הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 307

החל מאוגוסט 2010

ארוחת צהרים טעימה במסעדה הרוסית החדשה ביהודה הלוי, אונייגין.

03/01/2009

שבת בצהרים. קבעתי עם אבא להיפגש במסעדה הרוסית החדשה ביהודה הלוי (או יהודה לוי, כפי שכתוב באתר שלהם…) אונייגין. יצא שהאחיין היה חולה קצת, ולכן נבצר ממנו להצטרף להוריו לנסיעה לצפון, ולכן הפקידו אותו למשמר אצל אבא. כך שהגענו בסופו של דבר למסעדה אני ואבא ואחיין כמעט בן שש. ומיקי מאוס גם. האחיין אכל כבר בבית, כך שהוא ומיקי רק אירחו לנו לחברה.

נכנסנו למקום. האחיין ציין “איזה חשוך פה. כאילו ערב”. המקום אכן היה חשוך, וגם די ריק. בהמשך הסבירו לנו שהמקום עדיין בהרצה, וטרם היתה הפתיחה הרשמית. נכנסנו לחלל ענק שבמרכזו בר גדול, ומסביבו מקומות ישיבה. השולחנות היו ערוכים בצורה מאוד מדוקדקת.

 

בצד היו שלושה שולחנות גדולים בתוך תאים מבודדים עם וילון, אחד מהם היה מאוכלס.

 

התאים המבודדים נועדו לקבוצות יותר גדולות, או אולי לאוליגרכים רוסיים. אחת מהמלצריות יצאה מהתא המאוכלס עם ספר עב כרס. Legend of Kremlin הוא נקרא. טוב, היינו מאוד סקרנים מה לספר ולמסעדה. והופתענו לגלות שבין דפי הספר מסתתר לו בקבוק וודקה…

 

אנחנו ישבנו באחד השולחנות שמסביב לבר. ומיקי בדק בשבילנו איך זה לשבת בתא של אוליגרכים או על הבר. בסוף הוא בכל זאת העדיף להצטרף אלינו, הרי בסופו של דבר החברה זה העיקר.

  

קיבלנו תפריט בו המנות הופיעו ברוסית, באנגלית וגם עברית. התפריט מופיע גם באינטרנט. שמות המנות הן ברוח שמו הספרותי של המקום, על שמו של יבגני אונייגין. כשביקשנו הסברים על מנות כאלו ואחרות, קיבלנו מהמלצרית שלנו תמיד את אותה התשובה: “אני לא יודעת איך להסביר. זה רוסי. זה מאוד טעים“. נאלצנו בעיקר לסמוך על האינטואיציות שלנו.

את המנה הראשונה שהזמנתי, בחרתי עוד בבית. מזמן חיפשתי עוד מקום שמגיש שובה, שלא אכלתי מאז ביקורי האחרון בויקינג. כאן שובה הפכה להיות סלט “חליפת אונייגין” (שובה) – סלט משכבות של ירקות מבושלים, דג הרינג, ביצים קשות ומיונז (42). המנה היתה מצויינת, והתענגתי על ההזדמנות לאכול אותה שוב, אם כי כמות המיונז היתה מעט מוגזמת.

 

עוד לקחנו לראשונה את “לשון הרוסי” – פרוסות לשון בקר מבושלות בתוספת חזרת (46). מדובר במנה קרה, ואני חייבת לציין שדי מאכזבת.

 

אבל רשימת המנות הראשונות עוד ארוכה ומאוד מסקרנת, ואני מתכננת לחזור ולבדוק מנות כמו “מנה מהודרת” דג מלוח עם תפוחי אדמה, או “זרצקי” סלמון כבוש עם ביצי שלו וקוויאר אדום (ואני תמהה אם יש קרבה משפחתית בין המנה לבין אוסנת זרצקי שעבדה איתי עד לא מזמן). כל אלו מנות ראשונות קרות.

בגזרת המנות הראשונות החמות אפשר למצוא מגוון של ורניקי ופילמני. אנחנו לקחנו “ורניקי של טטיאנה לרינה” – כיסונים בנוסח אוקראיני – עם תפוחי אדמה (54) שהיה נפלא.

 

אני באמת מאמינה שאפשר להנות מארוחת טעימה ומשביעה שכולה בנוייה ממגוון המנות הראשונות הקרות והחמות. אבל בכל זאת לא עמדנו בפיתוי והזמנו שתי עיקריות. אבא לקח צלעות חזיר שהומלצו על ידי המלצרית, ואני לא מוצאת בתפריט שבאתר. הוא צרף להן “פירה פושקין” – מחית מתפוחי אדמה עם בצל וחמאה (16). הוא מאוד נהנה.

 

אני לקחתי “סיר זהב” – נתחי בשר מבושלים בסיר איטי, צלי קדרה (78). מה שלא כתוב זה שהכל היה בשמנת. המנה היתה נפלאה.

כשהתחלנו לברר על הקינוח, המלצרית שלנו הבינה שאין לה מספיק עברית בשביל זה, והיא גייסה לעזרתה למלצרית אחרת. זו המליצה לנו על קינוח שנקרא טרובצ’ניק או טרובצ’קה, לא בטוחה. היא הסבירה בהרבה סבלנות שהטרובה משמעותו צינורות. והצ’קה או צ’ניק זה קטן. ושזה ממולא בקרם אקלייר. “כדאי לכם, זה טעים”. המנה מאוד יפה, ללא צל של ספק, אבל אני לא באמת מתעלפת מקרם אקלייר. זה היה נשמע כל כך רוסי וכל כך משכנע, שהייתי חייבת לבדוק.

 

כשביקשתי לשתות מים, אמרה לי המלצרית שהם לא מגישים מים מהברז, רק מינרלים. אולי בגלל שקיבלתי את אותה תשובה גם בבודפשט, ממנה חזרתי לא מזמן, שכחתי שבארץ זה ממש לא חוקי. אולי בפעם הבאה אני אעמוד יותר על שלי בעניין. אבל למרות זאת אני בהחלט מקווה שתהיה פעם הבאה.

בהצלחה למקום החדש!

אונייגין
יהודה הלוי 87,
תל אביב
077-5587087, 054-4700200
אתר הבית

תגובות מהפוסט המקורי:

תגובה
בתור משתתף פסיבי, מאד נהנתי מהארוחה וכן מהחברה ןלכך אגיד תודה אבא
03/01/2009 14:46:34 תיבת דואר דוד מוריס
מגניב
נשמע מעורר תיאבון :-) עשית לי חשק לדג מלוח. מותר לנטפק? אין דבר כזה קרם אקלייר. אקלייר זה המאפה המאורך מבצק פחזניה. הוא ממולא בקרם וניל, לרוב פאטיסייר או קצפת. אבל למלצריות לא-דוברות עיברית שוטפת אני סולחת :-)
03/01/2009 17:43:44   beagle
מעצבנת אחת
לא יכולת למצא אותם כשהייתי בארץ???? ובכלל מה שלומך?
04/01/2009 04:48:11 תיבת דואר miss_pooh
נהייתי רעב
ולמרות שלא ממש מכיר את רזי האוכל הרוסי נראה לי שאאלץ למצוא עם מי ללכת לבדוק :-)
04/01/2009 10:12:13   y2work
תודות למגיבים
אבא – מה פתאום פסיבי – היית לי לחברה, ובזכותך זכיתי לבדוק את המקום ולהנות ממנו ביגל – יכול להיות שגם אני קצת עשיתי סלט בין פאטיסייר לאקלייר. במרחק של שבועיים מהארוע ולא מעט כאבי גב, יכול להיות שלא ציטתי במדיוק מיס פו – מקווה שתגיעי שוב בקרוב – ויש עוד רוסיות בת”א שצריך לבדוק למה לעבוד – ברוך הבא לבלוגי, וסחתיין על הניק
04/01/2009 12:02:26 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
תודות למגיבים – ניסיון2
אבא – מה פתאום פסיבי – היית לי לחברה, ובזכותך זכיתי לבדוק את המקום ולהנות ממנו. ביגל – יכול להיות שגם אני קצת עשיתי סלט בין פאטיסייר לאקלייר. במרחק של שבועיים מהארוע ולא מעט כאבי גב, יכול להיות שלא ציטתי במדיוק. מיס פו – מקווה שתגיעי שוב בקרוב – ויש עוד רוסיות בת”א שצריך לבדוק. למה לעבוד – ברוך הבא לבלוגי, וסחתיין על הניק
04/01/2009 12:04:24 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
אוכל רוסי איכותי זה תענוג!!
האם באמת המנה היא על שמי או אולי הצייר לא ברור… אבל מה שבטוח אני הולכת לגרור את החבר לטעום אותה :)))
04/01/2009 20:50:32   אוסנת זרצקי
השתעשעתי מאוד
מיקי ממש התפרע, אה?! נהנתי מאוד לקרוא, עשית לי חשק ללכת…
05/01/2009 11:50:08 תיבת דואר שירה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה