אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה מאת אנייס מרטן-לוגאן

בחורה עם מחשב נייד

ספר מהנה וזורם.
ספר על התמודדות עם אובדן ועל תהליך ההחלמה ממנו.

שמו של הספר סיקרן אותי. הכנתי לעצמי קפה והתיישבתי לקרוא אותו.

דיאן חווה אובדן בחייה.
בעקבותיו היא מסתגרת בביתה בפריז ומתנתקת מהעולם בכלל וממשפחתה בפרט.
היחיד שהיא מאפשרת לו לבוא לבקרה הוא פליקס, חברה הטוב. פליקס מנסה להניעה להמשיך בחייה.
הוא מנהל עבורה את בית הקפה הספרותי שלה, "אנשים".
יום אחד מחליטה דיאן לעבור לתקופה במולראני, כפר נידח באירלנד. היא שוכרת דירה מזוג זקנים חביבים, אבי וג'ק, וממשיכה להתבודד מהעולם.
עם הזמן מתחברת ונפתחת לילדיהם המאומצים, ג'ודית ואדוארד.
אדוארד הוא השכן שלה ובתחילה אף "האויב הגדול שלה".  הקשר בינה לבינו בפרט ובינה לבין בני משפחתו בכלל מתפתח לאורך העלילה.

הספר הזכיר לי במקצת את הסרט "החופשה" בכיכובן של קייט וינסלט וקמרון דיאז. כאשר קמרון דיאז עוזבת את ביתה בארה"ב ועוברת לתקופה לעיירה אנגלית ומתפתחת רגשית במהלך שהותה בעיירה.

דיאן לאורך הסיפור מחלימה לאט לאט מהאובדן שחוותה ומתחילה לקבל החלטות ולתפוס שליטה על חייה.
אהבתי שהסוף לא צפוי ונותר פתוח.
אהבתי את השילוב של דיאן הדיכאונית מול שתי דמויות אקסצנטריות ומוחצנות, פליקס בפריז וג'ודית במולראני.
מצאתי את הספר כמהנה, למרות שהיה חסר לי בו יותר עומק.
ישנם קטעים שהיו קיטשיים בעיניי.

קריאה מהנה!

בהוצאת כנרת זמורה ביתן

אפריל 2015