הבלוג של לירון הלברייך

lironh

עורכת ב"סלונה"

עדכונים:

פוסטים: 8

עוקבים: 2

החל מאפריל 2015

המחזה הקלאסי, בהפקה המשותפת של “הקאמרי” ו”הבימה”, זוכה לגרסה מכמירת לב וגרוטסקית וכן לקאסט של ענקיות תאטרון, שלא היה מתאפשר בעיבוד המקורי למחזה. ויש גם מי שגונבת את ההצגה

24/04/2017

שלוש אחיות - ליא קניג, גילה אלמגור, יבגניה דודינה. צילום: ז'ראר אלון

את הגרסה הנוכחית למחזה הקלאסי של צ’כוב, “שלוש אחיות”, שעלה כקופרודוקציה של “הבימה” ו”הקאמרי”בתחילת אפריל, פותחת תזמורת חיה (ונהדרת) של כלי נשיפה ומתופף, שצועדת מהכניסה לאולם ועד לבמה. התזמורת הצבאית יוצרת מימד של התרגשות וציפיה. איתנו, צופות בה, כמונו, שלוש האחיות, מאחורי דלתות זכוכית על הבמה, בסקרנות ובכמיהה. והיסוד הזה, של הכמיהה הלא ממומשת, הציפיה שאין לה פורקן, מלווה את כל מחזותיו של צ’כוב, ומשמש שחקן ראשי בהצגה הזו.

סיפור המחזה המקורי מספר על 3 אחיות צעירות, אולגה, הבכירה, הרווקה המזדקנת; מאשה האמצעית, חמת המזג, התקועה בנישואים לא מאושרים; ואירינה, האחות הצעירה, הילדותית והילדית. איתן על הבמהנ עוד כעשר דמויות הסובבות אותן, לסבך של כמיהות לא ממומשות, תקוות לא ריאליות והחמצות, שמקורן לרוב בפער בין הרצונות העזים ובין העצלנות או חוסר המאמץ האמיתי לממש אותם. הרבה עלילה אין במחזה הזה, שמתאר ברובו תמונות יומיומיות של מערכות יחסים מפוספסות.

אחרי 20 שנה

במחזה המקורי, שלוש האחיות הן נשים צעירות (אולגה, הבכירה, היא בת 28 בתחילת המחזה), אולם חנן שניר, שביים, תרגם ועיבד את אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של צ’כוב, החליט לקחת את היסודות הגרוטסקיים, ואולי אף האבסורדיים של המחזה, צעד אחד קדימה: את שלוש האחיות (וכתוצאה מכך, גם את רוב הדמויות שסובבות אותן) הוא “הזקין” בעשרות שנים. אולגה (במשחקה של ליא קניג) היא כבר רווקה זקנה בשנות השבעים לחייה, מאשה (בגילומה של גילה אלמגור) היא אישה בגיל 60, שתקועה כבר שנים בנישואיה הלא מאושרים, ואירינה הילדונת (אותה משחקת יבגניה דודינה), שחוגגת יום הולדת בתחילת ההצגה, היא בשנות ה-40 לחייה. כך גם העלילה עצמה, שבמקור מתחילה ביום השנה למותו של אב המשפחה, עוברת -20 שנה קדימה, לפי גרסתו של שניר.

השינוי הגילאי הזה, מחדד את הפן הקומי, הגרוטסקי והאבסורדי של הדמויות. השאיפות והתקוות של שלוש האחיות (שבמרכזן השאיפה לחזור למוסקווה, ערש התרבות, “עיר הברקת” והמזור לכל בעיותיהן), שנשמעות רלוונטיות לנשים בגילאי ה-20 וה-30 לחייהן, מקבלות כאן נופך פתטי, כשהן מושמות בפיהן של נשים שחלק הארי של חייהן כבר הסתיים, ומשך הזמן שעבר מבלי שמימשו את כמיהותיהן, מזכיר קצת את הלך המחשבה והאי-מעש של אנטי-גיבורי מחזות אבסורד, כמו ב”מחכים לגודו”.

והפן הקומי-גרוטסקי הזה מככב במערכות הראשונות של ההצגה. הבחירה של שלוש ענקיות תאטרון כמו קניג, אלמגור ודודינה, שמאחורי כל אחת מהן עשרות שנים של תפקידי מופת (אלמגור אף שיחקה את מאשה בעבר, בגירסה של הקאמרי לפני יותר מ-40 שנה), מסיטה לפעמים את המיקוד מהדמות למי שמאחוריה, והחלק הראשון של ההצגה עמוס מדי, לטעמי, בשטיקים שגוררים מחיאת כפיים, אך למעשה לא מקדמים את ההצגה.

שלוש אחיות: אלי גורנשטיין. צילום ז'ראר אלון

בכלל, ההצגה מתפארת באנסמבל שחקנים מרשים, ובינהם רמי ברוך בתפקיד האח חדל האישים, אלי גורנשטיין מצויין בתפקיד מפקד יחידת התותחנים, ואף מפגין את יכולות הנגינה שלו בצ’לו, ודבורה קידר (שחולקת בתפקיד עם מרים גבריאלי), גונבת את ההצגה כמשרתת הזקנה, המצחיקה והנוגעת ללב. בחלק הראשון של ההצגה היא אוחזת בעיקר ברפליקה אחת של קללות נרגנות בעת שהיא פותחת את דלתות הבית לאורחים, ובחלקו השני גם את הצד מכמיר הלב של הזקנה.

כולם יחד תורמים לאווירה קומית גרוטסקית שעוזרת להמחיש את ההבדל העצום בין הצהרות הדמויות לבין מעשיהן בפועל: אירינה רוצה לעבוד, ומקדשת את ערך העבודה, אך כאשר היא יוצאת לעבודה, היא מלאת טינה אליה, אחיהן אנדריי חולם להיות פרופסור במוסקווה, ומתחתן עם נטשה קלת הדעת, בחירת ליבו, ומוצא עצמו תקוע עם אישה לא חכמה ורעת מזג שבוגדת בו, ובתפקיד שולי בפוליטיקה המקומית, מאשה סולדת מבעלה אבל הרומן שלה עם מפקד הגדוד המקומי הוא בעל תאריך תפוגה וללא עתיד. ובכל זאת, הדמויות, ודמויות המשנה חיות, צוחקות, רועשות וחשות באופן עמוק, כל הזמן. לעיתים באופן שמאפיל על העצב וחוסר התוחלת שבתוכן, לטובת קומדיית סלפסטיק.

בחלק השני של ההצגה, האווירה הטראגית לוקחת את המושכות, ואנחנו רואים את ניפוץ החלומות של הדמויות, בזה אחר זה. שם גם נמצאים המונולוגים המרגשים של האחיות, ומגיעה לשיאה תחושת האובדן וההחמצה הצ’כובית, באופן שלדעתי מיטיב עם ההצגה.

אני מניחה שאחרי הצגות ההרצה, כשההצגה תתגבש, היא תקשור בין הקומי, הגרוטסקי והטראגי באופן הרמוני יותר, אולם כבר עכשיו, זוהי חווית צפיה שבהחלט מצדיקה יציאה להיכלי התיאטרון.

**************

התיאטרון הקאמרי בשיתוף התיאטרון הלאומי הבימה

שלוש אחיות מאת אנטון צ’כוב

תרגום, עיבוד ובימוי: חנן שניר

משתתפים: ליא קניג, גילה אלמגור, יבגניה דודינה, רמי ברוך, דבורה קידר/שולמית אדר, אלי גורנשטיין, דב רייזר, מאיה מעוז, יגאל שדה, עזרא דגן, עודד ליאופולד, שלמה וישינסקי, זיו קליר, טל וייס

תפאורה ותלבושות: פאולינה אדמוב

מוסיקה :יוסי בן-נון

תאורה: מאיר אלון

תנועהמירי לזר

עוד מהבלוג של לירון הלברייך

תצוגה מקדימה

הגרוב התימני

את שלישיית A-WA פגשתי עוד בגילגולה הראשונה, כ"אחיות חיים", כשהופיעו כמופע הסוגר של ה"פצ'ה קוצ'ה 14", לפני יותר מ-3 שנים. אז הן הופיעו עם שיר ערש...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

סקס, שקרים וואלס וינאי

רחובות וינה של לפני חג המולד והשנה החדשה הם מופע מרהיב של צבעונות ואור. תאורת החג היפיפייה ממלאת את השדרות המרכזיות, וצבעי הירוק והאדום של שמאפיינים את חג המולד מבצבצים מכל פינה. כמעט מרגישים איך הפאסון הווינאי מפנה את...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה