הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 279

עוקבים: 228

החל מאוגוסט 2010

ארוחת בוקר באווירה כפרית.

12/11/2007

פעם, כשהמשפחה שלי מנתה ארבע נפשות, שני הורים ושני ילדים, היינו מציינים את כל ימי ההולדת בארוחה במסעדה. לפעמים היינו מאחדים שניים ביחד, כי הם קרובים, אבל תמיד חוגגים. וגם משתדלים שזה יהיה בזמן. אבל כשאחי הפך מאחד לשנים ובמרוצת הזמן לחמישה, כל הסיפור הפך למשימה הרבה יותר מורכבת. כבר אי אפשר ללכת לכל מסעדה, צריך מקום שבו הזאטוטים יוכלו להתרוצץ, שיהיה מרחב, ושיהיו להם אטרקציות.

השבוע חגגנו את יום ההולדת של אמא שלי, באיחור. ממש באיחור. חודש וחצי איחור. וזה עוד כשמדובר ביום הולדת עגול (נגיד, לצורך העניין, 50). אני אולי מבינה דבר או שניים במסעדות, אבל כשמדובר במקומות ידידותיים לילדים אני די בורה. הניסיון המשפחתי הקודם לחגוג יום הולדת תוך שילוב של אוירה כפרית היה די מאכזב. אז היינו במקום בלב. ואלו המסקנות העיקריות שהיו לי  (מצטטת מביקורת קודמת, למי שמתעצל להיכנס לקישור):

1. אולי בכל זאת עדיף ארוחת בוקר, במיוחד במקום כזה
2. אולי כדאי לחכות שהילדים יהיו בתיכון, ואפשר יהיה ללכת למסעדות שאינן מסעדות קונספט לילדים
3. אם כבר זה מתוכנן כממלכת ילדים, יש לדאוג למינימום מפגעים פוטנציאלים כמו כיסאות עם ברזלים בגובה העיניים של ילדים (במזל האחיין שלי התנגש בכיסא וקיבל את הבום ליד העין ולא בעין עצמה(

אם בפעם הקודמת עוד ניסיתי להיות שותפה בבחירת מקום, הפעם השארתי את כל העבודה לגיסתי היקרה. וממש הצליח לה. המסעדה נמצאת במושב בניה. הדרך המומלצת לנסיעה היא דרך צומת אשדוד, וזה ממש ליד. למרות שזה אולי נשמע לחלקנו קצת רחוק, זו נסיעה מאוד קצרה ביום שבת.

כביש הכניסה למושב צבעוני ועליז, מלא בפרחי בוגונביליה בצבעים שונים. מאחורי הבית נגלתה לפנינו גינה גדולה עם שולחנות פזורים בה. למרות שהיה נראה שלכל שולחן היתה את הפרטיות שלו, אמא שלי חזרה והדגישה איך הרווחנו את השולחן עם הפרטיות הגדולה ביותר.

הילדים התרוצצו להם, ואנחנו הזמנו ארוחות בוקר, ולמעשה דגמנו את מרבית המגוון.

כלת השמחה לקחה בוקר אישית, 2 ביצים לבחירה, 3 סוגי גבינה, סלט טונה וסלט ירקות עם אפשרות לתוספות לביצים של גבינה בולגרית / בצל / פטריות / עשבי תיבול.

אחי וגיסתי חלקו את “ניחוח כפרי” – ארוחת בוקר זוגית מנה שכללה מעבר למרכיבי הבוקר האישית גם דג מלוח, ויוגורט עם גרנולה ודבש וסלט פירות (שתי מנות).
אבא שלי לקח שקשוכפר שקשוקה פיקנטית עם 2 ביצים, מוגש בתוספת לחם הבית.

כחובבת תפוחי אדמה, לא היה מקום לספק לגבי הבחירה שלי: הכפרית שלנו 2 ביצים לבחירה, על בסיס תפו”א מטוגן בחמאה, 3 סוגי גבינה וסלט ירקות.

כל ארוחות הבוקר מוגשות עם לחם הבית, חמאה, ריבה, מיץ טבעי ושתייה חמה (לא כולל השקשוקה).

ארוחות הבוקר היה נחמדות, אמנם שום בשורה חדשה, אבל אין מקום לתלונות. האוירה, בכל אופן, היתה נפלאה. ההבטחה שבשם המקום קויימה. האוירה היתה באמת כפרית, אבל תודה לאל שהניחוח לא. כמי שגדלה בשכנות לבית הספר החקלאי “מקווה ישראל”, ניחוח כפרי מתקשר אצלי עם ריח של פרות. אז לא היה כזה… לילדים היו אטרקציות מרובות, כמו שולחן עם מראה, בריכת דגים, תוכי צבעוני מעץ, צפרדע מחימר, באר, דשא, כלבים (מהם הם ברחו בפחד) ועוד.

קינחנו בשתי עוגות, בהמלצתה של בעלת המקום: שוקו שוקו, פצצת שוקולד, שהגיעה עם זיקוק לציון החגיגה, ופאי תפוחים, שנראה כמו עוגייה בזכוכית מגדלת. מאחר שאני לא אוכלת שוקולד, לא אוכל לחוות את דעתי על השוקו שוקו, אבל הוא בהחלט היה הצלחה. את פאי התפוחים, לעומת זאת, אכלתי כמעט לבד, ונהניתי ממנו מאוד.

 

החשבון הסתכם ב-316 ₪, וכלל מלבד הנ”ל עוד כמה כוסות שתייה ואולי איזה משהו לילדים (לא זוכרת).

אתר הבית

תגובות מהפוסט המקורי:

לא סוגרת ת”פה – - תתפאלו – היא מתוקה שלי
היה באמת נחמד
12/11/2007 23:01:21 תיבת דואר דוד
איזה יופי!
גם קל”ב, גם טעים ואת גם כבר יודעת איך מגיעים לשם! אז מתי אנחנו הולכות יחדיו?
13/11/2007 08:17:33   סופי
סופי
כנראה כשיהיו לך ילדים… (כלומר ממש עוד מעט), כי בלי ילדים לא הייתי הולכת עד לשם…
13/11/2007 09:51:07 תיבת דואר יעל מוריס
אוקיי
כשיהיו ילדים, אשקול את העניין החיוב. עד אז, אני חייבת לציין שהעוגת תפוחים נראית עם הרבה הרבה יותר מדי בצק. האם רק נדמה לי?
13/11/2007 10:16:34   יפעת
הרבה בצק
זה לא בהכרח משהו רע. היה גם הרבה מילוי, וגם הבצק היה מאוד טעים
13/11/2007 10:33:39 תיבת דואר יעל מוריס
מזל טוב מהמשפחה הירוקה
 
13/11/2007 11:03:39   פרסלי-מן
שוקו שוקו
אהבתי את התיאור של המקום הוא נראה מקסים נראה שנהניתם אבל הויתור שלך על השוקו שוקו נשמע כמו פספוס גדול. לפחות היית שולחת טעימות :-)
13/11/2007 11:05:45 תיבת דואר נועה
מעורר תאבון
היתה מתאימה לי עכשיו ארוחת בוקר… והתמונות נהדרות.
13/11/2007 12:44:56   שירה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה