הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 304

החל מאוגוסט 2010

נשלחתי מהעבודה שלי לקורס בן שבועיים בבודפשט. הם התכוונו שאני אלמד. לי היו תוכניות אחרות: לבלות בכמה שיותר מקומות עם אוכל, לצלם ולכתוב. והנה התוצאות לפניכם.

07/12/2008

 

שווקים
Lehel Market
זה שוק האוכל המקומי. הגעתי אליו בזכות הכתבה של יגאל צור, שהמלצותיו ליוו אותי בכל הנסיעה.
נמצא בתוך מבנה מודרני מפלצתי,

אבל בפנים מאוד אוטנטי.

המקומיים באים לעשות קניות מזון כאן. לא מעט מצויידים בסלי קש.

הרבה ירקות שנראים נפלא, הרבה בשר, אבל גם פטריות מכל מיני סוגים

וגם ביצים.

ופרחים.
המוכרים נראים מתקופה אחרת, בכלל נראה שם כאילו הקומוניזם לא עבר מהעולם.

  

בקומה השנייה חנויות של כלי בית, פחות מעניין, אבל יש שם מסעדות מזון מהיר, ושם העזתי לקנות נקניקיית דם שמשכה את עיני, ואכלתי בהנאה רבה.

Lehel Ter (מבטאים משהו בין להל ללחל)
קרוב לתחנת הרכב Nyugarti (ניוגרטי)

Central Market
השוק המתוייר.
בסוף רחוב Vaci (ואצי אוצה), שהוא רחוב החנויות והמדרחוב. גם הוא מיועד לתיירים. אותי הוא לא משך.
השוק נמצא במבנה מרשים של תחנת רכבת עתיקה.

גם פה שתי קומות. וגם פה בקומה התחתונה נמצא את האוכל, אבל הירקות לא כל כך יפים.
לכבוד התיירים כל הדוכנים מקושטים בשרשראות של פפריקה מיובשת,

ובכל הדוכנים אפשר לקנות פפריקה בשקיות, פפריקה בשקיקי בד, פפריקה בשפופרות ופפריקה בקופסאות פח. כן, אין ספק שפפריקה זה הסמל הלאומי של הונגריה.

 

אגב, מישהו יודע מה זה צוקצבי?)

אבל אם תרצו לקנות פפריקה לארץ, תיכנסו לכל סופרמרקט ותקנו במחיר שפוי, ולא במחיר של מזכרות לתיירים.
למרות שהוא שוק מתוייר וללא ספק הרבה פחות מעניין, לא הייתי פוסחת עליו, כי זו ללא ספק חוויה אנתרופולוגית מעניינת.

מסעדות

בודפשט מרובה בהרבה מסעדות גימיק, והן לאו דווקא מכוונות לתיירים. הם כנראה פשוט מאוד חובבי גימיקים. בין הגימיקים נראה ג’ונגל, ספורט, בתי סוהר, ימי הביניים ועוד. אל מרבית המסעדות נשלחנו או נלקחנו על ידי המקומיים, לאו דווקא הונגרים. סדר ההצגה הוא לפי סדר הביקור שלי בהן, ובחישוב מהיר תיווכחו שפסחתי על כמה פחות מעניינות.

לפני שאגש לפירוט, רק הערה קטנה. גם בבודפשט, כמו בערים אירופאיות גדולות אחרות, אוכל מסורתי מוגש בעיקר במסעדות תיירים, כאלו שהשתדלתי להדיר רגלי מהן, לכן עיקר ההמלצות שלי מתייחסות למקומות בהם יושבים כתף אל כתף עם מקומיים. אבל בגלל שבכל זאת היו לי שבועיים להעביר, ובכל זאת הייתי תיירת בביקורי הראשון בבודפשט, לא יכולתי להימנע לגמרי ממלכודות תיירים.

Ket Szerecsen (פירוש השם – שני כושים)
נלקחנו לשם לארוחת ערב על ידי צרפתי שגר בבודפשט כבר שנים רבות.
המנות היו יקרות במושגים ההונגריים, והשירות היה איטי ברמות שלא יתוארו. המנות הגיעו יותר משעה לאחר שהזמנו. למרות שהצרפתי הסביר לנו שכך קצב השירות בהונגריה, במרבית המקומות בהם ביקרנו בהמשך זכינו לקצב שירות שפוי יותר. אני כבר לא זוכרת מה הזמנתי למנה עיקרית, אבל זוכרת בהחלט שאחרי המתנה כל כך ארוכה ומחירים כל כך גבוהים, התאכזבנו מגודלן המזערי של המנות, ומכך שלקח לנו בדיוק חמש דקות לחסל אותן.

למנה אחרונה הצרפתי המליץ על קינוח הונגרי קלאסי, שאני לא זוכרת את שמו, אבל מבוסס על פרג. למרות שאני לא אוהבת פרג, לא התאפקתי מלנסות אוכל הונגרי מסורתי, והתאכזבתי.

Ket Szerecsen
Nagymezo utca 14
אתר הבית

The Cactus Juice Co.
בערב השני, הספרדי שהדריך את השבוע הראשון של הקורס, הוביל אותנו בבטחה למקום הזה. כמי שהתארח במשרד ההונגרי כבר 5-6 פעמים בעבר, הוא הפליא לקחת אותנו בכל ערב למקום מוצלח אחר. מדובר בפאב עם אוכל, שכמו מקומות רבים בבודפשט, נמצא מתחת לאדמה, ויש לרדת אליו.

המנות ענקיות ומאוד זולות, והפעם חיכינו רק חצי שעה. מבחר המנות הבשריות מרשים, וכל המנות הבשריות שנדגמו (בפעם הזאת וגם כשחזרנו לשם שבוע לאחר מכן) היו מצויינות, במידת עשייה נכונה, ללא שנשאלנו עליה. בפעם הראשונה לקחתי צלעות טלה וכבד טלה על ריזוטו פרמזן, והיה נפלא.

לקינוח התלבטנו אם לקחת סופלה שוקולד או משהו אחר. התייעצנו עם המלצר שאמר שסופלה שוקולד זה דבר רגיל ושכדאי לנו לנסות מאכל הונגרי מקומי – סומלוSomloi Galuska. אז ניסינו. אף אחד מאיתנו לא אהב את זה. מעין יציקה של עוגת ספוג מעורבבת עם פירות ואגוזים, ועליה סירופ שוקולד, שקצת הציל את המצב.

בירה הונגרית לא הגישו שם, אז שתיתי קילקני, וקינחנו בפולינקה – משקה הונגרי מסורתי. את הפולינקה אפשר לשתות ללא טעם או בכל מיני טעמי פירות.

כשביקשתי מי ברז נאמר לי שהם מגישים רק מים מינרלים.

The Cactus Juice Co.
Jokai ter 5
ליד האוקטגון
אתר הבית

Menza
מדי יום אכלנו צהרים שהזמנו למשרד. הפעם היחידה שיצאנו לאכול צהריים בחוץ, עם כל משתתפי הקורס, אורחים ומקומיים כאחד, היתה במסעדת מנזה. המקום נמצא בכיכר פרנץ ליסט, כיכר שמאוכלסת במסעדות מאוד תיירותיות, אבל ניכר כי הקהל שמגיע למנזה מורכב גם ממקומיים, ובעוד שהאחרות סובלות מכך שאין זו עונת תיירות כעת, במנזה תמיד מלא, וראוי להזמין מקום מראש. כשחזרנו לשם באחד הערבים באמצע השבוע ללא הזמנת מקום, נתבשרנו על זמן המתנה של לפחות 40 דקות לשולחן.

העיצוב רטרו בכתום, ואוירה צעירה

במקרה הזה המנות הוזמנו מבעוד מועד, ובכל זאת זמן ההמתנה בין המנה הראשונה לעיקרית היה שערורייתי.
כמקום תיירותי, הוגשו פה מנות הונגריות מסורתיות, והן היו מצויינות.
כאן לראשונה אכלתי Gulyasleves – מרק גולש, ולמנה עיקרית Borjupaprikasפפריקש עגל, או כמו שכתוב בתפריט באנגלית Hungarian veal stew. מדובר בעגל ברוטב פפריקה עם שמנת, ובצקיות קטנות שאצלנו נהוג לקרוא להן שפעצל, אבל ההונגרים לא מתביישים לקרוא להן פסטה.

Menza
Liszt Ferenc ter 2, ליד האוקטגון
אתר הבית

Koleves Vendeglo
ונדגלו זה מסעדה. קולבש (מבטאים כמו Coolevesh), כך סיפרו לי ההונגרים, זה מרק אבן. כששאלנו מה זה מרק אבן, שמעתי סיפור שצלצל לי מוכר. ויקיפדיה עזר לי להיזכר למה:

הסיפור מספר על נווד עני המבקש מחסה אצל מארחים המסרבים לתת לו אוכל. הנווד מציע להכין בעצמו את הארוחה, כשהוא מבטיח שביכולתו להכין מרק טעים ומשביע על בסיס אבן פשוטה בלבד. הוא מכניס את האבן לסיר מלא מים ומתחיל להרתיח אותה, אבל במהלך ההכנה מבקש ממארחיו להוסיף למרק עוד ועוד תבלינים ורכיבים שונים לשיפור הטעם, והם נעתרים לבקשתיו, עד שלבסוף מתקבל מרק מאיכות טובה, להנאת הנווד והמארחים, שמתפלאים לגלות שמאבן פשוטה ניתן להכין מרק כה מוצלח. הנווד מתגאה שלא בלבד שהוא מסוגל להכין מרק כה טוב מאבן, אלא גם שהאבן עצמה עדיין זמינה לשימוש חוזר, ויהיה ניתן להשתמש בה להכנת מרקים נוספים.
בפולקלור היהודי מסופר הסיפור על הרשלה מאוסטרופולי.

המסעדה, שסמוכה לרובע היהודי, היא גם מועדון ג’ז, ולאורך כל הארוחה זכינו לשמוע ג’ז חי שבקע מהקומה למטה. הזמנתי לאכול Deer Ragout with Cottage Cheese Puffs והיה נהדר.

הגענו לשם לגמרי במקרה, כשחיפשנו מקום מסויים והתאכזבנו, בעוד העיצוב והאווירה של המקום הזה משכו אותנו להיכנס, ולא הצטערנו.

Koleves Vendeglo
Kazinczy utca 35 (רחוב קזינצי, סמוך לרובע היהודי) 

Dzsungel – ג’ונגל
מסעדת גימיק, עוד אחת מתחת לאדמה. המקום מאוד מיוחד, וכל חדר מעוצב בסגנון אחר. אנחנו ישבנו בחדר אפריקה דמוי מערה עם ציורי קיר קדומים של חיות. הקיר לצידנו היה אקווריום קיר ענק בו חיו בשלווה לטאות ואיגואנות קטנות, תולעים וכל מיני מרעין בישין.

בין החדרים תמצאו גם ג’ונגל פראי, אוקיינוס וספינת פירטים.

התפריט גם הוא מחולק לפי נושאים דומים. תפריט ענק, גם פיזית וגם מבחינת כמות המנות העצומה, ומאוד קשה לבחור, ולכן מאוד עוזר שלצד כל מנה בתפריט מופיעה התמונה שלה.

למנה עיקרית לקחתי שד תזמני (Tasman Ordog), שהיה לא פחות מסטייק קנגרו, ביין אדום, עם כופתאות פירה. היה נפלא.

קינחנו בשטרודל גבינה ושטרודל תפוחים, וקיבלנו ספר מבקרים לחתום בו.

Dzsungel
Jokai utca 30
אתר הבית

Champs Sport Bar
עוד מסעדת גימיק, גם היא מתחת לאדמה. המקום, שמופעל על ידי ספורטאים בדימוס, מקושט באינסוף סמלים ספורטיביים, דגלים, גביעים, מדליות ועוד

 

גם פה התפריט ענק, וגם פה מוצגות תמונות המנות, אבל חוץ מזה, ליד כל מנה תראו כמה זמן תצטרכו להשקיע בפעילויות ספורטיביות שונות על מנת לשרוף את הקלוריות שהוספתם לעצמכם כשאכלתם את המנה.

למנה ראשונה לקחתי מרק שום עם שרימס, ולעיקרית רגל ברווז עם פירה וכרוב אדום מבושל.

Champs Sport Bar
Dohany utca 20
אתר הבית

Alcatraz – אלקטרז
כן, כן, עוד גימיק, אבל בהחלט של מקומיים. במקום ניתן למצוא שולחנות אוכל ממש בתוך תאי כלא מסורגים.

 

המלצרים הגברים לבושים בבגדי אסירים.

שמות המנות קשורים בדרך זו או אחרת לאווירת בית הכלא, כמו Jailbird, Machine Gun Kelly, Escape from Alcatraz, Fly, Cellblock, ואפילו Murder. אבל תמצאו שהרוב לא אוכלים שם, אלא בעיקר שותים. אנחנו באנו רעבים, והזמנו The Rock  - סטייק 300 גרם. אחרי כשעה וחצי ושתי בירות, הגיעו המנות שלנו. למרות שמידת העשייה של הבשר היתה מופרזת, הוא בכל זאת היה טעים לאכילה.
בסביבות תשע וחצי התחילה הופעה של להקה גדולה, ששרה קאברים של שירים באנגלית (יש תפריט של הופעות, וכל ערב יש הופעה אחרת), וכשהקהל התחמם קצת, המקום התמלא ברוקדים. האווירה היתה מחשמלת… ואחרי פולינקה וטקילה, גם אני רקדתי.

Alcatraz
Nyar utca 1
אתר הבית

For Sale
נתקלתי בשם בכתבה של עופר ורדי, והשם נחרט בראשי, וכשראיתי את המקום בשבת בצהריים, בצאתי מהשוק המרכזי, החלטתי לנסות. לצערי לא זכרתי את תוכן ההמלצה.
המיקום של הפאב, מול השוק המרכזי, מרמז שהמקום מאוכלס יותר בתיירים מאשר במקומיים, אבל הוא חמוד מאוד. הרצפה מכוסה בקש, הקירות והתקרה מכוסים במזכרות מאורחי המסעדה, פתקים, כרטיסי ביקור, שטרות, כרטיסי נסיעה ואפילו פלסטרים.

 

על כל שולחן מחכה קערה ענקית של בוטנים בקליפתם.

כששאלתי את המלצר מה לעשות עם הקליפות שהנחתי בינתיים על השולחן, הוא גרף אותן אל הרצפה. טוב, כבר ידעתי את התשובה, קראתי על זה קודם.

הזמנתי מרק גולש, וקיבלתי מנה שיכולה להאכיל לפחות שני אנשים כמנה עיקרית. מיותר לציין שלא הזמנתי מנות נוספות. אפילו את זו התקשיתי לסיים. אח”כ חזרתי לקרוא את ההמלצה, וגיליתי שניתן וכדאי להזמין במקום חצאי מנות, ושמומלץ לאכול שם את הממולאים. לצערי את המידע הזה לא זכרתי כשנכנסתי למקום. מרק הגולש היה נחמד, אבל פחות מוצלח מזה שבמנזה.

For Sale Pub
Vamhaz korut 2

A La Galette
מקום צרפתי, של זוג צעיר מאוד מבריטני, מחוז בצרפת, שמגישים את כל המנות על קרפ. רק שלא קוראים לקרפ של בריטני קרפ, אלא גלט, כי הוא עשוי מבצק מקמח מלא.
המנות, גם העיקריות וגם האחרונות, נפלאות, ובאופן מפתיע גם מאוד ממלאות.
למנה עיקרית לקחתי גלט עם בולונז, שנראה La Celte, והוא היה נפלא.

הצרפתי לקח את La Savoyarde, גלט עם גבינה, תפוחי אדמה, האם, ושמנת, ואני מזכירה את זה רק משום שכשטעמתי את המנה שלו, הצטערתי שלא לקחתי את זאת, למרות שנהניתי מאוד מזו שלי.

למנה אחרונה חלקתי גלט עם תפוחי עץ, קינמון וקרמל, וגם פה נשאר לי רק להצטער שלא לקחתי לבד…
את הארוחה ליווינו בשתיית מיני סיידרים שונים.

A La Galette
Szondi Utca 11
בין האוקטגון לניוגרטי

Sir Lancelot
והינה עוד מסעדת גימיק. הפעם מסעדת תיירים טהורה. תמצאו מסעדות בסגנון שלה בעוד ערים גדולות, כך בלונדון וגם בפריז. אחרי שתעברו שומר שלבוש בשיריון מלא, מלצרית בבגדים מינימליים ברוח התקופה תושיב אתכם לאחד מהשולחנות הארוכים במקום. בעונת התיירות יש סיכויי שתצטופפו לשולחן עם תיירים אחרים (זה בהנחה שבכלל תצליחו להיכנס למקום).
לכל אורך הערב, בין הבזקי הפלאשים של התיירים (וביניהם גם כמה שלי), זכינו לראות רקדניות בטן, דו-קרב סייפים על בחורה (כנראה, אולי, לא בטוח, זה היה בהונגרית), להטוטן בולע אש ועוד מופעים ברמות גיחוך שונות.

עד שהגיע האוכל, שתינו בירה הונגרית בכוסות אוטנטיות, שהוגשו על ידי מלצרים בלבוש מסורתי

אני ושותפי לארוחה חלקנו Plate for two persons, מנה ענקית שכללה דגימות ממיטב המנות בתפריט, ששמן ותיאורן משעשע משהו:

Spit of Mrs. Forester – I spit the best of our garden: breast of chicken, cucumber, mushrooms
Stomach appease – Crumbly meat of chicken with mixed vegetables and sprinkled with sauce of ancient cheese
Dish of monks – knuckle of sow roasted with potato and onion
Charm of Sir Wincent – Goose drumstick with red cabbage, rasted in the oven until I’m pleased
Virtue of womanfolk – Best part of our sow, roasted in a whole
Mantle of Guinevere

כשהמנה הגיעה, המלצרית קשרה לנו מפית על הצוואר

המנה שהגיעה היתה ענקית, ויכלה להספיק לפחות לשלושה אנשים. הרמה של המנות ממנה היא הורכבה שונה, חלקן מצויינות וחלקן פחות. בכל מקרה רעבים לא נשארנו:

  

Sir Lancelot
Podmaniczky utca 14
אתר הבית

שתייה
מים
בחלק מהמקומות, כשתבקשו מי ברז, לא יסכימו לתת לכם.
כשתיקחו מים מינרלים, שימו לב שפקק כחול זה תוסס ופקק ורוד זה לא תוסס.
אבל עם זאת, בחלק מהמותגים, גם למים עם הפקק הורוד יהיה טעם של תוסס. זה המינרלים, כך הסבירו לי המקומיים, זה פשוט מים עם יותר מינרלים (בסדר).

בירה
הבירה המקומית הנפוצה ביותר היא Dreher והיא מצויינת.

אלכוהול
אי אפשר לשהות שבועיים בבודפשט בלי לנסות ולו פעם אחת את המשקה החריף ההונגרי פולינקה. בגרסתו הטהורה הוא קצת מזכיר סליבוביץ’ צ’כי, אבל אפשר להשיג גם בכל מיני טעמים פירותיים.

תגובות מהפוסט המקורי:

בודפשט
כמה השתעשעתי, מתוכניות החברה ותוכניותיך את. אחלה תמונות על אף גודלן הזערורי. סוף סוף, אני גם מקבלת עדכונים שלך.
07/12/2008 21:06:26 יעל יעלוש
את לא מבינה איך בא לנסוע עכשיו לבודפשט…
חייבת לציין שהמסעדה של אלקטרז לא עשתה לי תאבון, נראה מדכא. אבל היתר נראה נהדר. אכלת קנגרו??? באמת??? הוא הוגש עם סוכריות קופצות (לא יכולתי להתאפק…)?
08/12/2008 08:54:25 יפעת
אוי, בודפשט… איזה כיף לקרוא!
והתמונות לא מביישות, נסחפת :-)
08/12/2008 14:19:01 רוני

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה