הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 310

החל מאוגוסט 2010

מכשפה אנגלופילית כמוני לא יכלה שלא לבדוק את המקום החדש, שמתיימר להיות סוג של פאב אנגלי, עם אוכל פאבים אנגלי ועם שם נפלא כמו “יער המכשפות”. לקחתי איתי עוד מכשפה, ויצאנו לראות הכצעקתה.

04/09/2010

על חורבות המסעדה-מעדנייה בנימין (שנפתחה על חורבות מסעדת תהל), נפתח מקום חדש. כבר כששמעתי שיש שם כמה ברזי בירה מעניינים, ושהמקום בסגנון פאב אנגלי, עם אוכל פאבים אנגלי, ידעתי שאני חייבת לבדוק אותו. לא עזר לי שמבין דבר אמר לי שהם חפיפניקים. הוא אמר לי לכי תגלי זאת בעצמך, אז הלכתי לגלות זאת בעצמי.

כשהגענו לשם בפעם הראשונה, נפלנו על ערב הפתיחה הרשמי, ובין כל המוני הילדים שמילאו את המקום, ניגנה שם להקה בקולי קולות. העדפנו לדחות את הבדיקה למועד אחר, ומאחר וכבר פגשנו על הדרך את עודד מבר יין השכן, נכנסנו לאכול משקדי העגל האגדיים של המקום וסיימנו במקום המפלט הקבוע שלנו שישקו.

שבועיים לאחר מכן המכשפה השנייה ואנוכי ניסינו שוב. הפעם היה די רגוע, אבל עדיין הקהל שאכלס את המקום היה מורכב מילדים. התיישבנו על הבר ובשולחן לידנו הבזיק פלש של מצלמה. ועוד אחד. ועוד אחד. התחלתי לראות מטושטש (יש להדגיש שכל התמונות המופיעות בפוסט הנוכחי, ומרבית התמונות בבלוג מצולמות ללא פלש). המכשפה שלצידי אמרה במכשפיות שהילדות מתלהבות, כי יושב איתן בן אחד, והן רוצות להנציח את הרגע.

הברמנית החביבה הציעה לנו סיבוב טעימות ממבחר הבירות של המקום, מלווה בהסברים. טעמנו חמישה סוגים, ובסופם בחרנו שניים. המכשפה השנייה בחרה ב-Maredsous Tripel (מָרֶדְסוֹ טריפל, 34 ₪), בירה בלגית עם 10% אלכוהול. היא קיבלה את הבירה בגביע חרס:

אני לא מבינה גדולה בבירה, אבל מתעניינת. בגלל הגביע, שאלתי את הברמנית אם זו בירה טראפיסטית. והיא ענתה לי: “כן. יש בירה סינגל, ויש בירה דאבל. זאת בירה טריפל”. עניתי לה: “טוב, לא משנה, לא הבנת אותי”. אז היא שאלה מה שאלתי, ושאלתי שוב אותה שאלה, אבל הפעם גם הוספתי, “בירה של נזירים”, אז היא ענתה שהיא כן הבינה, ושהתשובה היא כן. בעקבות הדו-שיח של חרשים הזה, חפרתי קצת בנושא, ובזכות מומחיותו של שחר הרץ (ממנו גם שמעתי לראשונה על בירה טראפיסטית), העליתי את המסקנות הבאות. מרדסו טריפל, היא אכן בירה טריפל, כשמה, והיא אכן בירה נזירית. אבל היא לא בירה טראפיסטית. יש רק 7 מבשלות במנזרים טראפיסטיים, ו-6 מתוכן אמנם בבלגיה, אבל מרדסו היא לא אחת מהן. ולהרחבה בנושא, אתם מוזמנים לקרוא את מה ששחר כתב על בירה טריפל באתר בקבוק, ועל בירה טראפיסטית באתרBeer Master.

אני הזמנתי Hobgoblin (הובגובלין, 29 ₪)– בירה אנגלית עם 5.2% אלכוהול, ממבשלת Wychwood, על שמה קרוי הפאב. זאת מבשלה מאוד ציורית, שהלוגו שלה הוא מכשפה, והיא קרויה על שם היער הסמוך לה. שם הבירה הספציפית הוא על שם יצור מסתורי ומיתולוגי אותו צייר אמן על אחת מחביות הבירה הראשונות שנמכרו. הבירה שהיתה עד אז ללא שם אימצה את היצור ששמו הובגובלין לשמה הרשמי (ושוב תודה לשחר הרץ).

אבל לא באנו רק לשתות. קראתי שיש שם אוכל פאבים אנגלי, אז הגיע הזמן גם לאכול. בחרנו מהתפריט שתי מנות. התחלנו עם פשטידת לחם – פשטידה ממולאת בבצל, גבינת רוקפור, וקוביות לחם ושמנת, מוגש עם עלי בייבי, שרי, פלפל ויוגורט (29 ₪). אולי בגלל שלמנה קוראים פשטידה, ציפיתי שהיא תוגש חמה. אבל היא אפילו לא היתה חמימה. אני מודה שהתביישתי לשאול אם היא אמורה להיות חמה, כי הנחתי שאם זה כל-כך קר, זה חייב להיות מה שהם התכוונו. בתור פשטידה זה לא היה ממש טעים. יותר מכל זה הזכיר בטעם את לחם הבירה שאני נוהגת לאפות, רק עם הרבה יותר בירה (ואל תתלהבו, זה בערך המתכון היחידי שאני יודעת להכין, וסוד הצלחתנו שהוא כל-כך קל). הברמנית שאלה אותנו איך זה, ועשיתי לה סימן עם היד והפרצוף של “לא משהו”.

המשכנו עם האיחוד האירופאי – מיקס נקניקיות על מצע כרוב מעושן בביקון בתוספת חרדל דיז’ון (49 ₪). איזה נקניקיות אלו, שאלתי את הברמנית. נקניקיות ארוכות כאלו, ענתה לי. אני חייבת לציין שהלסת שלי נפלה מתימהון. כן, אבל איזה, התעקשתי. רגע, באוכל אני פחות מבינה מאשר בבירות, ענתה והלכה לברר. נקניקיות חזיר, הסבירה כשחזרה. תשובה מפורטת מאוד, בהתחשב בעובדה שבמנה שהגיעה היו שלוש נקניקיות שונות, ועד עכשיו אין לי מושג מהן היו. מה שבטוח הוא, שאחת מהן דווקא היתה קצרה ושמנמנה, ולא ארוכה.

שתיים מהן היו חריפות, ובכלל המנה היתה די שמנה, כך שלאחר שסיימנו איתה, עלה בי צורך עז לפחמימות. התייעצתי עם המכשפה השנייה אם לקחת פוטטוס (24 ₪) או לחם הבית (19 ₪), והיא, חובבת לחם ידועה, העדיפה לחם. ביקשתי מהברמנית לחם. היא שאלה אותי אם פשטידת לחם, ואני תמהתי איך היא יכולה לחשוב שזה מה שאני מזמינה, כשלפני רבע שעה הבהרתי לה שאני לא נהנית מהמנה. לחם הבית או לא לחם הבית, הגיע גוש לחם לא פרוס, לא קל לפריסה, לא טרי במיוחד וקר מבפנים.

כשהמזגן מעלינו פתאום התחיל לפלוט רוחות פרצים מכאיבות איברים, החלטנו לפרוש.

ולסיכום, אנחנו כנראה מסתדרות טוב יותר עם קהל הקשישים החביבים בשישקו ועם הצוות שנותן לנו שם שירות VIP (ברוב הזמן).

וויצ’ווד – Wychwood
נחלת בנימין 30
תל אביב
03-5168410
אתר הבית

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה