הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 307

החל מאוגוסט 2010

סרווסריה היא בית הבירה החדש של אנשי השישקו, שמציע חוויה קולינרית נפלאה בסגנון של מדריד, מנות ספרדיות, בירה ספרדית, ואפילו יין ספרדי.

28/11/2013

האנשים של הפאב האהוב עלי, שישקו, פתחו מקום חדש, רק שהפעם עם דגש גדול יותר על אוכל. למקום קוראים סרווסריה. סרווסה, למי שלא יודע, זה בירה בספרדית, והסרווסריה היא מקום של בירה ואוכל בסגנון של מדריד, כלומר סוג של טאפס-בר, אבל מנות קצת יותר גדולות מהטאפאס של ברצלונה. אל יוסי בוזנח, טל חוטינר ואלעד דור, הבעלים של שישקו, חברו גם שמוליק וולברג, ברמן בשישקו, ואורית, מנהלת שישקו, והשמחה רבה.

אם לשישקו הגעתי לראשונה שבועיים אחרי הפתיחה, לסרווסריה חיכיתי רק חמישה ימים, אבל היה נראה כאילו הוא היה שם מאז ומתמיד. הסרווסריה נפתח ביום ראשון, בלי הרבה רעש וצלצולים, וביום חמישי התייצבנו שם, ארבע בלסניות רעבות, כולן עם תאבון גדול שאוכלות הכל. בהתחלה בחרנו בעצמנו את המנות, אחר-כך התייעצנו עם חוטינר, ובסוף הפקדנו את עצמנו לחלוטין בידיו הנאמנות, ונתנו לו לבחור לנו מנות בעצמו. אכלנו עוד ועוד בלי לקחת אויר בין המנות, וחיסלנו ככה 11 מנות מדהימות.

אבל רגע לפני שנצלול אל המנות, בואו נדבר קצת על השתייה. למרות שזו סרווסריה, אחת מאיתנו התעקשה לקחת יין, והיא זכתה לכוס של סרווסריה אדום מחבית (19 ₪), יין הבית. יתרתנו לקחנו בירה. אחת החליטה לקחת בירה גרמנית דווקא, פאולנר חבית גדול (29 ₪), ורק שתיים מאיתנו הזמנו בירה ספרדית, אסטלרה דאם חבית גדול (מבטאים אסטרייה, 29 ₪). בעוד שזה מה ששתינו בשולחן הבנות, הגברים בשולחן השכן הזמינו בקט של בקבוקי היינקן קטנים. ככה זה נראה:

ועוד לפני שהתחלנו לאכול, זכינו גם לצ’ייסר של סנגריה. בכל זאת ספרד.

התפריט מחולק לכמה תחומים: נשנושים, מהצומח, מהיבשה, מהים ומתוק. אנחנו ישר קפצנו לים. התחלנו עם קלאמרי סגול מטוגן (ללא גלוטן) ואיולי (42 ₪) “מהים“. המנה הגיעה, כמו הרבה מנות אחריה, במיני סלסלת טיגון צ’יפס, בתוך דמוי נייר עיתון פלסטי, הגשה שמדמה הגשת אוכל רחוב. על המנה הראשונה התחלנו לאכול עם הידיים, וככה המשכנו במרבית המנות הבאות, למעט אלו שממש לא אפשרו את זה. עם המנה הגיע פלח לימון, אבל איולי לא היה שם. לא הספקנו לקרוא למלצרית, והמנה כבר נגמרה. בכל זאת, ארבע בלסניות גדולות, ומנה אחת קטנה.

המשכנו עם פולפו א לה גאייגה (48 ₪) “מהים“. מדובר בתמנון הכי טעים שאכלנו מימינו. הוא היה עסיסי ומרגש, והוגש עם פלחי תפוחי אדמה אפויים, ואני נשבעת לכם שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שתפוחי האדמה לא גנבו לי את ההצגה, כי תמנון מרגש שכזה לא אכלתי מימי.

בהמלצת חוטינר לקחנו קלאמרי בוטיפורה (44 ₪) “מהים“. תבשיל קלאמרי עם גרגרי חומוס, צימוקים, בשר בקר ועוד דברים טובים. את זה היינו חייבות לאכול עם מזלג, ולפי כמות החומוסים שמצאו את דרכם לרצפה, כנראה שעדיף היה לאכול עם כף. זה היה נפלא, וחבל על כל גרגיר שנפל קורבן למגבלות המזלג ובוזבז.

כמה שעות לפני הביקור שלנו, ראיתי בפייסבוק של סרווסריה ברבוניות טריות. לא מצאתי את זה בתפריט, אבל שאלתי את חוטינר והוא הזמין לנו. גם הן הגיעו עם פלח לימון, וגם להן חסר קצת איולי לטבילה, אבל גם אותן חיסלנו לפני שהספקנו לבקש מטבל. מדי פעם טבלנו ברוטב הנהדר שנשאר מהבוטיפורה.

חוטינר אמר שאנחנו חייבות לקחת קרוקטים (36 ₪) “מהיבשה“. מדובר בקוביות מטוגנות של בייקון עם בשמל, שנותנים לו להתקשות לפני הטיגון. היה נחמד, אבל לא מסוג הדברים שהייתי מזמינה בעצמי, ובכל זאת, גם מזה נהנינו.

חוטינר הוציא לנו על חשבון הבית טרטר בקר (38 ₪) “מהיבשה“. מדובר במנה של מיני המבורגר בלחמנייה קטנה, שבמקום הקציצה חיכה לנו שם בשר בקר נא עם חלמון שלם של ביצה. זו מנה שמאוד קשה לחלק ל-4, אבל שום דבר לא עמד בינינו לבין המשימה, ובלסנו בהנאה רבה גם את המנה הזו.

משם המשכנו לחמון איבריקו (40 ₪) “מהיבשה“. פרוסות דקות של נקניק חמון נהדר, מוגשות עם פלח מלון.

את המנה הבאה ראינו נבלסת בעונג גדול על-ידי אחד הגברים בשולחן ליד, אז לקחנו גם לעצמנו: ברוסקטה ברי & מנצ’גו וריבת חבושים (36 ₪) “מהצומח” (הצומח זה בטח החבושים…). שתי ברוסקטות, האחת עם ברי נוזלת והשנייה עם מנצ’גו ומעליה גוש נדיב של ריבת חבושים. כל ברוסקטה חולקה במאמצים רבים לארבעה חלקים, והחלקים נטרפו בתאווה. הסכמנו בשולחן שהברוסקטה עם המנצ’גו והריבה היתה יותר מרגשת, אבל ללא ספק כל המנה היתה מעולה, וכולנו ליקקנו את האצבעות.

בהמלצתו של חוטינר, צירפנו אל זה עוד צמד ברוסקטות – ברוסקטה בוקרון (34 ₪) “מהים“. הפעם שתי ברוסקטות זהות, מה שהקל על מלאכת החלוקה, שתיהן עם אנשובי ופלפל כבוש, וגם הן היו נהדרות.

ובסוף, כמו שסיפרתי קודם לכן, חוטינר בחר לנו את שתי המנות האחרונות בלי לספר לנו מה נקבל. הראשונה היתה בונאלוס דה קאסו (34 ₪) “מהצומח“. מנצ’גו מטוגנת עם דבש ושמן כמהין. זה היה וואו, אבל ממש מזל שזה הגיע לקראת סוף הארוחה, כי זה היה חונק, אפילו כשחלקנו את זה בין ארבעה אנשים.

המנה שסגרה את הארוחה היתה סלט עגבניות ביף וטונה ORTIZ (34 ₪) – “מהים“. את העגבניות חוטינר הביא מהמטע של אחותו בקדש ברנע. עם העגבניות היה גם בצל סגול, שאני ממש אוהבת, וזה תובל באניס וטרגון, שלמרות סלידתי מטעמי אניס דווקא ממש אהבתי, וכמובן טונה Ortiz המשובחת.

על המתוק ויתרנו, כי שתי בלסניות הביאו עוגות פרי עמלן לחלוקה, אז פרשנו לספסל הקרוב, והן חילקו את מרכולתן.

אני מקווה לחזור לשם בקרוב. אבל קחו בחשבון, המקום לא פתוח בימי שישי בערב, ובשלב ההרצה עדיין לא פתוח בימי שישי כלל.

סרווסריה
בן יהודה 48, ליד פינת בוגרשוב
תל אביב
03-6477751
פייסבוק

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה