הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 307

החל מאוגוסט 2010

בחודש מאי אשתקד (כן, אני יודעת שזה היה מזמן) הוזמנתי אל מאחורי הקלעים בתוכנית האינטרנטית של אייל שני ושחר סגל. היה מצחיק וטעים, לאו דווקא בסדר הזה. חיכיתי את כל הזמן הזה כדי שכל הפרקים שאני אספר לכם עליהם יעלו לרשת. עכשיו אפשר סופסוף להתחיל.

28/02/2013

הצילומים מתקיימים במסעדת סלון של אייל שני ושחר סגל. במסעדה עצמה ביקרתי פעם אחת בלבד, ממש סמוך לפתיחתה, וזו היתה חוויה בלתי נשכחת. עכשיו חזרתי לשם כדי לחזות בשני הגדולים האלו עושים אהבה עם אוכל ועם המצלמה.

במהלך יום צילומים הם מצלמים כמה תוכניות, ונכנסתי דקות בודדות לפני צילומי התוכנית החמישית שצולמה באותו יום. שקט, מצלמים.

פרק 9: סשימי


ציטוט: “למה בני אדם עושים סשימי? …בגלל שיש דגים שצועקים ‘תעשה ממני סשימי’. הם לא רוצים להתבשל. ‘אל תפגע ביופי שלי, תשמור את החיים שלי’. כל יפן מלאה בצעקות של דגים שאומרים ‘תעשו ממני סשימי’. האם את שומעת את הצעקה הזאת?” אייל שני

ציטוט: “מה יש בסלט ערבי? מהערוגה בגינה של המלפפונים והעגבניות והבצל, אתה חותך את זה, זה בעצם אוסף של פצעים של ירקות מדממים. ברגע שאתה פוצע ירק, מתחיל דימום. הדימום הזה זה השביל כניסה לתוך האוכל” אייל שני

במטבח, הצטרפה לאייל ושחר בחורה יפנית. האנשים מסביב לחששו שהיא באה ללמוד כוריאוגרפיה בבת-שבע. אייל מדבר, שחר מתרגם, והיפנית בעיקר בהלם. אייל שואל את היפנית “למה בני אדם עושים סשימי?” היפנית מנסה את מזלה: “כי זה טעים?”. “אז מה אם זה טעים? אם זה טעים לוחצים על הכפתור ועוד פעם טעים? זה לא עובד ככה. את יודעת למה בני אדם עושים סשימי? בגלל שיש דגים שצועקים ‘תעשה ממני סשימי’” היפנית מחייכת בנימוס. שחר נשבר מדי פעם ומסרב לתרגם, אייל מתעקש.

אם כן, הם עושים סלט ערבי עם טרטר אנטיאס. יותר נכון אייל מכין ומדבר, שחר מתרגם, והיפנית רוב הזמן שותקת. לא הפסקנו לצחוק. אייל שואל לאיזה אוכל היא הכי מתגעגעת ביפן, ובלי לחשוב פעמיים היא עונה סושי. כי הסושי בארץ, היא מסבירה, לא דומה כלל ועיקר לסושי ביפן. פה הוא יותר מדי מעוצב. הסשימי מוכן. אייל מסדר את הסשימי על הצלחת, ומנגב את הידיים בשיער, שהרי זה ידוע ששמן זית טוב לשיער, אבל אני לא בטוחה לגבי דגים ושאר ירקות. אחרי שנאמר “קאט” הקהל המצומצם מסביב, אנשי צוות וקומץ אורחים, כמוני, עטים על הצלחת וטועמים. וזה טעים, מאוד טעים. אחרי ה”קאט” גם הסתבר לאייל ושחר שהיפנית הצעירה כבר בת 40, ושלפני שהיא פצחה בקריירת ריקוד בישראל, היא השאירה מאחוריה קריירה של גניקולוגית ביפן.

פרק 12: דג במלח


ציטוט: “אם הייתי יכול לבשל אותך, הייתי מבשל אותך ברוטב תסריטים, זה המלח שלך” אייל שני

בתוכנית הבאה אייל הכין דג במלח גס. מדובר בדג פרידה ענק. כשהדג יוצא מהתנור, אייל מקלף את שריון המלח ומכין שתי מנות. כשהצלחת הראשונה מוכנה, שחר מציע להוסיף מלח ולימון, אייל מתנגד נחרצות, ועובר להכין את הצלחת השנייה, מנה שהוא מכין במיוחד בשביל שחר, מהבשר העסיסי יותר שקרוב יותר לזנב. בינתיים שחר מתגנב אל הצלחת שכבר מוכנה, ומוסיף בהיחבא לימון. כשהמנה שהוכנה במיוחד בשבילו מוכנה, הוא מעדיף את המנה בה טיפל, ללא ידיעתו של אייל. בכל זאת, אייל מתעקש ששחר יטעם גם מהמנה שהכין במיוחד בשבילו. שחר, בתורו, נותן לאייל לטעום מהמנה בה טיפל, בטענה שמשום מה יש לה טעם מעט יותר לימוני. אייל לא מסכים איתו, וגורס ששחר מדמיין.

אחרי ה”קאט” של הפרק הזה טעמתי משתי המנות, והמנה הקרובה לזנב ונטולת הלימון היתה פשוט אלוהית.

פרק 11: פיצה


ציטוט: “מה שמדהים שגם כשאני שיכור, האחיזה שלי במציאות יותר גדולה משלך… אני אומר לך, ככל שאני יותר שיכור, ככה אתה מבשל יותר טוב” שחר סגל

תוכנית אחרונה להיום, ואייל מכין פיצה. הוא משתמש במוצרלה מעזים שחורות. כן, כן, שחורות. בהכנת הבצק אייל מסביר איך כדור הבצק הוא כמו בצל, עם הרבה שכבות. שחר מנסה לדבר עם אייל על נושאים שאינם אוכל, למשל על שאול מופז, אבל לאייל אין קצה של מושג מי זה שאול מופז ומה תפקידו בחיים.

הוא מכין רוטב מ”גבינת עזים שחורות שהיא לבנה”, “גבינה של שתי עזים זקנות”, לא מפוסטרת.

אייל מכין ושחר לוגם עוד לגימה מהיין. בתוכנית האחרונה ראשו כבר מתחיל להסתובב. “אני קצת שיכור. לא, אני לא שיכור. אני אומר לך, אני לא שיכור”. אמר, ונשכב לנוח על קצה משטח העבודה של אייל. “ככל שאני יותר שיכור ככה אתה מבשל יותר טוב.”

הפיצה מוכנה, שחר מבקש מאייל שיעשה פו. אייל לא מתבלבל ועושה.

אני התמקמתי ליד המוניטורים, כך יכולתי לראות מצד אחד את אייל ושחר ב-real,  ומצד שני, במוניטור, לראות את הקלוז אפ על שולחן העבודה. היה מקסים.

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה