הבלוג של looker

looker

מתבונן ומדמיין

עדכונים:

פוסטים: 14

החל ממרץ 2013

טלפון בשעות הערב הצליח להקפיץ את הבית כולו.

24/03/2013

הבוסית התקשרה ודרשה שאבוא עכשיו.
“אבל עכשיו 8 בערב”  ניסיתי למרוד קלות.
“לא מעניין אותי, קפוץ  עכשיו, יש לחץ”
שאלתי  את אשתי  אם היא יכולה להקפיץ אותי למשרד
“עכשיו?? בשעה כזאת??? אין לה גבולות לבוסית שלך”. זאתי קפץ לה פתאום הפיוז.
“אתה יכול לקפוץ לי עד מחר, אני לא מקפיצה אותך לשם רק כדי שתנענע את הבוסית שלך”
“אבל זה באמת רק עבודה” ניסיתי להתגונן
“קפוץ לי” הגיעה התשובה.
לפעמים הייתי רוצה לעשות קפיצה בזמן ליום שהתחתנו,  אולי הייתי מצליח לשנות כמה דברים
טלפון שני מהבוסית
“אני מחכה…”
אגל זיעה קטן מבצבץ לו על פדחתי, זו כבר העבודה השלישית שמפטרים אותי השנה. ועד שהתברגתי פה טוב, וביססתי את המעמד שלי, להפסיד הכל?
אשתי לוקחת את המפתחות של הרכב. “אני קופצת לשולה”
“רגע חכי” אני מנסה טקטיקה אחרת. “אני גם לא רוצה ללכת, אבל בשביל מי אני עושה את זה? לנו, לילדים שלנו, שיהיה לנו כסף”
אני מזהה שהנאום מצליח לרכך קצת את פניה של אשתי. היא מתקרב אלי בחושניות
“הנאום הזה היה תופס אם היית איש הייטק,  אבל להרוויח משכורת מינימום בתור עובד במקדונלד, מצטערת, תתאמץ קצת יותר”
עוד טלפון, ביד רועדת אני בודק, זו רק אמא שלי, אני פולט אנחוות רווחה
“חיים, אני בדיוק באמצע התשבץ, תעזור לי, מילה נרדפת לניתור”
“קפיצה” אני עונה ביובש, לא שם לב שאני נכנס למלכודת, הרי מעולם אמא שלי לא מילאה תשבצים.
“אם כך”, היא אומרת בסיפוק “למה לא עשית את הקפיצה השבועית שלך אלי, למה לא קפצת? , מה כבר ביקשתי, אני הנקתי אותך עד גיל שש”
“אני אקפוץ” אני מבטיח לה ומשחרר אותה מהטלפון רק כדי לקבל טלפון שלישי מהבוסית.
הפעם זו שיחת וידאו אני יכול להבחין בעיניה, ניבטות אלי מהמסך,  יוקדות אש :
“נשארו לך 10 דקות, אחרת אתה מפוטר”
“אני קופץ” אמרתי ובחוסר אונים התחלתי לקפוץ במקום.
איכשהו זה שיעשע אותה
“ההומור שלך הורס אותי, אי אפשר לכעוס עליך”, ספרי את זה לאישתי אמרתי.
“טוב”, היא מצחחקת. “הפעם אני מוותרת לך, אל תשכח מחר לבוא מוקדם, אני בחופש יום הולדת 22″
“לא אשכח” אני עונה מכבה את הטלפון ומנקה את אגלי הזיעה, נרגע ונותן לדופק להירגע, ניצלתי.
עכשיו אני מגלה שהבת שלי הסתכלה מהצד בכל התהליך.
אני רוכן לעברה “אבא הצליח לקפוץ מעל כל המכשולים, אבא ניצל…” אמרתי בטון של מנצחים אבל היא רק הביטה ישר אל עיני ושאלה “אבא, מתי אפשר ללכת לשחק בחול?”

עוד מהבלוג של looker

הילדה שהרביצה לילד של החברים שלי

יש לי פארק ליד הבית, יורד לי לשם בניחותא עם הילדים, יושב על ספסל ונהנה לראות אותם משחקים. באה ילדה שאני לא מכיר, פניה כועסות ודחפה ילד של חברים שעמד בתור למגלשה, ראשו של הילד נחבט בסולם. רצתי לילד לבדוק אותו ובמקביל...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איך הסתבכתי עם האמא מהפארק (חלק א')

עמדתי בפארק, כל כולי מבוייש ומצומק מול אותה אמא זועמת, בידה האחת אחזה בילדה שלה, ואף כי ראו שהילד לא רצה להיות נוכח במעמד, היא לא נתנה לו ללכת, בידה השניה החזיקה סכין  חדה ודמיונית בעזרתה הטילה עלי אימה. "קבענו שלא מביאים...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

איך (כמעט) הצלחתי לצמצם את מספר התלמידים בכיתה של הבת שלי

לא היתה לי ברירה. אמרו לי שבכיתה של בתי יהיו 35 תלמידים. אני יודע שזה התקן המותר, וכולם חיים עם זה אבל לי זה נראה מזעזע ואבסורדי איך שהתרגלנו למספר הזה. החלטתי לעשות מעשה. אחרי מכתבים וכמה טלפונים הבנתי שזה לא הולך להיות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה