לשבור את קשר השתיקה

הטרדה ותקיפה מינית – חייבים לעצור את זה!

נושא ההטרדות המיניות, החיזור האובססיבי, האגרסיבי, האימפולסיבי או כל xxxסיבי אחר שתבחרו עלה לאחרונה לסדר היום בעקבות פרשת עמנואל רוזן.
אז אולי היום זה מאד IN להתעסק בנושא, אבל העניין הזה, לצערי, איננו טרנד.
הטרדות מיניות הן בנפשנו. הן קורות בכל מקום, בכל גיל, לנשים, לגברים ולילדים.

הטרדה מינית היא לא רק אונס

היא עלולה להיות מילולית כמו: בא לי עליך, איזה טוסיק יפה יש לך, איזה כוסית את, מה הייתי עושה לך… (טוב, דוגמאות לא חסר), או התנהגות בעלת אופי מיני אפילו ללא מגע: די בכך שהגבר נוגע בעצמו באזורים אינטימיים בזמן שיחה עם אישה, שלא לומר התערטלות ונפנוף איברים, או תנועות פיתוי פרובוקטיביות כמו ליקוק שפתיים בחושניות מול מישהו שביקש להפסיק זאת וכן הלאה התנהגויות שגורמות אי נוחות ואי נעימות לצד השני. כמובן, שהטרדה מינית יכולה להגיע לכדי חיבוקים, נשיקות, מגע בכפייה, מעשים מגונים, ואף לאונס.

מימדי התופעה מבהילים ממש. אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית טוענת: ״אלימות מינית היא אחת מהתופעות הקשות והמושתקות ביותר בחברה הישראלית – אחת מבין כל שלוש נשים ואחד מכל שבעה גברים עברו תקיפה מינית במהלך חייהם״.
כדי להעריך מימדי התופעה, די לדעתי לציין שמידי שנה מגיעות למרכזי הסיוע כ- 40,000 פניות על פגיעה מינית (חשוב לזכור כי מדובר בפגיעות שדווחו למרכזי הסיוע, ואין ספק שמקרים רבים כלל אינם מדווחים).

מזעזע לדעת שרוב מקרי התקיפה המינית מתרחשים בילדים מתחת לגיל 18, שלפעמים לוקח להם 20 שנה כדי להוציא את זה החוצה ולהתלונן. וזה לא מפתיע, היות שיש כאן תהליך פסיכולוגי מאד מורכב: ראשית, ההודאה במקרה- כן זה קרה לי, לא, זה לא באשמתי. עובר דרך תהליך החשיפה והשלכותיה, התחקיר והחקירה שעל הנפגע/ת לעבור שהם כשלעצמם מרתיעים מאד. לזה נלוות תחושת השפלה, בושה, אובדן הערך העצמי ומעל לכל אלו, מרחף גם החשש לאובדן מקום עבודה והעדר מקור פרנסה.

מרים שלר, מנהלת מרכז סיוע תל אביב (הנותן מענה למעל מיליון תושבים) סיפרה לי שפחות מ-20% מפונים למרכז מתלוננים במשטרה.

אז מה אפשר לעשות?
לדעתי, הצעד הראשון שיש לעשות על מנת לעזור ולעצור את מימדי התופעה, הוא להעלות את המודעות לנושא. חשוב לגלות עירנות, לשים לב לסובב אותנו ולהיות רגישים לזולת כדי לאתר מקרים כאלה ולנסות למנוע אותם. זיהינו? שמענו? חייבים לעשות מעשה ולסייע. לגלות אמפתיה כלפי הקורבן, לא לשפוט, לא לנסות למצוא את האשם.

1202* – זה המספר!

זכרו אותו או רשמו אותו במקום נגיש.
מי שנפגע/ה מהטרדה, תקיפה או אלימות מינית, יכול לפנות לאחד ממרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במספרי החירום: 1202* לנשים, 1203* לגברים.
המרכזיה מעבירה באופן אוטומטי את המטלפן למרכז הסיוע הקרוב לאזור ממנו הוא מתקשר.
המרכזים מעניקים תמיכה, ליווי בהליכים משפטיים ורפואיים, סיוע רגשי, קבוצות תמיכה, הרצאות בבתי ספר, הכשרות לצוותים חינוכיים -טיפוליים וסדנאות להעלאת המודעות בקהילה.

כדי לאפשר את פעילות מרכזי הסיוע נזקק האיגוד לגייס כספים ממקורות שונים, גם כאן נוכל כולנו לסייע החודש, כי עד ל-31 במאי, יימכרו בסניפי הסופר-פארם מארזי כרטיסי ברכה בעיצוב מיכל נגרין, בסכום של 10 ש"ח, שיועברו במלואם כתרומה לעמותה. כל הכבוד לסופר-פארם המתגייסת זו השנה העשירית לפעילות למען מרכזי הסיוע, ועד כה סייע בגיוס 5 מיליון שקלים.

על מנת להגדיל את החשיפה הציבורית לנושא, תצטרף למהלך ההתרמה גם פעילות בפייסבוק, במהלכה תופץ אמנה הקוראת לשבור את קשר השתיקה סביב פגיעה מינית. אנשים יוכלו "לחתום" באופן וירטואלי על האמנה ע"י שיתופה ברשת תחת הכותרת "גם אני מתחייבת/ת לשבור את קשר השתיקה". מבין אלו שכבר חתמו על האמנה, ניתן לציין את: מיקי חיימוביץ, תמר איש שלום, מירב מילר, נטלי עטיה, רונית אלקבץ, שרית וינו אלעד, לינוי בר גפן, מיכל דליות, שרה פון שוורצה, דנה ברגר, סיוון קליין, אורי לחמי, ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ מיכל רוזין, ח"כ אורלי לוי אבקסיס.

גם אני חותמת על האמנה: לשבור את קשר השתיקה! ומזמינה אתכם: בואו לחתום על האמנה בעמוד הפייסבוק

מרכז הסיוע של תל אביב מקיים כל שנה בזאר ענק שבו מוצעים למכירה במחירים אטרקטיביים מוצרים שמתקבלים כתרומות ממיטב היצרנים, המעצבים והמשווקים בישראל, בתחום האופנה: ביגוד, הנהלה, תכשיטים, מוצרי תינוקות, כלי בית ועוד.

אני גאה להיות אחת מהמתנדבות בבזאר הזה, כבר 5 שנים. (מקוה שגם בשנה הבאה אוכל לבוא לעזור, למרות שזה מתיש אותי מאד עם הפיברומיאלגיה שלי).

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל (ע"ר)- www.1202.org.il
טלפון: 073-7013222, פקס: 6521219- 02, Efrat@igud1202.org.il ת.ד. 34510, ירושלים 91344

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.