הבלוג של lover

lover

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מאוגוסט 2015

אני כל כך עסוקה בליצור לילדים יום עמוס וגדוש, אני כל כך לחוצה שהם לא יסופקו, עד כדי כך שאני שוכחת להנות מהרגעים האלה שיש לי איתם..

אלו הרגעים שאני כל כך רוצה לעצור את הרומן המסעיר, אלו הרגעים שאני רוצה להתמסר אליהם..

36b4574d0ea49a52ee5c55d9529ba632_istock_000003163414xsmall

beach_4

אומנם אני כבר לא תלמידת בית ספר אבל כמו כל הורה מרגישה את תקופת החופש הגדול..

בתור נערה בת 16 הייתי מחכה לחופש הזה בכיליון עיניים, בקדמת הארון שלי היו פרושים חלקי בגדי ים זעירים וכל יום הייתי בוחרת חלק אחר.

השמש בערה בגופי והחופש הלם אותי כל כך. והיום בקדמת הארון שלי מונחת חליפה שהכנתי לילה קודם על מנת שאשלוף אותה בקלות בבוקר כדי להתחיל את היום.

התשוקה לשמש הוחלפה בתשוקה למזגן בימים החמים האלה.. ואני- אני כבר לא בת 16 אני אימא, אישה וחצי אישיות..

ביום ראשון הבא זה מתחיל- החופש הגדול שלנו..  אז מה בלוז?- הבקרים עד אחר הצהריים אני אחראית על הבידור..בעלי בעבודה, הוא מגיע אחר הצהריים ומבלה עם הילדים אבל עד אז הם איתי..

אז נכון אני אימא ואני אוהבת את התואר הזה אבל לא מוכנה לוותר על כל כולי. וזה מה שקורה בחופש הגדול..

בתקופה הזאת אני מוותרת על קפה הבוקר שלי עם עצמי ולוגמת שלוקים תוך כדי שאני מעירה את הילדים, מלבישה ומאכילה אותם..

אחרי שהם עושים חוברת כזו או אחרת אנחנו יוצאים למסע ארוך מחוץ לבית… אנחנו חוזרים הביתה עם אבא לא דקה לפני.. אני מושיטה לו אותם באהבה גדולה והוא באהבה גדולה לוקח אותם, כמה הוא צמא אליהם, אני גאה להיות אשת איש זה..

אני נכנסת למקלחת ותוהה האם אני לא מעריכה מספיק את מה שיש לי בבית, האם זה לא חלומה של כל אישה? ..

תקופת החופש היא של הילדים אבל לא שלי, אנחנו ההורים מוותרים על עצמנו.. “בשבועיים הבאים אני בבית עם הילדים, שתהיה לך חופשה נעימה, נדבר שהיא תיגמר..” 

אני קוראת ומגחכת לעצמי, תוהה איך אצליח שבועיים להתאפק.. כשלא היו לנו ילדים החופש הגדול לא הפריע לרומן שלנו, להפך..  עם בוא הקיץ הרומן שלנו פרח, החום הלהיט אותנו וההורמונים השתוללו..  אני יושבת באמבטיה ונזכרת באותו לילה שהתעלסנו בחוף הים ללא פחד שמישהו יראה אותנו.. אני רועדת מרוב התרפקות על הימים האלו.. או באותו בוקר שהוא חיכה לי מחוץ לבית ולקח אותי ליום כיף בסופר לנד- זה נשמע ילדותי אני יודעת אבל זה היה מושלם, בין מתקן למתקן נגסנו שערות סבתא ואחד את השני, לא היה בנו הפחד שמישהו יזהה אותנו , לא הסתתרנו מאחורי משקפי שמש גדולות.. את היום סיימנו בחושה חשוכה, חנכנו את כל המושבים באוטו החדש שהוא קיבל מהעבודה, שנייה לפני שחזרנו כל אחד לביתו הוא נשק לי ואמר לי שהוא שמח שיש לו אותי..   המשפט הזה נמחק ברוח והזיכרונות נושבים להם מידי פעם..   “אימא בואי תראי איתנו סרט..”,  הקריאה מהסלון מחזירה אותי להווה..

הרומן הזה ידע עליות וירידות אבל הזיכרון הטוב שמר עליו, למרות שזה לא אותו דבר וזה לא יהיה אותו דבר משהו בקשר הזה מחייה אותי.  אני מסתכלת לו בעיניים ונזכרת בבחורה הפראית שהיתי, בבחורה ללא מעצורים, הבחורה הנחשקת והסקסית שלכל חדר שהיא נכנסת היא תופסת את ההצגה..

אני מודה שפעם לא ידעתי פחד והיום אני יודעת מהו.. אני כבר לא אחראית רק על עצמי, יש לי אחראיות על המשפחה שלי והם האהובים לי מכל עלולים להיפגע רק בגלל שאני לא השלמתי עם אבדן אותה בחורה שהייתי.  כמוני הוא גם יודע פחד מהו וזה ניכר על פניו לא מעט פעמים, בפעמים האלו לא בא לי שום קשר איתו, בא לי שהוא ייעלם.

כמו עכשיו- בא לי שהוא ייעלם.. דווקא בשבועיים הקרובים אהיה זקוקה למקום מפלט הזה ואם הוא לא יכול לתת לי אותו ואצליח לשמור על שפיותי בלי אז למה להמשיך את זה? אחרי אמבטיה ארוכה מלאה בזרמי לבטים לקחתי את הטלפון ומחקתי את מספר הטלפון שלו. בלי לחשוב פעמיים על ההשלכות של זה..

אני ניגשת לסלון ומתענגת על מראה בעלי והילדים חבוקים, אני מוצאת את מקומי על הספה לצידם ומרגישה מאושרת, חופן של פופקורן בידי , עיניי מרותקות וגופי עטוף באהבה..

 

עוד מהבלוג של lover

Thumbnail

ריגול וירטואלי

אני מודה שמסקרן אותי לדעת איך נראית האישה שנשואה לאיש שבוגד בה איתי. הרגילו אותי שבקליק אחד באינטרנט אפשר לדעת הכל, כשאני נכנסת לעמוד הפייסבוק שלה אני מתאכזבת לגלות שזה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...