הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 294

עוקבים: 231

החל מאוגוסט 2010

סיור של טעמים, צבעים וניחוחות מהמטבח הסיציליאני, עם המנות הסיציליאניות היחודיות, וביקור במאחורי הקלעים של המטבח הסיצילאני – בית חרושת לשוקולד, בית ספר קולינארי, מטבח של מסעדה, שוק אוכל וסירת דייגים.

31/05/2014

את הטיול לסיציליה עשיתי בקבוצה שהובלה על-ידי שני אנשים מקסימים – בני בן ישראל, מומחה לטיולי בוטיק באיטליה (חברת MoltoBen), ואשתו רותי, שהיא סומלייה, מומחית מקצועית ליין. איטלקים נוהגים לומר: A sud di Firenze – Africa – כלומר דרומית לפירנצה זה אפריקה. סיציליה, היא הכי דרום שיש לאיטליה, ואנחנו גם הדרמנו בה עד השפיץ הכי דרומי שלה – אל Noto, Raguza, ו-Modica, ובמשך חמישה ימים לא עשינו דבר מלבד לאכול אוכל נפלא ולשתות יין כמים. אז בואו נלמד קצת על המנהגים הקולינאריים של הסיציליאניים:

קפה

אי אפשר לפתוח את היום בלי קפה, ולא צריך לדעת איטלקית בשביל להזמין קפה, כי שמות מוצרי הקפה בארצנו הקטנטונת הם למעשה באיטלקית: אספרסו, קפוצ’ינו, מקיאטו, לאטה. אם אתם רוצים שהקפה יהיה טעים, אל תזמינו אותו עם חלב מוקצף, כי בסיציליה לא יודעים להקציף חלב. אתם אמנם תקבלו חיוך על הקצף, אבל חיוך מקקאו ולא מהקצף. אני למדתי כבר ביום הראשון לבקש אספרסו לונגו. אם תרצו, תוכלו גם להזמין קפה מחוזק, או קפה “מתוקן” כפי שקוראים לו כאן, שזה שוט אספרסו עם מעט ליקר, בדרך כלל גראפה, ולפעמים עם סמבוקה. אני לקחתי un caffè corretto alla grappa, רק שבמקום כמה טיפות של גראפה, הם שפכו אותה בנדיבות רבה, ובעיני זה היה שילוב די מגעיל, אבל הי, חייבים לעשות וי על מנהגים מקומיים, אז עשיתי.

פיסטוקים

אי אפשר לדבר על האוכל בסיציליה מבלי להזכיר את הפיסטוקים שדוחפים פה לכל מאכל, טריים, עם צבע ירוק מסנוור וטעם עשיר ומודגש. תוכלו לאכול פה גבינות עם פיסטוקים, נקניקים עם פיסטוקים, פסטה עם פיסטוקים, ממתקים עם פיסטוקים, שוקולד עם פיסטוקים, קינוחים עם פיסטוקים, גלידה עם פיסטוקים ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

ולקינוח קצת דולצ’י

אמנם המקום ההגיוני לקינוח הוא הסוף, אבל בטיול שלנו זו דווקא היתה יריית הפתיחה. בני לקח אותנו למה שהוא כינה המגדניה (Pasticceria) הכי טובה באיטליה, ואחרי הדברים המדהימים שהוזרמו לנו בזה אחר זה, נותר לנו רק להאמין לו. המקום נמצא בעיר המתוקה Noto. התחלנו עם כוס חלב שקדים מדהים, ואחריו הגיע הקינוח האיטלקי האולטימטיבי -  קנולי, צינור בצק פריך ממולא בריקוטה מוקצפת. זה היה פשוט לא מהעולם הזה.

01. סיציליה - קנולי

אחרי עוד צמד עוגות פחות מרגשות, זכינו לטעום קינוח מיוחד לסיציליה – Cassata Siciliana קסטה סיציליאנה – עוגת ספוג עגולה שספוגה במיצי פירות או ליקר, מצופת במרציפן וממולאת בריקוטה. אני אישית לא התחברתי לכל המתוק הזה:

02. סיציליה - קסטה סיציליאנה

עוד מאכל סיציליאני ידוע הוא גרניטה עם בריוש – קיבלנו גרניטה (אפשר לומר שזה מה שאנחנו קוראים לו סורבה) בטעמים שקדים, קפה, מנדרינות ותפוזי-דם מוגשים לצד בריוש, ואמורים לאכול אותם ביחד. אם אצל אייל שני אפשר לאכול גלידה בפיתה, למה שלא נאכל בסיציליה גרניטה בבריוש?

03. סיציליה - גרניטה עם בריוש

Caffé Sicilia
Madonna Marina
Noto
פייסבוק

מסעדה ומלון בבית ספר קולינארי במנזר

Antico Convento, כשמו, הוא מנזר עתיק שבו ממוקם בית הספר לקולינאריה בניהולו של Chef Peppe Barone, שבכלל למד להיות ספרן. את הארוחות המפוארות במסעדה מכינים תלמידי המקום. בהמשך, גם אנחנו נהיה תלמידים לרגע, אבל את ארוחת הערב הראשונה בישלו לנו התלמידים המנוסים. ואלו המנות:

דג כחול כבוש על פנצנלה Panzanella (לחם, חיטה, עגבניות, שום ושמן זית)

04. סיציליה - דג כחול

Risotto alla marinara ריזוטו א לה מרינרה – כלומר ריזוטו פירות ים.

05. סיציליה - ריזוטו א לה מרינרה

לברק

06. סיציליה - לברק

קנולו מפורק – במקום הצינור המסורתי, דפים של בצק עלים. מזכיר קצת מילפיי (אלף עלים), קרם שניט או נפוליאון.

07. סיציליה - קנולי פתוח

Antico Convento
Via Giardini 1
Ragusa
אתר הבית
פייסבוק

בית מלאכה לשוקולד

השוקולד אצל דונה אלווירה ב-Modica נעשה בשיטות מסורתיות, והוא שוקולד ללא חלב. הסיפורים החשובים באמת הלכו לאיבוד בתרגום מאיטלקית לעברית, או יותר נכון, אני הלכתי לאיבוד בתוך הסיפורים הדו לשוניים, אבל מה שחשוב זה שמדובר בשוקולד מדהים. לא הבאתי לארץ, אז תאלצו להאמין לי.

09. סיציליה - חבילות שוקולד

08. סיציליה - פולי שוקולד

10. סיציליה - העוסקים בשוקולד

Donna Elvira Dolceria
Via Risorgimento 32
Modica
אתר הבית
פייסבוק

ועוד בעניין שוקולד – ב-Noto קנינו ביום הראשון שוקולד עם קנאביס. הבטיחו לנו בדוכן שזה לא קנאביס מהסוג הממסטל, אבל למרות זאת, כשעברנו בשנית ליד הדוכן, בדרך חזרה לאוטובוס, הבחנו בריח שאי אפשר לטעות בו, המלווה עישון של קנאביס. אז לכו תדעו מה היה קורה אם לא היינו מחלקים חפיסה שלמה בין כולנו, ואוכלים אחת שלמה לבד…

בשלב מאוחר יותר בטיול טעמנו גם שוקולד ירוק – שוקולד עם פיסטוק. הכל יש עם פיסטוק, כבר אמרתי, וכנראה שעוד אמשיך להגיד.

טעימות אצל פפה הספרן

זוכרים את שף פפה ברון, מנהל בית הספר לקולינאריה במנזר? אז יש לו מסעדה מהממת ב-Modica, ובשל חברותו עם בני, הוזמנו לקצת טעימות קטנטנות במסעדה שלו. מפה לשם, אכלנו שם ארוחה ענקית של טעימות. את הביקור במסעדה פתחנו בהצצה במטבח, שם פגשנו בדג הענקי הזה:

11. סיציליה - דג ענק

גם הפעם קיבלנו לקינוח קנולי, והיתה לנו הזדמנות לראות אותם ממלאים אותם בריקוטה המוקצפת.

12. סיציליה - מילוי קנולי

ובסוף הוסיפו לזה פיסטוקים, כי כפי שכבר הסברתי, פיסטוקים אפשר להוסיף פה לכל מנה.

13. סיציליה - קנולי עם פיסטוק

Fattoria Delle Torri
Chef Peppe Barone
‪Vico Napolitano 141
Modica
פייסבוק

תאכלו מה שבישלתם

חזרנו לבית הספר לקולינאריה, נכנסנו לכיתת לימוד, שמנו סינרים של MoltoBen, והתחלנו לבשל לעצמנו ארוחה. חלקנו בשלנים לא רעים מהבית, הבאנו איתנו אחד שאופה לחם, ועוד אחד שגובן גבינות ומכין יינות. וגם אחת שלא סוגרת ת’פה שהיא כישלון קולינארי במטבח שאין לתאר, הפעם היו גם לא מעט עדים. הייתם צריכים לראות את עוויות הפנים של המורים שלנו, הם היו בשוק ממני. אבל אין מה לעשות, את הארוחה הבאה בישלנו לעצמנו, ולכל אחד מאיתנו היה חלק באחריות שבסוף יגיע אוכל לשולחן.

התחלנו בהכנת בצק, ממנו עשינו בהמשך שתי מנות. הבצק פשוט מאוד, וכולל קמח סמולינה ומים, וגם קצת מלח. בתאוריה מים בכמות של שליש מהכמות של הקמח, אבל למעשה צריך להוסיף מים לפי הרגש. ומי שאין לו רגש בדברים האלו, כמוני למשל, מוסיף אחר כך עוד המון קמח, כדי לפצות על עודף הרגש ששם על המים. בתמונה אפשר לראות אותי מקבלת עזרה מהצוות הבכיר, כי יש דברים שאני ממש לא יכולה לעשות לבד.

14. סיציליה - אני והבצק

צילום סיגל דודאי

נתנו לבצק לנוח, ובינתיים הכנו מילוי מדג כחול, שמן זית, שקדים וצימוקים, קצת מלח ופלפל. נשבעת לכם, בחיי, יצא לי מילוי מעולה. כשהבצק עשה רושם שהוא מוכן, רידדנו אותו וקרצנו עיגולים. אם הצלחנו להפריד את העיגולים מהנירוסטה (משימה לא קלה למי ששם מים בנדיבות, כמוני), נדרשנו להכניס לתוכם מהמילוי ולסגור בצביטות בתנועה סיבובית. בסדר. יש דברים שאי אפשר לצפות ממני לעשות, כך נראה המאבק:

15. סיציליה - אני ומילוי העיגולים

צילום רותי בן ישראל

כך נראו החברים המוצלחים של אחרים, את שלי אני לא מראה לכם, מגודל הבושה.

16. סיציליה - פסטייה לא אפויה

אם אני לא טועה, למנה הזו קוראים פסטייה, וככה זה נראה כשזה הגיע לשולחן. שלי התחבאו איפשהו, או שמרחמים זרקו אותם ברגע שיצאתי מהמטבח. אחד מהשניים. בכל מקרה, יפה או לא יפה, זה לא היה טעים במיוחד, הבצק היה קשה מדי, והמילוי שהיה אמור להיות מעולה, די הלך לאיבוד. אמרתי לכם לא לסמוך עלי כשמדובר בהכנת ארוחה.

17. סיציליה - פסטייה אפויה

מהשאריות של הבצק עשינו פסטה סלילנית. פפה הראה לנו איך לסובב את פסי הבצק סביב שיפוד:

18. סיציליה - פפה מגלגל

ככה זה נראה כשזה מוכן – שוב, לא התוצרים שלי, כי הם לא היו ראויים לצילום, מן הסתם.

19. סיציליה - פסטה לפני בישול

ידוע לי שנדרשות מספר שעות ליבוש הפסטה, אבל אני מניחה שהם יבשו אותה בתנור. בכל מקרה, לא הרבה זמן אחר כך היא הגיעה לשולחננו בתוספת של טלה, וזה היה מדהים.

20. סיציליה - פסטה מוכנה

עבור המנה הבאה אנחנו הכנו את המילוי – פירה עם פיסטוק וצלפים, והשארנו את יתר העבודה לפפה וחבריו. מדובר בסרדינים ממולאים.

21. סיציליה - פפה והסרדין

פפה הדגים לנו שלוש אפשרויות מילוי – מקופל לחצי, זוג זה מעל זה או מגולגל.

22. סיציליה - שלוש חלופות

קיבלנו בסוף את הדגים הממולאים בשתי דרכים – מגולגל שאפוי בתנור והמחותנים – שני סרדינים זה על זה, שטוגנו יחדיו עם בלילה. זה היה טעים, אבל הפירה לגמרי הלך לאיבוד שם.

23. סיציליה - סרדינים מוכנים

עוד היו בארוחה מנה בשרית של פרה נמוכה (והמבין יבין) שהיתה נפלאה (כי ידי לא היתה בה), וקינוח נהדר של מקפא יוגורט עם גלידת פיסטוק, קציפה וקרם אנגלז. יאמי. ושוב הפיסטוק הזה.

פסטיבל יין – יקבים פתוחים

ארגון בשם Movimento Turismo del Vino – תנועת תיירות היין, שהוקם בשנת 1993, מעודד את תיירות היין הלאומית באיטליה. ביום ראשון האחרון של חודש מאי מתקיים מדי שנה בכל רחבי איטליה פסטיבל יין Cantine Aperte – פסטיבל יקבים פתוחים. אנחנו ביקרנו בשניים מהם.

היקב הראשון הוא Azienda Agricola Planeta באזור דרום מזרח סיציליה, שם זכינו לסיור מודרך בכרמים. בתמונה אתם יכולים לראות את רותי אלת היין שלנו:

24. סיציליה - אלת היין רותי בכרמים

צילום עמית ביאל

והנה המדריך שלנו, שהוא היינן של היקב, שולה יין מהחבית, שנוכל לטעום

25. סיציליה - היינן של פלנטה

אחרי הסיור הלכנו למתחם הפסטיבל שם ניגנה להקה, ואפשר היה לטעום מיני מאפה שונים, והכי חשוב לטעום יין, שבשביל זה קיבלנו “תיק אוכל” עם כוס יין וכמה תלושי טעימה.

בשביל היקב השני היינו צריכים להצפין לכיוון הר הגעש הפעיל – אתנה, אל יקב – Cantine Russo, שם קיבלה את פנינו בעלת היקב המהממת ג’ינה, וגם היא עשתה לנו סיור בכרמים, גרמה לכמה אנשים לחלוץ נעלים ולחוש באפר לרגליהם (אין לי מושג למה). גם שם ניגנה להקה – רבעיית המלאכיות של צ’רלי, וגם שם טעמנו יין ואכלנו, וגם נהנינו מהנוף הקסום של הר האתנה וסביבתו.

Movimento Turismo del Vino
Cantine Aperte
אתר הבית

לא סוגרת ת’פה בשייט על ספינת דייגים

כשאנשים מדמיינים את סיציליה, ואני הייתם ביניהם כמובן, יש להם בראש שמדובר באי, ואם זה אי, אז ברור שכולו עיירות דייגים ציוריות לצד הים. אז לא. סיציליה יותר גדולה מישראל, ולא מכל מקום רואים את הים. אבל אצ’יריאלה – Acireale היא בדיוק כמו שדמיינתי את סיציליה. ומה כבר יש לעשות בעיירת דייגים – לעלות לספינת דייגים. הדייגים המקסימים שאירחו אותנו פרסו רשתות השכם בבוקר, והתוכנית היתה להעלות אותן איתנו. הכל התחיל כמו אגדה. צילמתי מהסירה את העיירה הציורית

26. סיציליה - אציריאלה

אכלתי דובדבנים שהמארחים המקסימים נתנו לנו, ואיזה טעם גן עדן היה להם.

27. סיציליה - אני והדובדבן

צילום סיגל דודאי

אפילו הספקתי לתת ביס קטן מהארנצ’יני, המאכל האיטלקי המופלא של כדור אורז ממולא, כי המארחים כל-כך טרחו לפנק אותנו, וקנו לנו מלא אוכל.

28. סיציליה - ארנציני וחבריו

אבל אז התחלתי להבין לראשונה בחיי מה זו מחלת ים. לראשונה בחיי סתמתי את הפה, נשמתי נשימות עמוקות כמו אישה לפני לידה, התמקדתי באופק כי בני אמר שזה עוזר, והתפללתי כמו מרבית הבנות שכל הסיוט הזה יגמר כבר. אבל הוא רק התחיל, כי מתישהו הסירה היתה צריכה לעגון בלב ים, על-מנת להעלות את הרשתות. ומסתבר שסירה עוגנת מתנדנדת הרבה יותר מסירה שטה. אז אפשרנו להם להעלות בחכתם שלושה דגיגים קטנים, ומרחמים על כך שנהיינו לבנות כמו קיר, הם החזירו אותנו לחוף מבטחים לפני תפיסת השלל הגדול. יש אומרים שכשהם חזרו לים הם משו ממנו דג של עשרה קילו. אז אומרים, מי יכול להוכיח אחרת? הם דייגים, הם לא יודעים לצלם הוכחות בסמרטפון ולשלוח בווטסאפ. אבל ככה זה אגדות של דייגים.

מסעדה על שם לא סוגרת ת’פה?

ארוחת ערב אחרונה התקיימה במסעדת לא סוגרת ת’פה פה פתוח Boccaperta. אבל מה ההבדל בעצם, אם אני לא סוגרת ת’פה, אז הפה נשאר פתוח, מה, לא ככה? הנה, הפה הלא סגור שלי עם הפה הפתוח של המסעדה

29. סיציליה - פה פתוח

צילום סיגל פרס

גם שם הישוב מעניין – Linguaglossa, שפה מבריקה, כך שזה ביחד יוצא “פה פתוח בשפה מבריקה”. אבל אנחנו לא באנו לדבר על לשון, באנו לאכול. קיבלנו ארוחה לפי כל כללי הטקס של ארוחה איטלקית (אותם כבר פירטתי בטיול לטוסקנה):

לחם עם טפנד של זיתים ירוקים ושחורים

30. סיציליה - לחם

Antipasti אנטיפסטי אישי שכלל גבינה צהובה, גבינת ריקוטה אפויה (מאכל מאוד נפוץ בסיציליה), סלמי, חציל קלוי, בצל מקורמל, זיתים דפוקים ו… פרמיג’אנה שזה מאפה שכבות חצילים (מלנזנה באיטלקית) עם עגבניות וגבינה, וזה דבר טעים מאוד. שמו לא קשור לגבינת הפרמז’אן שאין בו, אלא למילה הסיציליאנית parmiciana קורות העץ שמהן עשויים התריסים הנפוצים בדרום איטליה, אשר מזכירים בצורתם את שכבות החצילים המטוגנים שבמנה (המידע מכאן).

31. סיציליה - אנטיפסטי

Primi פרימי – שזו בדרך-כלל מנת פסטה, והיא כללה שני סוגי פסטה. האחד – גלילות חציל ממולאות בספגטיני, שתודו שזה לא משהו שנתקלתם בו אי פעם, והשני – רביולי ברוטב ריקוטה ופיסטוק. הנה, שוב פיסטוק, כמו שהבטחתי, ועוד ידינו נטויה.

32. סיציליה - פרימי - פסטה

Secondi סקונדי – מנות בשר. בטוסקנה הבשר מגיע ללא תוספות, פה קיבלנו שתי קציצות בשר על עלי לימון, בתוספת תפוחי אדמה וקרוקטים.

33. סיציליה - סקונדי

הזהירו אותנו לא לאכול בטעות את עלי הלימון, אז לא אכלתי, מיותר לציין שכל השאר חוסל

34. סיציליה - אני ועלי הלימון

צילום עמית ביאל

Dolci דולצ’ימתוק, כלומר קינוח. קיבלנו תותים בטעם גן עדן עם כדור של סורבה. רק כדי להבין את עומק המשמעות של הדבר, שלושה ימים לאחר מכן, בישראל, מנה שרשמית אמורה להיות מוגשת עם תותים, יצאה עם פרי אחר, כי זו לא העונה של התותים מצדו האחר של הים התיכון.

35. סיציליה - דולצי

Boccaperta
Via Umberto 96/98
Linguaglossa
אתר הבית

יום שוק בקטניה

את היום האחרון של הטיול התחלנו בשוק ב-Catania. בסופו של דבר זה די שוק הכרמל, אבל עם הרבה יותר דגש על פירות ים, והכל פשוט מקסים, הנה כמה תמונות:

36. סיציליה - השוק בקטניה

37. סיציליה - השוק בקטניה

38. סיציליה - השוק בקטניה

39. סיציליה - השוק בקטניה

40. סיציליה - השוק בקטניה

41. סיציליה - השוק בקטניה

42. סיציליה - השוק בקטניה

43. סיציליה - השוק בקטניה

44. סיציליה - השוק בקטניה

45. סיציליה - השוק בקטניה

תאכלו מה שבישלתם פעם שנייה? למזלנו לא בדיוק

אם בפעם הראשונה התנסינו בבישול בכיתת לימוד, עכשיו נדחקנו כולנו במטבח הקטן של בית קפה מקסים Caffè Curtigghiu (קפה רכילות). רק שהפעם לא באמת תרמנו תרומה משמעותית לארוחה, בעיקר צפינו, למדנו ועזרנו בקילוף וקיצוץ ירקות. במקרה שלי זה נגמר בבכי (משאיפת בצל, אלא מה), ועד שיבשו הדמעות וחזרתי למטבח, בדיוק גורשנו משם כדי שאפשר יהיה להתחיל לעבוד על באמת על הארוחה.

46. סיציליה - במטבח קפה רכילות

47. סיציליה - במטבח קפה רכילות

48. סיציליה - במטבח קפה רכילות

49. סיציליה - במטבח קפה רכילות

אז מה אכלנו?

caponata קפונטה – מאכל סיציליאני מסורתי שמזכיר מאוד גיבץ’, והוא מבוסס על חצילים, פלפלים, עגבניות, וירקות נוספים משתנים, וטעמו חמוץ-מתוק. חשוב מאוד לספר שאני חתכתי את הפלפלים, וזו היתה תרומתי הצנועה לארוחה.

50. סיציליה - קפונטה

ברוסקטות עם דג. כן, זה דג, למרות שזה לגמרי נראה גבינה.

51. סיציליה - ברוסקטות דג

פסטה עם מולים.

52. סיציליה - פסטה עם מולים

את השרימפסים קיבלנו לא מקולפים, שחוץ מזה שזה לא ממש אסתטי, אפילו ממש לא, זה גם די מייאש לקלף אותם.

53. סיציליה - שרימפס

הטונה הצרובה היתה אדירה.

54. סיציליה - טונה צרובה

יצאו גם פרוסות פוקצ’ה שנראות כמו עוגות קטנות, ספוגות היטב בשמן ומכוסות בעגבניות מיובשות, מה שמקנה להן טעם נהדר.

55. סיציליה - פוקצה

מרק שעועית

56. סיציליה - מרק שעועית

ולקינוח פרפה תותים עם פירות, שהיה וואו.

57. סיציליה - פרפה תותים

Caffè Curtigghiu
Via Santa Filomena 43
Catania
פייסבוק

אוכל רחוב

טיול קולינארי לא יכול להתבסס רק על מסעדות, ובסוף את הדברים המעניינים ביותר מוצאים ברחוב, אם רק יודעים לחפש.

למשל, בכל מגדנייה Pasticceria בסיציליה תמצאו הרבה מאכלים עם שקדים, ובראשם מרציפן. הסיציליאניים מאוד אוהבים מרציפן במסווה של פירות, וחלק מהפירות נראים ממש אמיתיים

58. סיציליה - מרציפן

עגבניות מיובשות נחשבות למעדן כאן, אפילו קניתי הביתה, להוסיף לפסטה (ולא, לשים פסטה בסיר ולהוסיף לה עגבניות מיובשות לא נקרא לבשל). בכלל לעגבניות בסיציליה יש טעם אלוהי.

59. סיציליה - עגבניות מיובשות

נכון, זה לא אוכל רחוב, אבל זה חמוד. אוטו של אבטיחים.

60. סיציליה - אוטו אבטיח

גלידה זה דבר שחייבים לאכול באיטליה, ועל אחת כמה וכמה בסיציליה, מולדת הגלידה. ואם כבר גלידה בסיציליה, כדאי מאוד לנסות גלידה פיסטוק וגרניטה שקדים, שני מאכלים מאוד טיפוסיים לכאן.

61. סיציליה - גלידה

אבל מסתבר שגם שלגונים אפשר למכור בגלידריה. לא טעמתי, אבל לא יכולתי שלא לשתף.

62. סיציליה - שלגונים

גם היונים בסיציליה אוכלות קנולי. אבל דוידה אמר שהן לא נלחמות מלחמת חורמה, כי נידבו להן קנולי בלי מילוי הריקוטה הנפלא, אז בשביל מה להן לטרוח…

63. סיציליה - גם יונים אוכלות קנולי

קטניה מלאה במשאיות של אוכל רחוב, וזו הרפתקה שחייבים לנסות פעם אחת. חייבים חייבים, אבל לא הספקנו. הסתפקנו ב-”לראותן בלבד”.

64. סיציליה - משאית האוכל

גם אתם רוצים טיול עם בני בן ישראל?

MoltoBen (טוב מאוד באיטלקית)
אתר הבית
פייסבוק

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה