הבלוג של ליטל ירון

אשה בפלוס

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא... +עוד

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא שוכחת גם זמן לעצמי, קוראת, מצלמת וכותבת גם בלוג מקומי - מגלה את השרון. מוזמנים להציץ http://bloghasharon.blogspot.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מאוגוסט 2010

בלש עם שילוב שמות משעשע, תיכוניסטית מורדת, עיתונאי שרירי עם התמחות בגרפיטי וקרובי משפחה שנרצחים. את כל אלה ועוד טווה גוטפרוינד לכדי סיפור מתח מיוחד. זה מתחיל בתאונת דרכים ונגמר בסופר יהודי שנרצח בשואה. ספר שאסור לוותר עליו.

04/10/2014

עוד לפני ההתחלה

שני סטטוסים בפרופיל האישי שלי קדמו לכתיבת הפוסט בבלוג, בכל ססטוס דאגתי לצלם את הספר משל היה דוגמן -

40  דקות נטו לקרוא. הקטע הזה של הלימונים והלימונדה כשמחכים באוטו מחוץ לחוג. את הלימונדה הכינה הצעירה אתמול, הספר וה’לחכות’ מעכשיו

לימונדהברונו ואדלה1

40 דקות שחיכיתי לילדה שתסיים חוג + לילה שהתחיל ב 23.00 ונגמר ב 05.30 = הזמן לקרוא את הספר המצוין של אמיר גוטפרוינד. אם יש לכם אותו והוא לא ראשון בערימה, תתחילו איתו. ספר מותח, מרתק, ‘רץ’, דמויות שקל לאהוב כולל השוליות או כאלו שאמורות להיות רעות. מי שרוצה לחכות לסקירה שתעלה בבלוג אחרי יום הכיפורים – בכיף. מי שלא, תאמינו לי פשוט תתחילו לקרוא וספרו לי אחרי החג, שצדקתי. גמר חתימה טובה וצום מועיל לצמים.

ברונו ואדלה2

העלילה והדמויות 

הסיפור מתחיל בתאונת דרכים עם ניצול שנפצע והכרות עם הדמות הראשית – רב פקד יונה מרלין.

יונה מרלין, עם השם הבלתי אפשרי של שילוב תנ”ך וקסם. נשוי ואב לתאומים מג’נגל, או לפחות מאוד מנסה בין אשתו והתאומים לבין עבודתו במשטרה.

דרכו אנחנו מתוודעים לדמויות מוזרות משהו בתוך המשטרה וגם מחוצה לה. הצוות שלו מונה את ואדים שהיה שמח ליותר אקשן ממה שהציע לו התפקיד הנוכחי שלו ושלומית שהיא כמובן מקצועית אך יותר מכל נחרט שהיא יפת עיניים וחובבת שוארמה (אותי זה הצחיק).

סדרת רציחות שיש בין הנרצחים קשר משפחתי, גורמת לבלש מרלין לצרף באופן לא רשמי לצוותו את זואי נחושתן וראי ציטרין. את זואי התיכוניסטית המורדת בזכות ידיעותיה היחודיות בכתבי ברונו שולץ וראי (את מקור השם תגלו לבד) העיתונאי עם חיבה ומשיכה לכתובות גראפיטי והחלקים הפחות נחמדים של תל אביב.

משולש דמויות שונה צלעות, הכולל איש בכסא גלגלים, ענק שותק ושמשון קריקר המוזר עד הזוי, הוא ציר מרכזי בהתקדמות העלילה – ככל שמתקדמים בקריאה מתבהרים הקשרים בין השלושה, בין הנרצחים ולאט לאט מותר הקשר בין ההווה והעבר בין הדמויות בהווה ובין הקשרים המשפחתיים בעבר.

אחד הדברים המפתיעים שיוצרת כתיבתו של גוטפרוינד – גם הדמויות השוליות וגם הדמויות הרעות/שליליות זכו אצלי, כקוראת, לאהדה. למרות הידיעה הברורה שרצח כנקמה הוא לחלוטין לא פתרון ובטח שלא פתתרון מקובל, עדיין אפשר היה להבין את המניעים. הסיפור שיצר לכל דמות הפכה אותה לאנושית כל כך, לברורה כל כך שהיה קשה להתעלם ממניעיה.

תל אביב של גשם וגראפיטי משמשת בסיפור כדמות לכל דבר. אמנם עם חריגות בודדות מחוץ לגבולותיה למלון בנתניה או לנחל בערבה, אבל העיר בחורף גשום היא יותר מתפאורה בסיפור הזה, היא ממש קמה לחיים.

כמו תל אביב גם ספרו של ברונו שולץ, ממנו נלקחו כתובות הגראפיטי שרוססו ליד קורבנות הרצח משמש בעיני כדמות מדמויות הסיפור.

שואה, נקמה וסב שאכל בוסר

גוטפרוינד מצליח לשזור ולקשור בסיפור ארצות, דורות בתוך משפחה ומשפחות שונות בקשרים מפתיעים. הוא מטייל הלוך ושוב בין אירועים בתקופת השואה, צמד אחים שהתברג לעולם הפשע בארצות הברית ואז עלה לארץ ישראל כולל הפשע, כמובן.

הוא נוגע גם בשורשים של האנשים – משפחתיים, מקומיים, חברתיים שמסבירים מה הפך אותם להיות המבוגרים שהינם.

את המשפט “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה” הפך גוטפרוינד לסב שאכל בוסר ושיני נכדיו ונכדותיו קהות.

ולגבי נקמה, קשה לומר שהיא הוגשה קרה אבל בקלות ניתן לומר שהיא הניעה גלגלים רבים בסיפור הזה.

 

אז מה? ממליצה?

כן! ספר שאסור לפספס!

כתיבה קולחת, מעניינת, גורמת להמשיך ולקרוא גם כשממש מאוחר, ובעצם היום הפך למחר.

אני אוהבת ספרים שמחולקים לפרקים קצרים, זה גורם לקריאה “לרוץ”. דבר טוב במיוחד כשרוצים לדעת מה יקרה הלאה.

בחירת הדמויות על שמותיהן, אופיין ובניית הסיפור שלהן מבריקה ומרתקת.

השימוש התכוף בספר של ברונו שולץ לאורך הסיפור והאפילוג שכתב גוטפרוינד גרמו לי לסיים את הקריאה ו”לגגל” את שמו.

על ברונו שולץ – הסופר, הצייר והגרפיקאי היהודי שנרצח על ידי קצין נאצי אפשר לקרוא עוד באתר הזה וכמובן גם בויקיפדיה.

לרשימת הספרים שאני חייבת לקרוא הוספתי את “חנויות קינמון “ שכתב שולץ ואת “עיין ערך אהבה” של דוד גרוסמן.

 

236 עמודים. כנרת, זמורה ביתן – מוציאים לאור

עוד ספרים שקראתי וכתבתי עליהם כאן בקישור “ביקורת ספרים”.

רוצים לקרוא עוד חוות דעת על ספרים? יש לכם בלוג בסלונה ואתם רוצים להצטרף ל”מועדון הקוראות של סלונה“? זה במרחק הקלקה.

 

שלכם,

ליטל ירון – אשה בפלוס.

עוד מהבלוג של ליטל ירון

תצוגה מקדימה

סלפי ואומץ | גיל 40

  כל מה שתקראו ותראו מהשורה הבאה ואילך = מבחינתי, אומץ. מכירים את אלו שאין להם בעיה להצטלם? מכירים את אלו שנהנים ואוהבים להצטלם, באופן כללי ובפרט בסלפי? זו אולי נשמעת כמו התחלה של בדיחה בסטנד - אפ, אבל זה לא. אז, מכירים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מה אומרות ידייך?

כף ידע – מה אומרות עליך טביעות האצבעות שלך? וטביעות כפות הידיים שלך? וגם כפות הרגליים? מסתבר שהרבה מאוד. סליחה, מסתבר שהמון! מידע רב שיכול לעזור לך להבין את עצמך, מה מתאים לך...

תצוגה מקדימה

לחיבוק שלך יש כוח לשנות | עמותת ''חיבוק ראשון''

  לצלם, להעלות לפייסבוק או לאינסטגרם - הדרך הפשוטה ביותר לתרום 10 שנים של פעילות! זה הזמן שעמותת "חיבוק ראשון" פועלת. לציון העשור מותג הטיטולים האגיס החליט להרתם ולסייע...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה