הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 307

החל מאוגוסט 2010

ארוחת צהרים מעולה עם מטעמי המטבח הבוכרי, במסעדה עממית חדשה בשוק מחנה יהודה בירושלים.

10/03/2014

יש משהו נפלא בלקחת יום חופש בסתם יום של חול, ולעשות מזה חג פרטי. וחגים במתכונת הפרטית שלי נחגגים תמיד בסעודות. הפעם לקחתי שלושה ימים של חופש, ואת יום החופש השלישי ביליתי בירושלים, ואת ארוחת הצהרים אכלתי במסעדה בוכרית מתוקה בשוק מחנה יהודה.

בפוסט על מינה טומיי סיפרתי לכם על מפגשי הראשון עם מנת הביבימבאפ בבלוג של ידידי ניימן ועל השיחה שהתפתחה בתגובות לפוסט הזה בין שלוש יעלות, “יעל ר.”, “פשוט יעל” ואנוכי, ונדברנו על כך שאנחנו צריכות לעשות מפגש קולינארי יעלי משולש. לקח לנו שנתיים, אבל בסוף זה קרה, והתכנסנו כולנו בירושלים, עירה של “פשוט יעל”. לא היו לנו תוכניות ברורות לגבי היום הזה, מלבד לזרום, וכך היה.

התחלנו את היום בעמק רפאים, שם שתינו קפה של בוקר ב”טחנת הקפה“. משם לקחנו אוטובוס למרכז העיר, וצעדנו אל שוק מחנה יהודה. במעט הדרך שהספקנו לעשות עד כה, כבר נכנסנו לשני סניפים של חנות הגבינות הידועה “באשר“, וזה עוד לפני שנכנסנו אל השוק עצמו, שם נמצא הסניף המקורי של הרשת הזו. נכנסנו לסניף אחד עוד בעמק רפאים, ורגע לפני שנכנסנו לשוק, מצאנו סניף קטנטן נוסף ברחוב אגריפס. כמקובל, זכינו לטעימת גבינה משובחת, אבל בסניף של אגריפס גם נחשפנו לקונספט חדש, די מוזר – שוקולד עם גבינה. תמורת 6 שקלים תוכלו לטעום שוקולד עם גבינה, ואם אתם ממש אמיצים, תטעמו שוקולד עם גבינת פסטו. אנחנו לא היינו עד כדי כך אמיצות, והסתפקנו בטעימה של אחד השילובים היותר בנאליים, וגם זה היה די מוזר לטעמנו.

מפה לשם, כבר הגיעה שעת ארוחת צהרים, ולמזלי, גם שתי היעלות האחרות אוהבות אוכל במובן הרחב של המילה. התלבטנו בין סיני לאיטלקי לבוכרי, והפור נפל על הבוכרי, מסעדה קטנטנה חדשה.

01. מנטו בר - המקום

התפריט כולל בסך הכל שש מנות מהמטבח הבוכרי, ושלוש מהן היו חסרות. אז לא היו מרק דושפרה וציבורקי שזכרתי לטובה מהמסעדה הבוכרית חנן מרגילן בתל אביב. גם לא היה גושגיג’ה. אז התחלנו עם מנטו (Mantu), על שמו קרוי המקום, וזה בצק בוכרי מאודה עם בשר ובצל (28 ₪ ל-5 כיסונים). המנה הזו לא רק יפה, והיא מאוד יפה, היא גם טעימה מאוד.

02. מנטו בר - מנטו

לקחנו גם מבחר של סלטים ב-15 ₪. היו שם סלט גזר, רסק עגבניות, חצילים, עגבניות שרי ועגבניות חריפות. פשוט ונחמד.

03. מנטו בר - סלטים

ליד הסלטים חייבים לחם, ובפרט שמדובר בלחם בוכרי (12 ₪). הלחם ענק, והשתלטנו יחדיו בקושי על רבע ממנו.

04. מנטו בר - לחם

למנה עיקרית לקחנו פלוב – אורז עם גזר ונתחי בשר בקר. יש קטן ב-28 ₪ ויש בינוני ב-49 ₪. אנחנו לקחנו קטן, כי רצינו להשאיר מקום לעוד דברים, אבל כנראה שהחליטו לצ’פר אותנו, ובמחיר של הצלחת הקטנה קיבלנו צלחת ענקית. זה היה כל-כך טעים, שחיסלנו את זה בקלות. לצערנו, לא נשאר לנו מקום לבחש – אורז בעשבי תיבול, בשר בקר וכבד עוף, וחבל.

05. מנטו בר - פלוב

בכל פעם שביקשנו כוס מים, קיבלנו מים בכוס בירה של חצי ליטר, בדיוק כמו שאני אוהבת. כשביקשנו את החשבון, הוציאו לנו תה בוכרי על חשבון הבית, והניחו על ראשינו כובעים בשביל צילומים לעמוד הפייסבוק שלהם (אם תחפשו טוב, תמצאו שם תמונה מביכה שלי).

06. מנטו בר - תה

היה פשוט מעולה, וכל הארוחה הזו עלתה לשלושתנו ביחד 83 ₪. משם המשכנו לזרום לקינוח במסעדה איטלקית – אל דנטה ברחביה, עשינו לי סיור נוסטלגיה בבית סבי ברחביה, שהיה קצת עצוב, והמשכנו רגלית בחזרה לעמק רפאים, נכנסנו למתחם התחנה, ושם סגרנו את היום עם גלידה של וניליה.

מנטו-בר
האשכול 4, שוק מחנה יהודה
ירושלים
054-4312350
פייסבוק

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

והציטוט למעלה “חג שמח ביום של חול” הוא מהשיר “סמבה אבן גבירול” של יענקל’ה רוטבליט, מיקי גבריאלוב, קורין אלאל ועטרה אופק.
השיר התנגן לי בראש כל החופשה, והרי הוא לפניכם:

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה