הבלוג של ליטל ירון

אשה בפלוס

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא... +עוד

בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא שוכחת גם זמן לעצמי, קוראת, מצלמת וכותבת גם בלוג מקומי - מגלה את השרון. מוזמנים להציץ http://bloghasharon.blogspot.co.il/

עדכונים:

פוסטים: 96

החל מאוגוסט 2010

סוף שבוע צפוני, תכננו מלחמת שלג ולהיות ביחד. 5 משחקים עזרו לנו להצליח

19/02/2017

ארבע שנים זה כבר נחשב מסורת, נכון? בארבע השנים האחרונות אנחנו אורזים צידנית אחת, שני ילדים, שלושה תיקים, שקית עם מגפיים, כפפות וכובעים לשלג, שקית עם משחקים ונוסעים צפונה. גם השנה ארזנו את הכול, הפקדנו את מקס גור הזקונים, בפנסיון עם אישה אהובה ואוהבת ונסענו לאירוח כפרי בכפר סאלד.

ababeb2345

אנחנו חוזרים כל שנה לאותו המקום מכמה סיבות: מוכר ומתאים לנו, כפר סאלד הוא בסיס מצויין ליציאה לטיולים באזור ונקודת מוצא לעלות לרמת הגולן ולחפש שלג. למעשה שלג הוא העיקר של הסופ”ש המשפחתי מצד הילדים. סליחה, המתבגרים.

snow1234

זו השנה השנייה שכפרעליו ואני תוהים אם מישהו מהילדודס יעדיף להישאר בבית ויוותר ואם כן, איך מגיבים? זו השנה השנייה שחשוב לנו מצד אחד לא לאפשר להם להיות תקועים עם האף בטלפון ומצד שני לאפשר להם את התקשורת עם החבר’ה ואת הגישה לסוג מוסיקה שכל אחד אוהב. לא פשוט למצוא את האיזון ומאחר ואני נוטה לרגשנות אני דואגת לשיחה מקדימה עם האבא של שני האוצרות שלי לוודא שהתגובות שלנו מפגינות חזית אחת.

אבאבנבת

שמחתי שהצלחנו בסופ”ש לצמצם את זמן המסכים למינימום. אני יודעת שאצל כל משפחה ההגדרה שונה. סיכמנו למשל שבדרך הלוך הם מקשיבים להסברים שלנו לגבי מה אנחנו מתכננים, מקומות, קצת רקע עליהם ולמה נראים לנו מתאימים לבילוי משותף. בדרך צפונה עצרנו לקפה וחיבוק עם ורדה קורנפיין בגלריית עדן בקיבוץ האון. היה לי חשוב שהילדים ישמעו על ערן ז”ל ועודד ז”ל, הבנים של ורדה ודוד ועל הדרך שהורים בחרו להנציח את הבנים. אחרי שסיפרתי את הסיפור היה באוטו שקט ויכולתי ממש להרגיש את גלגלי המוח של שניהם עובדים ומעבדים את המידע.

זוכרות שכתבתי בהתחלה שאנחנו אורזים שקית עם משחקים? אז יש לנו שלושה קבועים שכולנו מחבבים והשנה בזכות רגעים יש שניים נוספים. הנה ההמלצות של משפחת ירון לבילוי משפחתי משותף שמצמצם זמן מסכים:

טאקי – אנחנו משחקים מאז שהגדול היה בן ארבע. תמיד כייפי, תמיד מהנה, תמיד אני מפסידה. הם הכי אוהבים טורנירים של טאקי, במיוחד טאקי מדרגות. אז אני מפסידה בענק ואתם יודעים מה אומרים על אוייב משותף.

טאקי2

רמי קלפים – הילדים ממש אוהבים, כפרעליו גם. האמת שגם אני, כי בזכות העובדה שאני שונאת, שלושתם משחקים ואני יושבת לידם עם ספר. Win win. הם מקבלים זמן עם אבא, אבא מקבל זמן ריבים שלהם ואני מקבלת שקט.

קלפים

מנקלה – יש לנו שניים כאלה, הפעם הילדים בחרו להביא רק אחד מה שיצר אוטומטית טורניר. כן, גם פה אני המפסידה והם נאבקים על שלוש המדליות. לפעמים מרוב רחמים הבכור משחק בשבילי כמה מהלכים שאני לא אפסיד בענק, אלא רק אפסיד. שוין, לפחות משהו הצליח בבחינוך.

mankala1345

רגעים של שורשים – רכש חדש ומאוד מבורך. קופסה קטנה, קומפקטית עם 58 קלפים שהשאלות בהם מאפשרת לילדים להכיר אותנו יותר לעומק, לשאול שאלות על העבר שלנו. זאת הייתה הזדמנות לשמוע ולגלות גם אחד בשנייה דברים שאולי לא הכרנו קודם. הבכור אמר שחבל שלא ידענו על הקלפים כשכתב את עבודת השורשים בכיתה ז’. היה יותר כייף לשבת עם הסבים כמו משחק קלפים ולא שאלות בראיון על דף. צעירת הבית וידאה שהקלפים נשארים אצלנו, כי שנה הבאה היא אמורה להכין עבודת שורשים. אנחנו כבר מגלגלות רעיון עם הכרטיסים ובלוג, נשאר לקוות שבבית הספר יהיו עם ראש פתוח.

shorashim1234

קלפי על השולחןאיך לא חשבו על זה קודם? סוף השבוע של טיולים וצימר היה מבחינתי ההתחלה של השימוש בערכה הזאת. ייקח זמן להכניס את זה לשיגרה משפחתית, אני אצטרך להתגבר על נהמות, טענות ומענות בקול גברי של כמעט בן 15. בערב שבת, אחרי ארוחה ביתית-משותפת, אמרתי לכן שארזתי צידנית, בחרנו שאלות משתי קטגוריות, יש שמונה סך הכול. הרעיון להעמיד את הקלפים על השולחן, לקרוא את השאלות ומהתשובות להתחיל שיחה הוא נהדר בעיני. אמנם יש מי שדיבר בקיצור (אהמ אהמ הגברים במשפחה) ויש מי שדיברה באריכות, או חפרה, בלשון העם. כך או כך נוצרה הזדמנות לביחדנס. כל משפחה יכולה להחליט כמה שאלות, כמה זמן, קטגוריה אחת? שתיים? יותר? מה שמתאים. העיקר לדבר, לשתף, להכיר, לייצר הזדמנות לפתוח דברים על השולחן. מרגישות שהילדים שלכן פחות דברנים? תתחילו אתן, תבחרו רק קלף אחד, תשתפו חברה או חבר שבאים להתארח, תנצלו את זמן ארוחת הערב, אתן מחליטות מה מתאים. זה היופי בקלפים האלו, הכל פתוח.

regaim1234

אחרי שכתבתי על המשחקים, הילדים שלי ביקשו שאכתוב כמה דברים בשמם: אוהבים אצלנו גם שש-בש, פשוט אמא שכחה אותו בבית (צודקים, הקופסה נשארה בטעות על המדרגות. הטעות שלי). בגלל שיצאנו לשחק בשלג, לטייל בחוץ ואפילו ששוב חזרנו לאגמון החולה כבר אי אפשר להיות הרבה זמן בטלפון כי אי אפשר ללכת בטיול ולהסתכל עליו. אמא כל הזמן מצלמת אז גם מחכים לה שהיא תגיע אלינו, כי כבר התקדמנו וגם אי אפשר לזרוק עליה שלג שלא נהרוס לה את המצלמה. היא בכלל רצתה שנכתוב את התשובות לקלפים ולא הסכמנו, אמרנו שאנחנו רק מדברים. רצינו להגיד לה שגם מצלמה זה מסך אבל אבא אמר שאם נגיד לה אולי היא לא תרצה לקחת אותנו שנה הבאה.

תכל’ס? אבא צודק!

al hashulhan

מוזמנות להכנס לאתר של רגעים, הוא נוח לשימוש ונעים לעין. אני כבר הצטרפתי לרשימת התפוצה. תציצו גם בנעים להכיר אתן כבר יודעות כמה אני אוהבת לתת במה לעסקים בבעלות נשית.

יש גם דף פייסבוק עם מידע שימושי, הצעות ורעיונות לפעילויות ופיתוח שיחה.

 shulhan2345

מאחלת לכם הנאה עם המשפחה ופחות זמן מסך :-)

ליטל

עוד מהבלוג של ליטל ירון

תצוגה מקדימה

סלפי ואומץ | גיל 40

  כל מה שתקראו ותראו מהשורה הבאה ואילך = מבחינתי, אומץ. מכירים את אלו שאין להם בעיה להצטלם? מכירים את אלו שנהנים ואוהבים להצטלם, באופן כללי ובפרט בסלפי? זו אולי נשמעת כמו התחלה של בדיחה בסטנד - אפ, אבל זה לא. אז, מכירים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מה אומרות ידייך?

כף ידע – מה אומרות עליך טביעות האצבעות שלך? וטביעות כפות הידיים שלך? וגם כפות הרגליים? מסתבר שהרבה מאוד. סליחה, מסתבר שהמון! מידע רב שיכול לעזור לך להבין את עצמך, מה מתאים לך...

תצוגה מקדימה

לחיבוק שלך יש כוח לשנות | עמותת ''חיבוק ראשון''

  לצלם, להעלות לפייסבוק או לאינסטגרם - הדרך הפשוטה ביותר לתרום 10 שנים של פעילות! זה הזמן שעמותת "חיבוק ראשון" פועלת. לציון העשור מותג הטיטולים האגיס החליט להרתם ולסייע...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה