הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 275

עוקבים: 226

החל מאוגוסט 2010

בואו להנות איתי מארוחת 9 מנות נפלאה, עם כמה מחוות מרגשות למסעדה המיתולוגית יועזר בר יין, בבית המקסים של מאיה ויונתן ביפו.

11/02/2017

כשהתחלתי לקלוט שמסעדות חדשות כבר לא מצליחות לרגש אותי, הבנתי שאני צריכה ללכת יותר לארוחות EatWith, מיזם קולינארי מופלא, שמאפשר להרפתקנים קולינאריים כמוני להתארח בסלון הפרטי של בשלנים מקצועיים ולקבל ארוחה אינטימית, מושקעת ומיוחדת, תוך מפגש אישי עם השף ועם חובבי אוכל אחרים. כבר הייתי בארבע ארוחות כאלו בעבר (תמצאו את כולן כאן), באחרונה ממש לפני פחות מחודש (אצל אור ועינת המהממות). הפעם לקחתי איתי חברה ומהנדסת מזון, שמבינה באוכל לא רק מהצד הקולינארי, אלא גם מהצד הסנסורי. פגשנו שם ערב רב של אנשים מרתקים, ממדריך טיולים יוקרתיים ועד למגלה סטרטאפים.

הבית של מאיה ויונתן נמצא ביפו, בסמוך לשוק היווני, בין בתים מוזנחים ומשופצים, שרובם הם קסם ארכיטקטוני, רק צריך להרים את הראש ולהסתכל טוב. עמדנו במרפסת של מאיה ויונתן, ונזכרתי בחלום קטן שהיה לי כשעוד הייתי תלמידת תיכון, לגור בבית ערבי עתיק ביפו, עם תקרות גבוהות מקושתות. ובכל פעם שאני רואה את הבתים המקסימים של יפו, מצטבט לי קצת הלב שויתרתי על החלום כל כך בקלות, ומתנחמת בקשת הקטנה שיש לי בבית התל אביבי שלי שנבנה בשנת 50.

מאיה, שרת החוץ מבני הזוג המארחים, קיבלה את פנינו בקצה העליון של מדרגות עץ תלולות ומאתגרות. היא מיד ציידה אותנו באלכוהול, כל אחד לפי בחירתו, בירה או יין, אדום או לבן. אני בחרתי באדום, וקיבלתי שיראז של תבור מסדרת אדמה, שהיה בדיוק מושלם כמו שאני אוהבת. המשכנו לשתות את הרעל שלנו ככל שאוותה נפשנו, ובמהלך הארוחה הוצע לנו רעל נוסף בדמות צ’ייסרים של וודקה ועארק.

בפנים חיכה לנו שולחן ערוך מקסים

01. סתיו באירופה, השולחן

התיישבתי מול המטבח, שם קורה כל הקסם, כדי לא לפספס שום התרחשות.

02. סתיו באירופה, המטבח

בעוד אנחנו שותים ומקשקשים עם מאיה, שהיא שפית קונדיטורית וזמנה במטבח יגיע בהמשך, יונתן השף עמל על המנה הראשונה

03. סתיו באירופה, יונתן

יונתן היה שף ביועזר בר יין עד יומו האחרון של המקום, והוא פתח את הארוחה עם מנה קלאסית של יועזר בליני וסלמון – בליני עם קרם פרש ביתי, וביצי סלמון. מה שכיף במנה הזו הוא שילוב מעניין בין מתוק למלוח, שעושה חגיגה לבלוטות הטעם.

04. סתיו באירופה, בליני סלמון

המשכנו עם מנה מיוחדת מאוד – רול שרימפס חסה – שרימפס 5 תבלינים (ציפורן, קינמון, זרעי שומר, כוכבי אניס ופלפל סצ’ואן) בחסה אייסברג עם חומץ הוי-סין. קיבלנו הנחיות אכילה – לשלוף את הכל מהקערה, לגלגל ולאכול כמקשה אחת, ולא להתרגש מזה שנוזל לנו לכל הכיוונים. ברגע אחד החדר השתתק, ואפשר היה לשמוע רק גניחות של הנאה מהטעמים המפתיעים. זה היה נפלא.

05. סתיו באירופה, רול שרימפס חסה

המנה הבאה היתה מרהיבה ביופייה: אייר ברד – מיני פיתות תפוחות ממולאות במסקרפונה כמהין וממעל פרוסת כמהין ופרוסת פרמזן. הצלחות שלנו היו צבועות בפס מקסים של זהב אכיל. מעליו היו שתי פיתות מיקרוסקופיות, אבל גדולות מספיק כדי למלא אותן בקרם אלוהי של מסקרפונה כמהין. מעל אחת כיפה של פרמזן ומעל השניה כיפה של כמהין. הנחיות האכילה שקיבלנו הפעם – להתחיל עם הפיתה של הפרמזן, ולאכול את כל הפיתה בביס אחד. ומה אני אגיד לכם, הטעם טעם גם עדן שמרגש את כל החושים.

06. סתיו באירופה, אייר ברד

סיימנו עם המנות הראשונות ועברנו למנת ביניים – מרק אפונה – עם מיסו, שבבי אפונה-ואסבי ושמן אגוזי לוז. וואו.

07. סתיו באירופה, מרק אפונה

גם המנה הבאה היתה מחווה ליועזר בר יין: טרטר בקר אמריקן – שייטל קצוץ ביד, מיונז, חרדל ובגט, חמאת עירית ובצל ירוק. בניגוד לרוב האוכלוסייה, אני מאוד אוהבת טרטר. אני הרי הייתי גונבת לאמא שלי פיסות מתערובת הבשר הנא שהיא הכינה לקציצות. אבל משהו היה חסר לי שם, וכנראה שלא רק לי, כי מישהו בשולחן ביקש מלח. מצד שני, כל האחרים התמוגגו.

08. סתיו באירופה, טרטר בקר אמריקן

המנה הבאה: בורגר שרימפס-וסרטנים בפרעצל שמאיה הכינה, לצד כרוב ניצנים בשיטת הכנה סודית. גם כאן זה לא לגמרי עבד בשבילי. אני מתה על שרימפס בורגר, אבל פחות אוהבת קראב-קייקס, קציצות סרטנים. והשילוב ביניהם, לטעמי, פגע בטעם המופלא שיכול להיות מקציצה של שרימפס לבדו. ושוב, נראה כי הייתי במיעוט, כי כולם סביבי התמוגגו.

09. סתיו באירופה, בורגר שרימפס וסרטנים

אחרי הבורגר כבר היינו מפוצצים עד שלא האמנו שנוכל להכניס מנה עיקרית נוספת לקרבנו, אבל המנה העיקרית שחתמה את הארוחה היתה מושלמת למצבנו, ובכלל פשוט מושלמת: קוקי סן ז’ק ברוטב קרם פרש, שאלוט ושרימפס, עם פירורי לחם מפוקצ’ה שמאיה הכינה. מהטעימה הראשונה זה זרק בגוף צמרמורות של עונג שקשה לתאר.

10. סתיו באירופה, קוקי סאן זק

הגיע הזמן לקינוחים, ומאיה תפסה את הפיקוד על עמדת ההכנה.

11. סתיו באירופה, מאיה

קיבלנו גלידת חלב שמאיה הכינה בתוך קונכיות. גם במקרה הזה התמוגגתי פחות מהאחרים, אבל המנה הבאה תתקן לי את זה לגמרי, וגם תפתיע אותי

12. סתיו באירופה, גלידת חלב

המנה האחרונה נראתה כל-כך יפה, שהתחלתי לאוכל לפני שהגיעו ההסברים. התענגתי מכל טעימה, ואז הוטלה הפצצה, המנה היא בננה ספליט – גלידת בננה, מוס שוקולד, קצפת חמאה חומה, קרמבל שיבולת שועל וג’לי ויסקי ודבש. ואני, כידוע, אם יש דבר אחד שאני שונאת, אבל ממש ממש שונאת, זה בננה. ולא הייתי שוקלת בחיים לקחת לעצמי מנה שנקראת בננה ספליט. וגם כשכבר הפנמתי שהגלידה שכל כך טעימה לי היא גלידת בננה, וגם כשכבר הרגשתי קצת את טעמה של הבננה, זה לא פגע בהנאה המופלאה שלי מהסיום המושלם הזה לארוחה.

13. סתיו באירופה, בננה ספליט

והיה לנו כל כך נעים ונחמד, שהמשכנו לשבת ולדבר עוד זמן ממושך אחרי סיום הארוחה.

ל-EatWith של מאיה ויונתן

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

עלה גפן – מסעדת שף אותנטית בדרך לצפון

ביום הראשון של ראש השנה החלטנו לצאת קצת מתל אביב. נסענו לאורך חופי הים התיכון המקסימים, עצרנו בחוף עתלית והגענו עד לחוף בצת. מתישהו התחלנו לפתח רעב קל, אבל לא רצינו לתת לזה להוציא אותנו מהשלווה שהשרה עלינו הים. ובכל זאת,...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה