הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מאוגוסט 2010

מסעדת הבשרים והיין הותיקה, הטרקלין, נדדה למשכן חדש, בית עתיק בן 80 שנה עם רצפות מצויירות ותקרות מעוטרות, משכן הולם למוזיאון יינות בוטיק ומקדש בשרים וגם חממה לטיפוח חלומות ישראליים.

05/07/2014

את יוסי בן אודיס, סומלייה ובעלים של מסעדת הטרקלין אני מכירה כבר הרבה שנים. לאורך השנים נפגשנו רק פעמיים, אבל דרך הפייסבוק נסללה בינינו תקשורת וירטואלית. אני התעדכנתי על ההתקדמות המקצועית המעניינת שלו, הפרגון המדהים שהוא נותן למסעדות אחרות בעיר, אליהן הוא מקפיד לצאת כשהוא מסיים משמרת בטרקלין, הסיורים הקולינאריים שהוא מקיים בשוק הכרמל וסביבתו במסגרת מסטרשוק, ארוחות הקונספט המיוחדות שלו – ארוחה מהסרטים, ועוד. והוא מצידו קורא מדי פעם את הבלוג שלי. פייסבוק פתח עולם חדש של תקשורת בין מבקרי מסעדות חובבים כמוני לבין עולמם של מסעדנים בדרך שונה ומעניינת.

אז כשמסעדת הטרקלין עברה להיכל החדש שלה ויוסי הזמין אותי להתארח שם, לא יכולתי לסרב, ראיתי בזה כבוד גדול. ולא סתם בחרתי במילה “היכל”. מסעדת הטרקלין עברה לבניין מהמם שמיועד לשימור, שהיה קודם לכן מקום מושבה של מסעדת השף – כתית. לפני כן הוא אכלס לרגע את מסעדת דודה, שלוחה תל-אביבית מיותרת למסעדת אמא הירושלמית, אבל עוד קודם לכן זה היה טרה טוסקנה, מקום יחודי ויוצא דופן לימים ההם, של תחילת שנות 2000. לא רק שמדובר בחלל שראוי להיקרא היכל, עם רצפות מצויירות ותקרות מעוטרות, הוא גם שוכן ברחוב שנקרא היכל – היכל התלמוד, כך שאם תרצו, גם השכינה שורה על המקום.

הטרקלין הוא לא רק מסעדה, הוא עסק של הגשמת חלומות. המסעדה שנפתחה לפני 8 שנים (במקור ברחוב נחלת בנימין), הגשימה את חלומם של יוסי בן אודיס, סומלייה, ומשה יוחנן, שף שמתמחה בבשר, לפתוח מקום משלהם. אבל החלומות לא נגמרים כאן, למעשה כאן הם רק מתחילים. יוסי שואף להגשים את חלומם של האנשים בארץ שהחליטו בצעד אמיץ לפתוח יקב בוטיק, ומבחר היינות בטרקלין כולו מושתת על יקבי בוטיק מקומיים, כאלו עם סיפורים מעניינים. למעשה, יוסי מקים במסעדה מוזיאון של יינות בוטיק כחול לבן.

ואם כבר סיפורים מעניינים, בקבוק היין הראשון שנפתח לכבודנו היה סוביניון בלאן 2013 של יקב שטרן. שטרן הזה היה איש היי טק, שיום אחד קם ועזב הכל, והחליט שבא לו להכין יין במקום להמשיך ולמכור את נשמתו להיי טק. המשפחה שלו היתה משוכנעת שהוא יצא מדעתו, ושלחה אותו לאבחון פסיכיאטרי. הפיסיכאטר קבע שאין שום דבר לא בסדר עם האיש, הוא בסך הכל רוצה שיהיה לו טוב. יצא שגם לנו זה עשה טוב.

בהמלצתו של יוסי התחלנו עם מנת הדגל של המנות הראשונות, פטה כבד עוף בציפוי תאנים, תמרים ואגוזים בליווי ריבת בצל (36 ₪). השילוב הזה של הפטה עם המתוק של התאנים וריבת הבצל הוא שילוב מנצח.

01. הטרקלין - פטה כבד עוף

עוד הוציאו לנו לצד זה חציל קלוי בטחינה (20 ₪).

02. הטרקלין - חציל קלוי

יוסי מספר שמרבית התפריט נשאר קבוע לאורך השנים, מתוך מחשבה לשמור על עיקביות, ולספק לאורחים הקבועים תחושה של יציבות, שהם יוכלו לבוא יום אחד עם הנכדים ולספר להם – פה הכרתי את סבתא, ואכלנו את אותה המנה – מנה מנצחת. עם זאת, לאור הטרנד הצמחוני-טבעוני שהציף את השוק, נוספו לאחרונה כמה מנות צמחוניות לתפריט, קונטרה לתפריט-רק-בשר של המקום. אחת כזו היא ארטישוק איטלקי שנאפה בטבון על מיקס עגבניות שרי, פטריות וגבינת עיזים (42 ₪), מנה קלילה ומרעננת בין הכובד של הכבד איתו התחלנו לבין מנות הבשר העיקריות שעוד נכונות להגיע בהמשך.

03. הטרקלין - ארטישוק איטלקי

את המנות העיקריות חייבים לפתוח עם מנת הדגל של הטרקלין – סינטה לצריבה – פרוסות סינטה מוגשות לצד חלוק נחל לוהט לצלייה אישית בליווי שום אפוי, צ’ימיצ’ורי ורוטב חרדל ביתי (118 ₪). הדבר השחור הזה שאתם רואים בצלחת הוא אבן לוהטת, שעליה הנחנו כל פעם נתח נוסף של סינטה, צרבנו אותו כמה שניות ואכלנו. הטעם היה נפלא, והחוויה של צריבת הבשר בעצמנו היא שונה ומיוחדת.

04. הטרקלין - סינטה לצריבה

התשוקה של יוסי לסינטה לא נגמרת במנת הדגל. בתחילת דרכה של מסעדת הטרקלין היתה ליוסי כלבה, ושמה היה… סינטה. בפעם הראשונה שפגשתי את יוסי, במסגרת פסטיבל נחלת בנימין  ב-2007, סינטה הקטנה היתה על ברכיו של יוסי. במפגש השני שלנו, כמה שנים לאחר מכן, היתה על ברכיו המחליפה של סינטה – סינטיה, שתיבדל לחיים ארוכים, כבר לא קטנה, כבר לא על ברכיו, אבל לא משה מצידו ומתרוצצת להנאתה במסעדה.

05. הטרקלין - סינטה נצרבת על אבן

עם המעבר למנות הבשר העיקריות, יוסי העביר אותנו ליין אדום, ופתח לנו בקבוק מרלו 2010 של יקב Chateau de Galilee, יקב של יוסי בן אודיס אשר מתמחה ביצור יינות מכרמי הגליל העליון. היין היה נפלא, וכדי שלא יצטרך להיפתח 20 דקות בדקנטר, הולבש על הבקבוק מיני דיקנטר, Soirée קוראים לו, שעשה מצויין את העבודה.

06. הטרקלין - Soirée

נשאר לי עוד מקום לבשר, אז המשכנו עם שיפודי אנטריקוט – 4 שיפודים במשקל 300 גרם מפרה בוגרת בתוספת פוטטו צ’יפס וצ’ימיצ’ורי ביתי (115 ₪). האנטריקוט היה פשוט נפלא, אין ספק שהשף משה יוחנן יודע לטפל בבשר.

07. הטרקלין - שיפודי אנטריקוט

בעוד שתפריט הבשרים מקפיד על עקביות לאורך השנים, תפריט הקינוחים רוענן לאחרונה בעזרת קונדיטורית חדשה שהצטרפה לצוות, נעמה אהרון, ואנחנו זכינו לטעום שתי מנות נהדרות שלה: שוקולד בליץ – שכבת פאדג’ שוקולד, שכבת מרקיז מריר ושכבת קרם שוקולד חלב קפה, ברוטב קקאו (48 ₪)

08. הטרקלין - שוקולד בליץ

פלוט גבינה – קציפת גבינת שמנת עם קרמבל פקאן ורוטב פירות יער (32 ₪)

09. הטרקלין - פלוט גבינה

היה ערב מאוד חווייתי ונעים, מקום מומלץ מאוד לקרניבורים חובבי יין.

הטרקלין
היכל התלמוד 4
תל אביב
03-5660013
אתר הטרקלין
פייסבוק הטרקלין

פייסבוק מסטרשוק

אתר Chateau de Galilee
פייסבוק Chateau de Galilee

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה