הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מאוגוסט 2010

היום הקולינארי ביותר במסע היה ללא ספק בפירנצה. זה התחיל עם שוק האוכל המדהים, עבר דרך חנויות מקומיות מקסימות, והסתיים בארוחה מעולה במסעדה של מקומיים.

30/10/2010

יום 7 – 28.9 – יום שלישי – פירנצה

אוה, פירנצה Firenze. אומרים שפירנצה היא עיר הגלידריות. ובאמת בפירנצה, בכל גלידריה רואים הררים ענקיים של גלידה, מקושטים בפירות המייצגות את הטעמים שלהם. מראה מלבב. אני הסתפקתי במראה.

השארנו את המכוניות בחניון ללא תשלום ב-Piazzale Michelangelo, וירדנו לכיוון הנהר. חצינו את הנהר למרכז העיר דרך גשר החנויות Pontevecchio, שם בתוך ההמון הצלחנו לאבד כמה מחברינו. רציתי שוב לנסות את מזלי עם שוק אוכל מקומי, והפעם בדקתי את השעות. על האחד היה כתוב שנסגר ב-13:30 ועל השני ב-14:00. השעה כבר היתה 12:00, והודעתי שאני הולכת לשוק האוכל, גם אם אלך אליו לבד. גלית ועוזי הצטרפו. בחרתי ב-San Lorenzo Mercato. ההוראות לא היו מהמשובחות, כי היה כתוב שזה ליד הדואומו, וזה לא ממש. אבל הלכנו לדואומו, ושם שאלנו איך מגיעים לכיכר סאן לורנצו. כבר כשהתקרבנו לכיכר ראינו מרחוק שוק. אבל מקרוב גילינו שזה שוק בגדים. שוק הכרמל משודרג. גלית התלהבה. עוזי פרש אחרי זמן מה. המשכנו להסתובב וכבר רציתי לאכול צהרים בשוק האוכל, רק שממש לא מצאנו אותו. מימין, ראיתי אנשים יוצאים מבניין עם סנדוויצ’ים שווים, ומשום מה החלטתי שזה קניון. אמרתי לגלית – בואי ניכנס, והיא לא ממש רצתה להיכנס לקניון. אבל בכל זאת החלטנו לבדוק מה זה. לא קניון ולא נעליים.
שוק אוכל מקורה ע-נ-ק.

פסטות, פירות יבשים, בשר, נקניקים, גבינות, מאפים, פטריות

כל האנשים שיצאו עם הסנדוויצ’ים עשו לי חשק. אז ניגשתי לדוכן נקניקים וגבינות וביקשתי סנדוויץ’. לא היה לי מושג איך אני אסביר לו מה אני רוצה, וגם לא ממש ידעתי מה אני רוצה. סנדוויץ’ ספיישל? שאל בהלהבות. כן, עניתי. בין שתי פרוסות עבות של לחם, קיבלתי שלושה סוגי נקניקים, נתחי גבינה צהובה שמנמנים ועגבניות מיובשות. אכן ספיישל. היה מעולה.

ואז מאחורי הסיבוב הבא גילינו את אחת משתי המסעדות שקראתי עליהן. זאת נקראת Nerbone. בשוק הזה יש שתי מסעדות עם תור מכובד, אבל שמתקדם מאוד מהר. קונים, והולכים למצוא מקום ישיבה. שכנעתי את גלית לקנות שם, והמלצתי לה לנסות סלט קפרזה (עגבניות ומוצרלה). גלית גם קנתה לנו קינוח – וינסנטו עם קנטוצ’י. היה מוי כיף. ברקע ניגן לנו אקורדיוניסט.

וזו המסעדה השניה – Porks (אתר הבית)

גלית סיכמה את הביקור בשוק: הגעתי לגן עדן.

כשסיימנו לאכול, השוק כבר התחיל להתקפל. בדרך החוצה גילינו את אוהל הירקות, שהיה כבר ארוז כולו. הכיכר בחוץ היתה נראית מתוקה נורא, ומלאה בבתי קפה חמודים – Piazza del Mercato Central, אבל כבר היינו מלאות מכדי לשבת לקינוח נוסף. מאחר ומרקטו סנטרל ומרקטו סאן לורנצו סמוכים זה לזה, אני כבר לא משוכנעת באיזה מהם היינו…

בדרך חזרה נכנסתי לכנסיית סאן לורנצו, העתיקה ביותר בכנסיות פירנצה. היה מיותר. משם שוטטנו לנו דרך חנויות מקסימות, בדרכנו לאיחוד עם שאר חברינו. שוב התפצלנו, הפעם חלק למוזיאון וחלקנו המשכנו לטייל בין חנויות מעניינות.

החנות הזאת משכה את תשומת ליבי:

וגם זאת:

Mauro Frutta
Via de’ Cerchi 16r
Firenze

ואפילו גיליתי פסטה ברוח פסלו המפורסם של דויד. הולכת טוב עם התחתונים והסינורים שנמכרים ברחבי העיר.

ארוחת ערב Ristorante La Maremma

אחרי איחוד מחודש של כולנו יחד, ניסינו למצוא מקום לאכול. שוב ניסינו לתת ל-GPS לבחור לנו מקום, והוא הוביל אותנו למקום סגור. בדרך חזרה גילינו מקום של מקומיים. מקומיים עירוניים. כמו שתיירים בתל-אביב היו מוצאים מקום שתל-אביביים יוצאים אליו. המקום עדיין לא נפתח לערב, וקצת הפרענו לצוות בארוחה של לפני פתיחת המשמרת, והם נאלצו לפנות לנו את השולחן הגדול.

ושוב, כמיטב המסורת, לא נפריד את האוכל האיטלקי מהבחורים באיטלקיים. הבעלים של המקום היה גבר איטלקי הורס, ושוב, משום שאיננו יודעים את שמו, נבחר לו שם פיקטיבי, נגיד פבריציו.

שתינו קיאנטי. לפרימי לקחתי לינגוויני עם לובסטר. הלובסטר הגיע עם כלים לפיצוח. יפעת שישבה מולי יצאה נקייה בנס. הפיצוח של הלובסטר לא הצליח להוציא ממנו בשר טעים, אבל הלינגוויני היה מצויין. הפרימי של יפעת היה הטעים ביותר – פנה עם כדורי בצל ולימון.

וזה לינגוויני אחר לגמרי, שמוקדש לעוזי שלנו, אחיו התאום.

לסקונדי לקחתי סקלופינה (אסקלופ עגל) עם גבינה ואנצ’ובי. על הנייר זה היה נשמע מעולה. בפועל – שניצל מטוגן בשמן עמוק, מעליו גוש גבינה באמצע, ומעליו ממרח אנצ’ובי. הפעם הקנאה שלי ביפעת עלתה על גדותיה, וביקשתי להחליף את המנה בזו כמו של יפעת: סקלופינה ברוטב עגבניות טריות וצלפים. פבריציו החביב לא הניד עפעף, והחליף את המנה ללא טרוניה. בסוף הייתי יותר ממרוצה.

קינחנו בזביונה ברולה, שהגיע בספל והיה מקורמל מעל, אבל בפנים חיכתה לנו גלידה, ובטירמיסו פירות, שהגיע כשליחתה מרוחה על הצלחת, וממש לא דיבר אלי, וקינוח הקינוחים שלנו – וינסנטו עם קנטוצ’י.

Ristorante La Maremma
Via Verdi, 16/r
055-244615
אתר הבית

המשך יבוא…

פרקים אחרים בסדרה:
פרק א’
פרק ב’
פרק ג’
פרק ד’
פרק ו’

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

עלה גפן – מסעדת שף אותנטית בדרך לצפון

ביום הראשון של ראש השנה החלטנו לצאת קצת מתל אביב. נסענו לאורך חופי הים התיכון המקסימים, עצרנו בחוף עתלית והגענו עד לחוף בצת. מתישהו התחלנו לפתח רעב קל, אבל לא רצינו לתת לזה להוציא אותנו מהשלווה שהשרה עלינו הים. ובכל זאת,...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה