר
• Brut יין מבעבע יבש, מעט סוכר, כאן נמצאת התשתית הרחבה של המבעבעים
• Sec נכון שפירושו יבש, במבעבעים פירושו חצי-יבש
• Demi-sec ו Doux מבעבעים מתוקים, כמות סוכר גבוהה

יקר זה נחמד אבל לא חובה. החכמה היא למצוא מה שמשמח ומספק. משקאות עם בועות יש מכל מני סוגים בטווח מחירים גדול. אפילו אם הבועות לא נולדו מתוך מחשבות פילוסופיות של שמרים בעלי ייחוס צרפתי, אפשר ליהנות. סרגל כלים –

• יין מבעבע שיוצר בשיטת שמפיין המסורתית – תסיסה שנייה בבקבוק, תהליך איטי, יין איכותי ויקר
• יין מבעבע שיוצר בשיטת שארמה – תסיסה שנייה במיכלי לחץ, איכות ואחידות גבוהות, עלות בינונית ואפילו זולה
• יין מוגז – גז לא יציב, משתחרר מהר מרגע פתיחת הבקבוק וגם יין הבסיס לא משהו. אם כן, אז רק של יקב מודרני שעובד עם תהליכים מבוקרים ולא איזה בקבוק אקזוטי עטור מקלעות קש או משהו מהסוג הזה

בדיוק בגלל הסעיף האחרון כדאי לנסות את המבעבעים הזולים יותר לפני שמחליטים להשקות בהם עוד מישהו. טווח האפשרויות רחב מאוד ותוצרת-חוץ או יקר יותר אינם, אני חוזרת – אינם ערובה לאיכות בקטגוריה הזו, מניסיון. יש קאוות מצוינות יש גם מחרידות ובים הלמברוסקו, פרוסקו, מבעבעים זולים ומוגזים אין דרך להתמצא אלא מהתנסות בלבד או המלצה ממישהו שאתם יודעים איפה הוא גר.

שמפניה צרפתית היא כמו בושם משובח – אפשר ללבוש רק אותה. אם מדברים גם על מזון אני אעדיף את הצרפתית עם משהו שהוא לא תבשיל. לתבשילים ומזון ים-תיכוני בכלל יתאימו שלל המבעבעים בשיטת שארמה והמוגזים הטובים – זה קל, לא מתווכח עם המזון ונחמד ביותר. גם לא משאיר את הבטן נפוחה כמו משקאות קלים מוגזים וכמו שאומרת לימור ‘יותר עדיף’.

ובגלל שאני אף פעם לא שומרת בקבוקים לאירועים מיוחדים, חרשתי גם על שלושת המבעבעים מסדרת סלקטד של כרמל שנחתו על אדן חלוני. לא הייתי קמצנית, שיתפתי גם אחרים ואלה המסקנות המותרות לפרסום:

• את ה’לייט’ אהבו גם חובבי שתייה בעלי חיך מנוסה. לי היה קצת מתוק מדי.
• את מראהו של בקבוק ה’רוזה’ אהבו כולם משום שהוא מזכיר פינוק של סדיני סאטן ורודים-זהובים. אהבו גם את הטעם, הבועות קצת תוקפניות ועושות כאלה דגדוגים באף.
• את הסלקטד הרגיל אהבנו יותר מכולם. בכוס שנשארה על השולחן והכילה שארית משקה עוד היו בועות למחרת, שזה אומר משהו לטובתו.

• תוכן לא ראוי
• הוסף תגובה
•  שתפו בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות