הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 294

עוקבים: 231

החל מאוגוסט 2010

אני ממשיכה לגלות עוד ועוד מקומות בילוי מטריפים בשוק לוינסקי, והפעם מקום חדש ממש, עם מנות יוצאות דופן ואוירה מדליקה.

12/09/2013

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של אוקסימורון, כי אם קוראים לזה חמארה, אירופאי זה לא. אבל השימוש בשם חמארה נהיה נפוץ במחוזותינו, ועל אחת כזאת אפילו כתבתי רבות, הלא היא החמארה הבולגרית – שישקו. אז אם אפשר חמארה בולגרית, למה שלא תהיה גם חמארה אירופאית? באמת למה לא?

אז לפני שלושה שבועות נפתחה אחת כזאת – דלידה חמארה אירופאית.

על דלידה קראתי בדיוור יומי סודי שאני מקבלת מדי יום למייל. הוא סודי, אז אני לא כל-כך בטוחה שאני רוצה לחלוק אתכם אותו, כי אז הוא כבר לא יהיה סודי. אבל נו, תכף יום כיפור, וממילא אף אחד לא יקרא היום פוסט על מקום של אוכל אם מחר אי אפשר לאכול, שלא לדבר על לצאת לבילוי של אוכל. אז מדובר ב-Tel Aviv Daily Secret (המקור באנגלית, והתרגום המזעזע לעברית). ההודעה היומית מכילה תמיד פסקה אחת קטנה, שתמיד מתחילה בסגנון “ראינו אנשים נעלמים לתוך חצר ועקבנו אחריהם” או “הלכנו בעקבות הריח הנהדר של האוכל” או “תפסה אותנו באמצע ההליכה מוזיקה והיינו סקרנים להבין מהיכן היא בוקעת”, וכדומה. אז השבוע הם כתבו על דלידה שברחוב זבולון, ואני, שלאחרונה התאהבתי עמוקות באזור של שוק לוינסקי, מיד קפצתי על המציאה, ולקח לי בדיוק יום אחד עד שהלכתי לבדוק במה מדובר. ואגב אזור שוק לוינסקי, התנהל ויכוח קטן האם חלק זה של העיר נחשב שכונת פלורנטין, או שמה יש לקרוא לאזור שור לוינסקי. עד סוף הערב לא הושגה הסכמה, ואתם יותר ממוזמנים להביע את דעתכם שלכם.

דלידה הוא מסוג המקומות שנשפכים לרחוב. אין דלת, ובעצם כל הקיר המערבי שלו פתוח אל הרחוב, וברחוב כמה שולחנות בודדים של מעשנים. בפנים, מבלי שהזמנו מקום, חיכה לנו שולחן ששני כסאותיו פונים אל הרחוב, וכבר הרגשתי בפריז. עוד בקושי הספקנו להתיישב, וכבר הניחו לנו על השולחן צלחת של שעועית בובס על חשבון הבית. במהלך הארוחה פונקנו בשתי הזדמנויות שונות בצ’ייסר על חשבון הבית, וחוץ מהתשורות האלו, בכלל השירות היה כל כך חברי ומתוק, והרגשנו שמאוד נעים לנו שם, ושמצאנו לנו “פאב בית” חדש. גם המוזיקה שהתנגנה ברקע הכניסה לאווירה הפריזאית, עם שורה של שנסונים צרפתים.

אבל כשבחרנו לנו בירה, כבר נדדנו מצרפת לאנגליה, ולקחנו לנו קנקן ניו קאסל 1 ליטר (66 ₪).

אבל הרי לא באנו רק כדי לשתות. לא אני בכל אופן. את הארוחה המדהימה שלנו שם התחלנו בקטנה, עם תפריט “קטנה”. ולמרות שעד כה היינו במערב אירופה, אני התכוננתי נפשית לחמארה קצת יותר מזרחית. אז אם רוצים אירופה בסגנון עדות המזרח (מזרח אירופה כמובן), הכי הגיוני לפתוח עם מנה שנקראת הרינג & שמאלץ – זוג ברוסקטות שעליהן סלט הרינג כבוש עם שומן אווז, שערות גזר ובצל (21 ₪). קשה לתאר את מידת ההפתעה שמגיעה עם המנה הזו, שגרמה לנו לקריאות “וואו” אחרי כל ביס. היה חושך, לא באמת ראינו איך זה נראה, ומה בדיוק יש שם (מלבד מה שקראנו בתיאור המנה בתפריט), אבל שילוב הטעמים היה פשוט מדהים.

המשכנו לרייט – שפונדרה בבישול ארוך וחסה כבושה (24 ₪). עם זה הגיעה סלסלה ובה שתי פרוסות לחם. ובצלחת, גבעה קטנה של בשר שפונדרה משובח, שקשה היה לפספס את השומן שעיטר אותה. לידה חסה כבושה נהדרת. שימו את כל זה על פרוסת לחם, וזה פשוט נפלא. מי שיותר רעב או שפחות סקרן לדגום כמה שיותר מנות מהתפריט, יכול לקחת את הרייט מתפריט “קצת יותר גדולה” (39 ₪) ולקבל יותר. לנו זה הספיק, כי בכל זאת היינו צריכים להשאיר מקום לעוד מנות, וטוב שעשינו כך.

אבל בכל זאת את המנות הבאות לקחנו כבר מתפריט “קצת יותר גדולה”, וזה באמת רק “קצת יותר”, ולכן הצלחנו להעמיס שתי מנות גם משם. הראשונה בהן היא סמבוסק זנב שור – בציר של עצמו בתוספת קרם פרש (39 ₪). אני מודה שיש לי חולשה לזנב שור, וכשאני רואה מנה עם זנב שור בתפריט, אני חייבת להזמין (חולשה שהצלחתי היום להתגבר עליה, אבל על כך בפוסט הבא). גם הסמבוסק לא היה גדול במיוחד, וגם הסמבוסק היה שילוב של טעמים שונים ויוצאי דופן, וזה היה פשוט מצויין.

את הארוחה קינחנו בכנאפה, רק שהקינוח הזה לא היה מרשימת הקינוחים, והוא גם לא היה מתוק. היתה זו

כנאפה עיזים וטלה – מאפה שערות קדאיף, כתף טלה קצוץ וגבינת עזים (49 ₪). ואני יודעת שיהיה לכם קשה להאמין, אבל גם המנה הזו הצליחה להפתיע ולרגש, וגם היא היתה מיוחדת במינה.

החשבון, יש לציין, גם הוא הפתיע לטובה. אחרי 4 מנות קטנות אך מדהימות ומשביעות וליטר אחד של בירה שאינה מין הזולות, כל החשבון הסתכם ב-199 ₪ לזוג. וואלה, היה גם נעים, גם טעים וגם משתלם.

דלידה
זבולון 7
תל-אביב
052-4736285
פייסבוק

ולסיום, דלידה הזמרת. זמרת שאנסונים מצרית ממוצא איטלקי, גם היא, כמו דלידה המקום, קצת ערבית וקצת אירופאית:

עוד מסצינת לוינסקי:

סצינת חיי היום:
סיור קולינארי בשוק לוינסקי
זבולון בא לגן – משתלה על גג

סצינת חיי הלילה:
אוזריה
החלוצים 3
דלידה
זבולון העשירי
סינמה גראז’

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

עלה גפן – מסעדת שף אותנטית בדרך לצפון

ביום הראשון של ראש השנה החלטנו לצאת קצת מתל אביב. נסענו לאורך חופי הים התיכון המקסימים, עצרנו בחוף עתלית והגענו עד לחוף בצת. מתישהו התחלנו לפתח רעב קל, אבל לא רצינו לתת לזה להוציא אותנו מהשלווה שהשרה עלינו הים. ובכל זאת,...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה