הבלוג של ליטל ירון

אשה בפלוס

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא... +עוד

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא שוכחת גם זמן לעצמי, קוראת, מצלמת וכותבת גם בלוג מקומי - מגלה את השרון. מוזמנים להציץ http://bloghasharon.blogspot.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מאוגוסט 2010

אתמול הגיעה המעטפה מלשכת הגיוס שהפכה את הילד שלי למלש”ב, כל כך הרבה דברים תכננתי לכתוב על הילד הזה שלי,עד שראיתי את הכותרת ”קצין נהרג” ונפרצו כל הסכרים

12/11/2018

תכננתי לכתוב בפייסבוק פוסט מתרגש על הילד הזה. על הילד שלי.

על זה שמאתמול הוא מלש”ב, על זה שצו ראשון של ילד מגיע עם כאב בטן של אמא.

תכננתי לכתוב שצילמתי לו את המעטפה שעליה כתוב ‘בלמ”ס’ אחרי שהייתי בדואר, שלחתי לו בווטסאפ וכתבתי: מי אתה איש ומה עשית עם התינוק שלי?
תכננתי לכתוב כמה התרגשות היתה בקבוצות הווטסאפ המשפחתיות, כי הוא הבכור והראשון מכל הכוונים. כי הסבתות שלו מעולפות עליו. וגם כל הדודות והדודים.
תכננתי לכתוב שאני מקווה שצה”ל ישתמש בשכל שיש לילד הזה, גם כי הוא ממש חכם (אמא משוחדת, זה כאן) וגם כי רועדות לי הביציות שהוא יהיה לוחם.
תכננתי לכתוב שאולי זה שהרופאה המחוזית כתבה בתיק הרפואי שלו, כשהיה בן שנתיים, שיש לו אסטמה תעזור בקטע הזה של הפרופיל.
תכננתי לכתוב שאני לא יודעת כלום על הצבא כי כל כך הרבה השתנה מאז שהשתחררתי.
תכננתי לכתוב שזה קטע שהוא מתעניין ביחידה שבה שירתתי.
תכננתי לכתוב שאני גרועה בלגהץ מדים ואיך עם ידיי השמאליות אני אתפור לו כל פעם את הדרגות?
תכננתי לכתוב שרק לא מזמן אבא שלו סיים להתנדב אחרי שסיים שירות מילואים.
תכננתי לכתוב בהומור וקריצה.
אז תכננתי…

צילום: טלי בריל

הוא כבר גדול צילום: טלי בריל

ואז נכנסתי להתעדכן בווינט וקראתי את הכותרת. וזהו. נפרצו הסכרים. ישבתי ובכיתי בלי שליטה.
קצין נהרג, קצין נפצע ותושבי הדרום עברו שוב לילה של בלהות.
הסבים שלי היו חברי מחתרות; סבא אחד היה ממקימי חילות השדה, היה מפקד הר הצופים כשהיה מובלעת ושירת בצבא 25 שנה; אבא שלי היה איש צבא 25 שנים;
דוד שלי היה קצין בצבא; אח שלי היה קצין בצבא.

משאית צבאית

ההסעה לבסיס? צילום: ליטל ירון

ועם כל המסורת המשפחתית, הצבאית המפוארת… אני רוצה שהילד שלי יחזור מהצבא הביתה. שלם, בשלום.
כל המחשבות האלה והוא בסך הכל בן 16 וקצת, בכיתה י”א.
וקרוב לוודאי יכעס מאוד כשאראה לו מה כתבתי הבוקר בפייסוש קבל עם ועולם.
הבוקר הזה אני קצת אגואיסטית וגם קצת מרגישה שוב את חבל הטבור.

צילום: ליטל ירון

ילדיים ופלייליסט אחד צילום: ליטל ירון

בתמונה, הילד ואחותו חולקים פלייליסט אחרי מסלול בטראנס פאגארשן, רומניה כשהוא לא ידע שהטלפון שמונח על השולחן מצלם אותו כשאני מדברת איתו.

עוד מהבלוג של ליטל ירון

תצוגה מקדימה

סלפי ואומץ | גיל 40

  כל מה שתקראו ותראו מהשורה הבאה ואילך = מבחינתי, אומץ. מכירים את אלו שאין להם בעיה להצטלם? מכירים את אלו שנהנים ואוהבים להצטלם, באופן כללי ובפרט בסלפי? זו אולי נשמעת כמו התחלה של בדיחה בסטנד - אפ, אבל זה לא. אז, מכירים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מה אומרות ידייך?

כף ידע – מה אומרות עליך טביעות האצבעות שלך? וטביעות כפות הידיים שלך? וגם כפות הרגליים? מסתבר שהרבה מאוד. סליחה, מסתבר שהמון! מידע רב שיכול לעזור לך להבין את עצמך, מה מתאים לך...

תצוגה מקדימה

לחיבוק שלך יש כוח לשנות | עמותת ''חיבוק ראשון''

  לצלם, להעלות לפייסבוק או לאינסטגרם - הדרך הפשוטה ביותר לתרום 10 שנים של פעילות! זה הזמן שעמותת "חיבוק ראשון" פועלת. לציון העשור מותג הטיטולים האגיס החליט להרתם ולסייע...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה