הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 285

עוקבים: 230

החל מאוגוסט 2010

בערב גשום כמו שהיה אתמול, הדבר הנכון ביותר לעשות היה להישאר בבית מתחת לשמיכה. אבל אם כבר מוציאים את האף מהבית, אין כמו ארוחה הודית חורפית אצל צ’נצ’ל וסיגל לחמם את הלב.

27/01/2018

בערב גשום כמו שהיה אתמול, הדבר הנכון ביותר לעשות היה להישאר בבית מתחת לשמיכה. אבל אם כבר מוציאים את האף מהבית, אין כמו ארוחה הודית חורפית אצל צ’נצ’ל וסיגל לחמם את הלב.

צ’נצ’ל הוא הודי מחבל פנג’אב בצפון-מערב הודו. הוא הגיע לארץ בשנת 2000 להתנדב בקיבוץ בדרום הגולן, אחרי לימודי אומנות באוניברסיטה בהודו. אבל מהר מאוד הוא עבר לירושלים ללמוד אומנות בבצלאל. הוא קיבל מלגת לימודים מלאה, אבל בשביל המחייה הוא היה חייב לעבוד, והתגלגל לעבוד במסעדה הודית, שם נפגשה דרכו עם סיגל, וכל השאר הוא היסטוריה.

צ’נצ’ל וסיגל עברו לאחרונה לבית בדרום יפו, בסמטה קטנטנה שלא קיימת באופן רשמי, ושם, בינות לבולגרים ולערבים, הודי אחד ופולנייה אחת מקימים את הבית הפתוח לתרבות הודו, בו מתקיימות 3 פעמים בשבוע ארוחות הודיות, ומדי פעם מתקיימים במקום מופעי תרבות מוזיקליים. בין לבין צ’נצ’ל עובד על האומנות שלו, אותה הוא מציג בתערוכות בארץ ובעולם.

01. ארוחה הודית - שולחן האוכל

צ’נצ’ל הוא הבשלן בבית, והוא מעמיד ארוחה הודית מפוארת תוך שעתיים. סיגל מארחת אותנו, ומדי פעם נכנסת למטבח לעזור, שם גם נמצאת בתם הגדולה אדיטי. אחותה הקטנה רני מבליחה בהמשך, רק כשמגיע הזמן לאכול.

02. ארוחה הודית - המטבח

פתחנו את הארוחה עם מרק כתום קטיפתי. זה המרק שסיגל הכינה להורים של צ’נצ’ל כשהם נסעו לקבל את ברכתם לחתונה, דבר שאינו מובן מאליו, כי בהודו לא מתחתנים מאהבה, ההורים בוחרים את הכלה, והיא חייבת להיות מאותו קאסט ומעמד, ובטח לא יהודייה פולנייה מישראל. סיגל רצתה לפנק את ההורים של צ’נצ’ל עם המומחיות הישראלית שלה, מרק כתום ישראלי, מגזר, בטטה ודלעת, אבל כדי שהחיך ההודית של ההורים תתאהב בסיגל, צ’נצ’ל שדרג את המרק עם ג’ינג’ר ומסאלה. הרבה ג’ינג’ר היה שם, וזה בדיוק מה שהיינו צריכים בשביל לחמם אותנו, כשבחוץ מתחוללת סערת ברקים ורעמים.

03. ארוחה הודית - מרק כתום

המשכנו עם אוכל רחוב. אוכל הרחוב בהודו הוא מטוגן, ואוכלים מהר מהר על הדרך. אנחנו אכלנו באג’י של חצילים ובצל עטופים בבלילת קמח חומוס, אותם טבלנו בצ’אטני כוסברה.

04. ארוחה הודית - פקורה

המשכנו למנה העיקרית – טאלי. השולחן התחיל להתמלא בתבשילים עם צבעים מרהיבים וריחות משכרים. היו שם בארבטי שעועית, דאל – רוטב עדשנים, אלו גובי – כרובית עם תפוחי אדמה, בשתי גרסאות חריפה ולא חריפה, אלו מאטר – תפוחי אדמה ואפונה ברוטב שמנת קרמי, וגולת הכותרת – באטר צ’יקן – נתחי חזה עוף ביוגורט ורוטב נפלא. היו גם סלט ירקות וגם צ’אטני עגבניות חמוץ מתוק חריף, שטעמו כטעם ריבה מתוקה מתוקה עם סיומת חרפרפה ועוקצנית.

05. ארוחה הודית - תבשילים

כל סועד קיבל מגש טאלי שבמרכזו אורז בהארט עם קינמון, ומסביבו קעריות קטנות. הישראלים, הם אוכלים עם העיניים, מעמיסים על הצלחת מעל ומעבר למה שהם מסוגלים לאכול, ובסוף זורקים את השאריות. אצל ההודים אסור להשאיר ולו פרור אורז אחד על הצלחת, והקעריות הקטנות מאפשרות את זה. לוקחים קצת כל פעם, תמיד אפשר לקחת תוספת, אבל בסוף הארוחה לא נשארות בצלחת שאריות מזון, כדי לא לעורר את זעמה של האלה.

06. ארוחה הודית - טאלי

עם הטאלי קיבלנו גם שלושה סוגי לחם: פפדם – לחם עדשים דקיק מטוגן ופריך, פורי – לחם טפוח מקמח רגיל, מזכיר קצת מלאווח, ואיך אפשר בלי צ’פטי. ולצד הטאלי אכלנו גם מלאי כופתה.

07. ארוחה הודית - מלאי כופתה

הכל היה פשוט נפלא, והיינו לוקחים עוד ועוד, אבל חששנו מזעמה של האלה, כי כבר לא נשאר לנו מקום, ולא רצינו להשאיר כלום בצלחות. הגיע עת הקינוח. אבל מה רבה היתה אכזבתי כשגיליתי ששמו לנו על השולחן בננה, ואני הרי נגעלת מבננה. אבל זה לא היה נראה בננה, היא היתה עטופה בבלילה, והחברים הבטיחו לי שגם אין לזה טעם של בננה, אז עשיתי מעשה אמיץ וטעמתי. אכן, לא היה לזה טעם ולא מרקם של בננה, זה היה יותר כמו סופגניה, ולווה לזה טעם עז של אניס.

08. ארוחה הודית - בננה

המשכנו עם סאן פפרי – חלבה הודית, או כמו שאמרה לנו אדיטי – זה הרבה יותר טעים מחלבה. והיא צדקה. לא היה לזה את האופי האגרסיבי והחוצפני-דביק שיש לחלבה הישראלית. זה היה עדין, ממש כמו ענן שנמס והתפוגג בפה בשניות. זה היה פשוט נפלא.

09. ארוחה הודית - סאן פפרי

וכשם שפתחנו את הארוחה במנה מחממת, סיימנו עם צ’אי מסלה מחמם, כדי לאפשר לנו להתמודד עם הקור המקפיא שחיכה לנו בחוץ.

10. ארוחה הודית - צאי מסלה

היתה ארוחה נפלאה, מחממת וטעימה. מומלץ בחום.

צ’נצ’ל
אתר
Eatwith
פייסבוק

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה