הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 288

עוקבים: 230

החל מאוגוסט 2010

מה כבר יש לאכול באנגליה? שואלים הספקנים. בחלק א’ היללתי את נפלאות המטבח האנגלי. בחלק ב’ נרחיק למטבחים אירופאים אחרים, שממש לא בעיה למצוא בלונדון.

30/09/2009

מהמטבח הספרדי

בחיפושיה אחר המקומות הטרנדיים ביותר, שירה מצאה את המקום הנפלא הזה – ברפינה. כמו בישראל, וגם כמו שכבר גילינו בדבלין (כאן) ובאמסטרדם (כאן), טרנד הטאפס בר נפוץ מאוד בערים הגדולות באירופה, והוא לא פסח על לונדון. בלב ליבו של הסוהו, נמצא לו בר בעיצוב לא מאוד מלהיב, אפילו קצת קר, אבל הקהל בא בהמוניו, ממתין בתור שיתפנו מקומות ישיבה, ומשרה במקום אווירה חמימה. מזל שבאנו מוקדם, כך התיישבנו על הבר ללא צורך בהמתנה.

התפריט היה הנייר שעליו הונחו הסכין והמזלג, ואח”כ גם הצלחות. המנות המיוחדות של היום לא היו רשומות בשום מקום, אבל חומרי הגלם שלהן הוצבו במקום בולט מול יושבי הבר. אנחנו ישבנו במקום אסטרטגי, מול השף והטבחים, וראינו את המנות בהתהוותן. בחירת המנות היתה שילוב של בחירת דברים שנשמעו מעניינים מהתפריט עם דברים שקרצו לנו מצלחותיהם של סועדים אחרים או תחת ידיהם של הטבחים.

התחלנו עם צדפות שלא ראינו כמותן אי פעם בעבר – Razor Clams. הן היו מהתפריט היומי, ולכן הוצגו לראווה ממש מולו, ועוררו את סקרנותנו. מדובר בצדפות ארוכות, כשתוכן נראה קצת כמו תולעת. בזמן שהן בילו על הגריל, שגם הוא היה מולנו, הן קיפצצו מתוך הצדפות עד שנרגעו, מראה מרגש ללא ספק. המנה היתה מצויינת, אבל יכול להיות מאוד שהטעם הנפלא ראוי להיזקף לרוטב העשיר בחמאה ושום, ולאו דווקא לצדפות עצמן.

המשכנו עם מעיין פוקצ’ה עם תרד בשם קוקה מיורקינה, כלומר ממיורקה. היה טעים מאוד.

Coca Mallorquina with Spinach, Pinenuts and Sultanas

מאוד הסתקרנו מהמנה השמנמנה שראינו אצל אחד השכנים, ביררנו והסתבר שזו טורטייה. זה ממש לא דומה למה שאנחנו קוראים לו טורטייה. זה יותר נראה כמו חביתה ממולאת. התפריט הציע 3 סוגים – רגילה, עם חמון ותרד, ועם שרימפס. לקחנו את האחרון. היה מעניין מאוד.

Prawn and Piquillo Pepper Tortilla

 

כשאנחנו רואות מורסייה בתפריט, לא יעלה על דעתנו שלא להזמין, בשל התשוקה האדירה שלנו לנקניקיות דם (כפי שכתבתי בחלק א’). ההגשה היתה מעניינת מאוד, עם פלפלים קלויים מתחת וביצת עין מביצת שלו מעל, אבל הנקניקייה עצמה היתה מאכזבת מאוד.

Morcilla Ibérica, Quail Eggs

 

את חגיגת האוכל הזאת סיימנו עם עוגת שקדים, שלמרות שהיתה מלאה בגרדת תפוז, היתה נפלאה.

Santiago Tart (Almond Tart)

 

Barrafina
54 frith St., Soho
Oxford Circus tube
Web

מהמטבח הצרפתי
בחפשנו אחר שוק אוכל מעניין שעוד לא היינו בו, ושגם מרגיש מקומי ולא תיירותי, שירה נתקלה ברשימה הזאת. מתוכה ניסינו לבחור מקום שלא יהיה קשה מדי להגיע אליו, והתיאור שלו מספיק מלהיב. ככה בחרנו ב- Broadway Market. בחרנו לנסוע בתחתית, למרות שבדיעבד כנראה שעדיף היה ב-Rail, הבנו לא נכון את ההסברים שקיבלנו בתחנה ולכן הלכנו לכיוון ההפוך, הגענו לסלאמס, חזרנו והמשכנו דרך מוסכים,

עברנו גשר מעל לנחל,

ובסוף הגענו לשוק. מגוון המאכלים המעניינים שהיו שם, הקהל הססגוני והצוהל, כל אלו בהחלט היוו סיבה טובה להיות שם, ולא הצטערנו שהרחקנו עד לשם. רק הצטערנו שלא בחרנו בתחבורה נוחה יותר.

כדי לא לבזבז מקום בכמות אדירה של תמונות, ריכזתי אותן לתמונה אחת, ולכן ממליצה לבקר בלינק הבא על מנת לראות את הגלריה כולה.

Broadway Market
From London Fields (left) to Regent’s Canal
London Fields rail
Bethnal Green tube
Web

בהקשר זה, יש שני שווקים נוספים שאני מאוד ממליצה לבקר בהם, והם ממש במרכז וגם קרובים אחד לשני. כתבתי עליהם כבר בעבר, והרשמים מופיעים כאן: Leadenhall, ו-Borough Market.

ואיך כל זה קשור למטבח הצרפתי? עכשיו סוף-סוף אני מגיעה לזה. כשהגענו לשוק היינו כל-כך מיוגעות מהמסע המפרך שעברנו, אז החלטנו לשבת בבית קפה חמוד בכניסה לשוק. מאחר ואכלנו כבר ארוחת בוקר במלון (ולמרות שהיא היתה אנגלית מסורתית, היא היתה די דוחה, ולא חזרנו על טעות זאת בימים הבאים), בחרנו רק לשתות שוקו במקום. ואם לא היינו קונות כל מיני דברים שקרצו לנו בשוק, בטח היינו חוזרות לשם לארוחת צהריים. התפריט הצרפתי נראה מבטיח, והאווירה היתה מתוקה מאוד. המקום קרוי על שם שירה של אדית פיאף – “החיים בורוד“.

La Vie en Rose
2 Broadway Market, Hackney
London Fields rail
Bethnal Green tube
Web

ולמרות שלא זכינו להנות מהמטבח הצרפתי בבית הקפה הזה, בהמשך הביקור בלונדון עשינו לכך תיקון.

במסגרת טיולי הנוסטלגיה שלי, רגלי הביאו אותי לרחוב Carnaby. בשנות ה-80 המוקדמות, שם הייתי בו לראשונה, היה זה מעוז הפנקיסטים, זה גם היה בדיוק כשהיו באופנה בגדים בצבעים זוהרים, והרחוב היה מלא מהם. בתחילת שנות ה-2000 חזרתי לשם והמקום היה נראה כאילו עבר זמנו, אבל בכל זאת העזתי לבדוק שוב את המקום, ומצאתי מקום שוקק וססגוני. מתחם חנויות קטנות במדרחוב של כמה רחובות בסמוך לסוהו (אף כי נחשב חלק ממנו), בו מצאנו למשל את חנות עוגות הילדים המעניינת הזאת:

C’est ici brasserie
11 Kingly Court, Soho
Oxford Circus tube
Web

ואיך זה קשור למטבח הצרפתי? במסגרת השיטוטים במתחם, אליו הבאתי מאוחר יותר את שירה, נתקלנו ב-Wine Bar צרפתי, מלא כמעט לגמרי, בו ישבו אנשים מעונבים. אחרי התלבטויות החלטנו לשבת שם לארוחת הערב.

בעל המקום, צרפתי, שעשע אותנו לאורך כל הערב. אורחים צרפתיים שישבו ליד הבר, עשו הרבה שמח (אף כי גם לא מעט רעש). האוכל היה מעולה.

התחלנו, כמו כמעט כולם, בפלטה זוגית של גבינות ונקניקים, שהיתה מצויינת:

Mixed Platter for Two, A selection of cheeses, charcuterie and bread

המשכנו עם קונפי אווז:

Duck Confit and Mash Potatoes

ועם מעיין פוקצ’ה:

Pissaladiére (traditional dish from South of France) – Puff pastry topped with onions, tomato, anchovies and olives

 

קינחנו, כצפוי במסעדה צרפתית, בקרם ברולה

La Trouvaille Wine Bar
12a Newburgh, Soho (Near Carnaby St.)
Oxford Circus tube
Web

מהמטבח האיטלקי
טוב, אני מודה שלא זכינו הפעם ליהנות מהמטבח הזה, אבל בכל זאת מנצלת את ההזדמנות להמלצה.

ההמלצה היא על המתחם המקסים St. Christopher’s Place, אליו מגיעים מרחוב Oxford, מ-James St. או מסמטה קטנטנה אך מהממת מיד אחריו, בשם Gees Ct., אותה מאוד קל לפספס. שני הרחובות נמצאים מיד אחרי הכלבו Selfridge’s (לכיוון מזרח).

St. Christopher’s Place
Barrett Street
Bond Street tube
Web

במתחם ריכוז של חנויות מעניינות ומסעדות.

בפעם הקודמת ישבנו בחנות אוכל איטלקית שבתוכה יש מסעדה עם אוכל איטלקי נהדר, ועל כך רשמתי כאן. מאחר והחנות שייכת לרשת, ומאחר ולא ידעתי אז את שמו של המתחם, ציינתי ברשומה ההיא כתובת שגויה (בינתיים תוקן), ולכן אני מנצלת את ההזדמנות הזו כדי להמליץ שוב על המקום, הפעם עם הפרטים הנכונים:

Carluccio’s
St. Christopher’s Place
Web

במסגרת סיורי הנוסטלגיה שלי, גם הפעם ביקרתי במתחם, אך בפעם הזאת ישבתי במתחם בבית קפה מתוק, בו אכלתי פאי לימון ושתיתי שוקו:

James Rotisserie and Café
21 James Street, Mayfair

ועד כאן גיחה קצרצרה זו ללונדון.

תגובות מהפוסט המקורי:

התיאור שלך על ההליכה שלכם הזכירה לי
מ”עבר לכביש על יד הענן” פלטת הגבינות והנקניקים לגמרי עושה לי את זה. יש עוד פוסט בסדרה או שזה האחרון? מקווה שיש המשך :-)
30/09/2009 23:21:46 beagle
אין עוד פוסט בסדרה :(
כמו שכתבתי: “ועד כאן גיחה קצרצרה זו ללונדון.” נכון אני צריכה לסוע שוב?
30/09/2009 23:46:42 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

עלה גפן – מסעדת שף אותנטית בדרך לצפון

ביום הראשון של ראש השנה החלטנו לצאת קצת מתל אביב. נסענו לאורך חופי הים התיכון המקסימים, עצרנו בחוף עתלית והגענו עד לחוף בצת. מתישהו התחלנו לפתח רעב קל, אבל לא רצינו לתת לזה להוציא אותנו מהשלווה שהשרה עלינו הים. ובכל זאת,...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה