הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מאוגוסט 2010

הצטרפו אלי למסע בהרי הקווקז ועיר הבירה של גאורגיה, טבליסי, תטעמו חינקאלי וחצ’פורי, פחאלי וצ’קפולי, סולוגני ולוביאני, תרטיבו עם קצת צ’צה ותקנחו בקאדה. כל זה בניצוחה של מיקה פודארט האגדית.

04/07/2019

לפני טיפל’ה קצת יותר משנה הייתי בארוחה ויאטנמית אצל מיקה. זו היתה חוויה בלתי נשכחת, שבמהלכה מיקה חשפה בפנינו שהיא מתכננת לארגן קבוצות לטיול קולינארי בגאורגיה, שם בינתיים כף רגלה עוד לא דרכה. לא הכרתי עדיין את מיקה כדי לדעת שאם היא אומרת דבר כזה, הוא יקרה, ולא רק שהוא יקרה, הוא יהיה אש!

אז שלשום לפנות בוקר חזרתי מהטיול המקסים של מיקה בגאורגיה. הוא היה מהודק ומתוקתק כמו שרק מיקה יכולה לעשות. היינו קבוצה קטנה של אנשים שנבחרו עם פינצטה אחד-אחד, כיאה לטיול חלוץ, ביקרנו במקומות קסומים, פגשנו אנשים מקומיים יוצאי דופן, ואיך לא, אכלנו המון המון דברים טובים. היה חלום.

הטיול היה בסימן של תאכלו מה שבישלתם, ובכל יום היינו בסדנה אחרת, למדנו על רזי המטבח הגאורגי, חלקנו הצטרפו להכנת הבישולים, חלקנו צילמו וצילמו וצילמו, ובסוף כולנו אכלנו ארוחות מפוארות ממטעמי המטבח הגאורגי. תוך כדי המפגשים עם האנשים המקומיים שמענו סיפורים מרתקים על העם הזה, שעבר סבל בל יתואר בשנות הכיבוש הסובייטי, ועוד יותר בעשרים השנים שבאו לאחר מכן, אבל כל ההיסטוריה הזו הולידה אנשים משכילים מאוד, כשרוניים מאוד, חמים ומרתקים.

_

פחאלי, צ’קפולי וצ’ורצ’חלה אצל זזה וטמונה במצחתה

את היום הראשון התחלנו בחצר הפראית של זזה וטמונה בעיר שנקראית מצחתה Mtskheta, ונמצאת כ-27 ק”מ צפונית לטביליסי, עיר הבירה של גאורגיה. נכנסנו לגן עדן ירוק עם עצי פרי, נחל שזורם תחתיו וצרצור של צרצרים. זזה וטמונה הכינו איתנו ארוחה.

עם טמונה למדנו להכין פחאלי, שזה האנטיפסטי הגאורגי, סלטים משודרגים אם תרצו. הכנו שלושה כאלו, אחד עם תרד, שני עם סלק ושלישי עם כרוב כבוש. מה שהופך אותם לפחאלי זה תערובת של אגוזי מלך טחונים במטחנת בשר, המון שום טרי, ותערובות תבלינים מקומיות, חמלי סונלי ואוצחו סונלי, הראס-אל-חנות הגיאורגי. התערובת הזו של אגוזי המלך היא בעיני הברקה, וממליצה לכל אחד לנסות להוסיף אותה לסלטים. הייתי עושה את זה בעצמי, אבל אין לי מטחנת בשר וממילא אני לא מבשלת, אפילו לא סלטים.

01. גאורגיה - זזה וטמונה - פחאלי

עם זזה, בעלה של טמונה, הכנו צ’קפולי בשר טלה, תבשיל גיאורגי נפלא, עם בשר שמתמסר למיצים שבהם הוא מבושל.

02. גאורגיה - זזה וטמונה - צקפולי

ועם אמא של טמונה הכנו צ’ורצ’חלה, הממתק הגאורגי, שעשוי מחוט שמושחל באגוזי מלך או ערמונים, טבול בבלילה של קמח ויין, ונאכל לאחר יבוש של כמה ימים. לפיכך, את הצ’ורצ’חלה שאנחנו הכנו לא יכולנו לאכול, וזה לא הפסד גדול במיוחד, אבל קיבלנו לקינוח את שארית הבלילה, שהיתה חמימה ודייסתית, משהו בין גרבר לרסק תפוחי עץ. בעיני זה היה נפלא, אבל זללתי מזה לגמרי לבד.

03. גאורגיה - זזה וטמונה - צורצחלה

בסוף הארוחה זזה ניגן ושר לנו, ואחרי הארוחה הסתובבנו במדרחוב התיירים של מצ’חתה, וראינו צ’ורצ’חלות בכל צבעי הקשת.

04. גאורגיה - מצחתה - צורצחלה

Tamuna Chikovani

_

פיתות אצל אלזה

את הלילה הראשון העברנו בגודאורי Gudauri כפר סקי צפונה לטביליסי. בבוקר הצפנו עוד על הדרך הצבאית לכיוון קזבגי Kazbegi (שקרויה גם סטפנטסמידה Stepantsminda) שבהרי הקווקז. עצרנו במאפייה של אלזה, ואכלנו מלא מלא פיתות

05. גאורגיה - המאפיה של אלזה - פיתות

_

חינקאלי, סולוגני וחביזגינה אצל מאמא קטינו

משם המשכנו צפונה עד לכפר קטן בו הגענו לחצר של מאמא קטינו, למרגלות הרי הקווקז היפים. היא לימדה אותנו להכין חינקאלי, הכיסונים הגאורגים, שעשויים מבצק עבה מאוד עם שפיץ שמנמן מלמעלה, שיהיה איפה לתפוס, ומילוי בשר עשיר בנוזלים, אותו יונקים מהחינקאלי לפני שאוכלים. למדנו להכין את הבצק, את המילוי ואיך אורזים את הבצק בתוך העיגולים שקורצים מהבצק כדי לתת לו את הצורה המסורתית של החינקאלי.

06. גאורגיה - מאמא קטינו - חצפורי

עוד הכנו עם מאמא קטינו גבינת סולוגני, גבינה מפוררת שפשוט נפלא לאכול אותה כשהיא חמה. בגלל שהבאנו למאמא קטינו זעתר במתנה, היא עשתה לנו גרסה ישראלית לגבינה הגאורגית הזו, והוסיפה לה זעתר.

07. גאורגיה - מאמא קטינו - גבינת סולוגני

זה מה שהכנו בעצמנו, אבל בארוחה עצמה אכלנו עוד שלל דברים טובים, כמו חביזגינה, שזו הגרסה הגאורגית לפריטטה הספרדית, מעין חביתה תפוחה עם תפוח אדמה.

08. גאורגיה - מאמא קטינו - חביזגינה

אכלנו גם חצילים מטוגנים ממולאים בתערובת הגאורגית של אגוזי מלך טחונים עם שום, מאכל שמוגש כמעט על כל שולחן גאורגי

09. גאורגיה - מאמא קטינו - חצילים

והיו עוד שלל מטעמים, רעבים לא יצאנו משם.

Ketino Sujashvili

_

תבלינים, חצ’פורי ולוואשי אצל אסמה

בערב השני חזרנו דרומה לטביליסי, אבל הלינה היתה בפרבר קטן בסמוך לעיר הגדולה, בבית אחוזה מקסים אך מאתגר. אחרי ארוחת הבוקר נסענו לשכנת המקום, אלסה. שם היינו אמורים לשמוע הרצאה בלבד, בלי לבשל ובלי לאכול, אבל אלסה פתחה לנו שולחן ענק עמוס כל טוב. היא סיפרה לנו על הקריירה שהיא עשתה מההיסטוריה של התבלינים הגאורגים, והאכילה אותנו בחצ’פורי שהיא הכינה. חשבתם שאתם יודעים מה זה חצ’פורי? סירת הבצק עם הגבינה וביצת העין באמצע? אז תחשבו שוב. מסתבר שיש מאות סוגים של חצ’פורי, ואנחנו טעמנו לאורך הטיול מגוון לא מבוטל. הח’צפורי של אסמה הוא בצק ממולא בגבינה וביצה קשה דווקא.

10. גאורגיה - אסמה - חצפורי

עוד היא שמה לנו על השולחן לוואשי, הפיתה הגאורגית, פיתה דקה דקה.

11. גאורגיה - אסמה - לוואשי שלם

וממנה גם עושים חטיף, של קוביות לוואשי מטוגנות.

12. גאורגיה - אסמה - לוואשי מטוגן

Esma Kunchulia

__

עושים שוק בטביליסי

על בטן מלאה יצאנו השוקה, להצטייד בפרודוקטים לארוחת הערב שעמדנו להכין בעצמנו בוילה. התחלנו את הביקור בשוק במאפיה קטנטנה וצפופה, שהלחם נאפה אחרי שמודבק לקירות הטאבון.

13. גאורגיה - שוק - מאפיה

עלינו לקומה השניה, ופגשנו את מוכר הדבש. דבש נמכר בכל פינה בגאורגיה, בשוק, במדרחוב, בחנות ועל אם הדרך, כמו הדוכן שראינו בהרי הקווקז, אחד מני רבים בדרך הצבאית.

14. גאורגיה - דרך - דבש

בדוכן בשוק דווקא משכו את תשומת ליבנו יערות הדבש וגרגרי הפרופוליס שהמוכר נתן לנו לטעום.

15. גאורגיה - שוק - דבש

עוד ביקרנו בדוכן של ריבות, רטבים ולדר, שם קניתי ריבת אגוזי בוסר, שאפשר לראות אותי טועמת אותה באחת התמונות.

16. גאורגיה - שוק - ריבות

גם את הלדר, כמו את הדבש והצ’ורצ’חלה, רואים בכל מקום, יריעות ענקיות בכל צבעי הקשת, מקופלות ומוצגות כמו צעיפים בשוק הפשפשים.

17. גאורגיה - שוק - לדר

ביקרנו גם בדוכן של תבלינים, שם הצטיידתי בתבליני הראס-אל-חנות המקומיים חמלי סונלי ואוצחו סונלי.

18. גאורגיה - שוק - תבלינים

עברנו בדוכן של קמח, שמסודר כל-כך ממושמע ומחכה לצילומים, וגם המוכרת, בהיכון לצילומים, דפקה לנו פוזת דוגמנות עם חיוך כובש

19. גאורגיה - שוק - קמח

עצרנו לטעום את האפרסמון המיובש שרואים בכל פינה וטעים לאללה

20. גאורגיה - שוק - אפרסמון

בדוכן גבינות טעמנו דף גבינה דק-דק ומלוח בטירוף שמגלגלים בתוכו פירורי גבינת סולוגני מתקתקה, ומקבלים גליל שמפייס בין הטעמים ומחבר עולמות. יאמי.

21. גאורגיה - שוק - גבינה

וגם רצחנו דג לארוחת הערב.

22. גאורגיה - שוק - דג

בארוחת הערב היו מיליוני מנות, אבל גולת הכותרת היתה חצ’פורי שחור, שמיקה הוסיפה לבצק שלו אבץ.

23. גאורגיה - ארוחה - חצפורי אבץ ומיקה

24. גאורגיה - ארוחה - חצפורי אבץ

 Dezerter Bazaar

_

בצק עלים, לוביאני וקאדה אצל נוקרי

את הבוקר האחרון העברנו בכפר בשם מוכראני Mukhrani, שם הגענו לכרם של נוקרי. נוקרי הוא יינן ויש לו גם מאפייה למאפים מבצק עלים. והוא גם דוקטור לגיאולוגיה. והוא גם בטח מנגן על שניים-שלושה כלי נגינה, כי ככה זה בגיאורגיה, כי בתקופת השלטון הסובייטי הלימודים באקדמיה היו בחינם, וכולם הוציאו תארים, כולם גם למדו נגינה על כלי או שניים בקונסרבטוריון, אבל אחרי נפילת הקומוניזם אי אפשר היה לעשות כלום עם התארים האלו, וכולם היו צריכים להמציא את עצמם מחדש, וכך דוקטור לגיאולוגיה הפך ליינן ואופה.

אז התארחנו בכרם, בבית של אמא של נוקרי, הוא השקה אותנו בהמון יין.

25. גאורגיה - נוקרי - יין

ואז התחיל ללהטט עם בצק עלים, כשאמא שלו אמונה על המילויים. ככה הם נראים בפעולה, לפני ואחרי שהם קיבלו את הסינרים של מיקה. שימו לב איך הסינרים שיפרו את מצב הרוח שלהם.

26. גאורגיה - נוקרי - לפני ואחרי סינורים

הם הכינו לנו מאפים שבלוליים במילוי עלי סלק ומאפים בצורת מעטפה במלוי גבינה צהובה מגורדת.

27. גאורגיה - נוקרי - שבלולי בצק עלים ועלי סלק

פה בתמונה מציגה לנו אותם דאלי, המדריכה הגאורגית שליוותה אותנו, דוברת עברית שוטפת עם סיפור אישי מטלטל.

28. גאורגיה - נוקרי - דאלי

אחרי זה עברנו למאפים מתוקים, קאדה, גם הם שבלולים, פריכים ונימוחים, שטבלנו ביוגורט עם דבש. אוי, כמה שזה היה נפלא.

29. גאורגיה - נוקרי - קאדה

ואחרי שקינחנו, המשכנו למאפה המלוח האחרון, רולדת בצק במילוי לוביאני, מחית שעועית.

30. גאורגיה - נוקרי - לוביאני

Shato Mukhrani

_

ואף מילה על צ’צ’ה?

טוב, אז מיותר לציין שבכל ארוחה שתינו, ושתינו הרבה. התחלנו עם שיכר אפרסקים, המשכנו עם יין, קודם האדום המתקתק הגיאורגי, שפשוט התאהבתי בו, והלבן הגאורגי, שבכלל לא נראה לבן, כי הוא עשיר בקליפות של הענבים, ואחר-כך גם האירופאי הקלאסי, בטעמים היותר מוכרים לנו. אבל גולת הכותרת היא צ’צ’ה, הגראפה הגאורגית, ששורפת את הגרון ועושה שמח.

31. גאורגיה - נוקרי - צצה

_

ושאר ירקות…

אז אי אפשר לסיים בלי מילה או שתיים על המלפפונים בגאורגיה. הם גדולים, בהירים, פריכים, עסייסיים ונפלאים, שונים מאוד מאלו שאנחנו מכירים מישראל. גם העגבניות שונות, ובפרט העגבניות הורודות. הגבינות, כשהן לא סולוגני או סתם גבינה צהובה, הן די מבאסות, אבל אפשר פה ושם למצוא הפתעות. אני קניתי בחנות גבינות בטביליסי גבינה צהובה מגורדת בכד חרס קטן, כי הטעם שלה המיס לי את הלב.

זהו, היה טיול מדהים, הכרנו את האנשים והסיפורים של המקום דרך האוכל, טעמנו חוץ מאוכל גם את הנופים המקסימים של גאורגיה, והספקנו גם לטעום מטעמה של העיר הגדולה.

אז יאללה, למה את מחכים, סיבוב נוסף יוצא בספטמבר, כדאי לכם.

מיקה פודארט
פייסבוק
אינסטגרם
גאורגיה – אוכלים עולם עם מיקה

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה