הבלוג של מילי נווה

lovesigns

חולמת ובוראת. אמא, יזמת, זמרת, יוצרת, מתורגמנית לשפת הסימנים. אישה מגומי שנולדה לקרקסים

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מספטמבר 2019

להרגיש שהגעתי. ואז, שוב, שינויים וכדאי להתבונן ולחבר את הנקודות במסע, לדייק מסלול ולבחור את הנקודה של עכשיו. האם אני משתנה מהר מספיק?

31/10/2019

הסרט הזה של החיים שלנו בנוי מרגעים, פרקים, מערכות. וכמו בתסריט טוב, לגיבורה יש תמיד התמודדויות שדוחפות אותה לנוע קדימה, לצמוח – קונפליקטים, רגעי מתח, שיאים, כשלונות, הישגים, מערכות יחסים עם דמויות שבאות והולכות וכאלה שנשארות שם תמיד לאורך הדרך.

בסרט של החיים, שלא כמו במשחק מחשב, אין ניקוד ואין השוואות. כל אחת נעה בנתיב שלה, אוספת דמויות ללכת איתן בדרך וחפצים לעזרה. וגם מפתחת את התובנות לפרספקטיבה כללית לחיים שמייצרת לה עוד ועוד כלי משחק לצלוח בהם את האתגרים ולחלץ מתוכן כמה שיותר שמחות.

והדבר היחיד שקבוע בחיים הוא הרי, השינוי

אנגלה מרקל אמרה ש״השאלה היא לא האם אנחנו מסוגלים להשתנות, אלא האם אנחנו משתנים מהר מספיק״. האם אני משתנה מהר מספיק?

צילום: יניב ברנס

צילום: יניב ברנס

שלום, אני מילי, עד לא מזמן הייתי פשוט מיכל. השם, כנראה מאוד התאים לי, אבל ברגע אחד בזמן, אחרי פרידה מבן הזוג שלי, החבר הכי טוב שלי במשך 16 שנים, זוגיות של פוראבר אנד אבר סטייל, הבנתי לעומק שזוגיות שלמה היא של שני אנשים שלמים שנפגשים ויוצרים חיבור של משהו חדש מתוך היחד שלהם ושיש להם גם את עצמם, שלא כמו הפנטזיה הרומנטית של שני חצאים שמשלימים שהחזקתי בנערותי.

אז.. אם אין אני לי – מילי.

התרגלתי אליו לאט, לשם החדש שלי, כמו לתהליך הפרידה שהביא את כל הקצוות – גם שמחה והתרחבות וגם עצב וכיווץ. למדתי בתוכו לזהות את הקו הדק בין בדידות, שמונעת מפחד ומרגש קורבני ומרוקנת אותנו ולבדות שהיא עוצמתית וממלאת אותנו. הזדמנות להאט, להיות קשובה למקומות עמוקים בתוכי שמבקשים להיות מובעים ובתוך כל הרעש של החיים, אין להם הרבה סיכוי להישמע. ואפשר לבחור ביניהן, בין מצבי הלבדות והבדידות כשמודעים לבחירה. זה אימון תודעתי.

התרגלנו לקבל דברים שמאתגרים אותנו כ״לא פייר״, כ״באסה״, להגיב בעצבים או בדרמה. האימון התודעתי של הלבדות שממלאת אותנו טמון שם. בלשמוע את הקולות האלה, לשים לב לאינסטינקטים שלנו שישר דוחים את מה שמגיע ועם הזמן לבחור לשים סימן שאלה בסופן – לא פייר? באסה? מעצבן?  – ברגע שעושים את הסוויץ׳ הזה פתאום נפתחת דלת, אולי זה מאפשר משהו אחר? מה הדבר הזה בא לסמן לי?

כבר עברו שנתיים מאז הפרידה, כלי המשחק שלי בחיים השתכללו כל כך, מתוך המקומות החשופים, הכואבים, הפחות פוטוגניים. מערכות היחסים שלי עם הדמויות בחיי הלכו והעמיקו או דמויות ששוחררו. ואני מרגישה היטב את התנועה הבריאה קדימה.

מתוך ההתנסויות שבחרתי בחיי, כשבשיאם הפרידה, הגירושים וכל מה ומי שבאו איתם, ובעיקר השקט והבחירה בלבדות ולא בבדידות העמיקה בי תודעת ה״יש״. כשהאטתי, שמתי לב איך, ובעזרת בכלים שונים שהתווספו במשך 20 השנים האחרונות עזרתי למאות אנשים בנקודות משמעותיות עבורם בזמן לבחור בלב(דות), מהמקום הרחב בתוכם כדי ליצור לעצמם את האפשרויות הטובות ביותר להגשמה ולחיות חיים מלאים ושמחים בתדר גבוה.

 

צילום: יניב ברנס

צילום: יניב ברנס

יש בי קריאה לתת השראה ולהדריך אנשים שרוצים לפעול מתוך נוכחות וחיבור – בשפת הסימנים של הלב. ליצור את המיומנות לנוע בחיים בהקשבה פנימית וחיצונית למתרחש בתוכנו, למצוא איזון, להרגיש ולהתרגש ולחוות את הגרסה הטובה ביותר של עצמנו.

בעשורים האחרונים חשבתי שכלי המשחק העיקריים שלי היו שירה וסימון, יכולתם לפגוש אותי מרחוק על במות בתרגומי הופעות, בסרטונים ברשת, בטלוויזיה, בבלוג ייעודי – ולהכיר את דמות הHuman Doing שאני. בשנים האחרונות אני נענית לקול הפנימי ולביקוש שמאפשר לי לפגוש אנשים, לסשנים פרטיים וקבוצתיים שמהותם בשינוי ולמפגש עם הHuman Being שאני ואתם.

אז, נעים להכיר. מילי נווה.

פוסט ראשון נולד והשני כבר מתחיל להשתרש

תודה שקראתם, נפגש בשמחות

צילום: יניב ברנס

צילום: יניב ברנס

עוד מהבלוג של מילי נווה

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

להודות על מה שיש, כי בוערת בי אש

הי, אני מילי נווה. בת 40, אמא לאמה שי (12) וליבי רן (9.5). מלווה תהליכי שינוי, זמרת, מתורגמנית לשפת הסימנים ויזמת בתחום הוולביאינג. גם וגם, סיפור של אישה ועסק אבולוציוניים.  איך הכל התחיל? בעסק שלי...

תגובות

פורסם לפני 3 ימים

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה