בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא... +עוד
בוחרת כל יום מחדש להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. כותבת על החלקים המצחיקים ואם אין, מנסה למצוא. לא נולדתי אופטימית, אני כנראה פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות. מג'נגלת כמו רבות בין האיש, הילדים, הבית והעסק. לא שוכחת גם זמן לעצמי, קוראת, מצלמת וכותבת גם בלוג מקומי - מגלה את השרון. מוזמנים להציץ http://bloghasharon.blogspot.co.il/
עדכונים:
פוסטים: 97
החל מאוגוסט 2010
שבת בצהריים, השעה 15.00 בערך. עד אז הצלחתי לא להדליק טלביזיה. מן רצון או מחשבה שבזמן שישנתי, קראתי, כיבסתי, קיפלתי משהו טוב קרה. אבל לא. לא קרה כלום, לא התחדש כלום. ובתוך הפרשנויות אפילו הצלחתי להרגיש קצת גאה על שלמדתי אצל פרופ’ עוזי רבי באוניברסיטת ת”א. הנה הפוסט שכתבתי אתמול בדף האישי שלי בפייסבוק: מדליקה ...
"אני אאמץ כלב כשהגהינום יקפא או כשמשיח יופיע" זה מה שאמרתי לעצמי במשך שנים על שנים ומאז שיש לי ילדים שמבקשים כלב, אני מוסיפה "לא צריך חיית מחמד, יש חשופיות בגינה". ...