תמונה אישית

83 עוקבים

לא אובייקטיבית

 הבלוג של לימור שיפוני

בלידה של הבת השלישית החלטתי שאני צורחת. ההחלטה הזו שינתה את מסלול חיי. חדורת אופטימיות בעניין הגזע האנושי, אין סיכוי לשנות את דעתי בעניין הזה גם אם חטפתי הרבה מכות ישירות. מה עושה בחיים? המון והכי טוב שאני יכולה באותו רגע. דואגת ואוהבת לשלוש בנות, חד-הורית שנים רבות וכן, יש מי שנותן פייט ראוי מהצד השני של האנושות. מנצחת תזמורת, מספרת סיפורים, מאמנת, מנכ"ל The Story Telling Company Inc.

ילדה טובה של אבא

את זוהרת, עצמאית, סמכותית, בעלת אמצעים. את מהנדסת את הקומבינה של בית, משפחה וקריירה באופן שמשאיר את כולם בהשתאות וסקרנות עזה לדעת איך את עושה את זה. את לא מדברת דברים בטלים לעולם וכל מילה שיוצאת לך מהפה מביאה תועלת ליותר מאדם אחד. את בזמן, את במקום, רלוונטית, יודעת, מתקתקת עניינים שאפשר למות ממך. הבית שלך טיפ-טופ הילדים מושקעים, הבעל שבע-רצון, את מצליחנית או בדרך לשם לפחות, או ט וטו תגיעי.

את לא תגיעי אף פעם, גם אם נדמה שכן. הדבר שדוחף אותך, הגנראטור העצום והשקט שכולם מנסים לגלות את דלת הכניסה אליו נסתר גם ממך, אין לך מושג מהו. עד שיום אחד הנהר שמתחת לנהר בוקע, מתפרץ אל פני השטח. עד לאותו הרגע לא ידעת שאת אישה יבשה, פתאום יש כל-כך הרבה מים… את מפחדת לטבוע, רצה לסגור את החור בסכר באצבע קטנה, כמו הילד ההולנדי בסיפור ההוא מפעם כשהיינו קטנות.

ילדה טובה של אבא, מה פתאום מתפרץ לך הסכר? כי הוא לא יכול לעצור את עצמת החיים הרוחשים בתוכך, צמאים, מתגעגעים למי שאת יכולה להיות. ילדה טובה של אבא, את מפחדת שמישהו יראה. מה תעשי? תני לו לסחוף. ארגנת את החיים שלך סביב עמודי התווך של עולם הגברים כי זה מה שאבא רצה, רצית להיות טובה, שאפת חזק, השתדלת בכל מאודך, קיבלת ציונים טובים, קידום, נדחפת למעלה עוד קצת ועוד קצת ופתאום ברח לך. ילדות שבורח להן כבר לא יכולות להיות הילדות הטובות של אבא. את בוכה? לא נורא. במקרה הזה את לא הולכת לקבל עונש. במקרה הזה, את הולכת להרוויח את החיים שלך בחזרה, אם את רוצה. איפה הם? בגוף שלך, רק תעשי טובה, תמצאי איפה השארת אותו בפעם האחרונה שהוא קרא לך. שם ההתחלה.

-

הרחובות מלאים נשים יבשות, משתדלות, מצטיינות, מתקתקות, חוזרות בתשובה. כולן מחפשות את היד הרכה המברכת של אבא, את הכמה דקות שאפשר לקבל כדי ליהנות מהאישור שאת בסדר גמור. האב הגדול, העילאי, הרחום והחנון שכדי להחזיק אותנו רוצות את הברכה הונח על מדף גבוה, טמיר, כדי שלא נגיע אף-פעם ואז יהיה קל להוליך אותנו, לומר לנו כמה לא מספיק טובות אנחנו, כמה לא שלמות ולא נהיה אף פעם, לגרום לנו לרצות את כל העולם מרוב רצון.

סביב היד המברכת של אבא יש כל-כך הרבה כעס, התחשבנות ויובש של פנקסנות. יש כל-כך הרבה נשים שלא מעניין אותן להתעלס, להתלכלך, לשיר, לבכות בקול בלוויה, לצרוח בלידה, לאכול בידיים, להזיע. את הגבר שלהן הן בכלל לא רואות כי הוא לא אבא, הוא סתם אחד שרוצה כל מני דברים בלי לתת את הברכה הנשגבת, הוא לא מושא תשוקתן הנסתרת לאישור. גם לא אם הוא כרוך אחריהן באמת עד שגם הוא מתייבש או עובר הלאה כי הוא רוצה לחיות, מחפש אישה, לא ילדה טובה של אבא.

המסע הארוך של הנשיות הסתבך לתוך פלונטר גברי הנשלט בידי החזק, המתוחכם או המורם מעם. הגיע הזמן להתיר אותו, הוא לא מתאים לנו בכלל גם אם צופן בתוכו הבטחה קדומה לאישור. אם את חיה, יש לך אישור ואת לא צריכה אישור מאף-אחד אחר.

תגובות בפייסבוק

תגובות

הוסף תגובה

הנצפים ביותר

בלוגים

לפגוש את סלונה

הנצפים ביותר

כתבות

חם בפייסבוק