הבלוג של Liron Ben Yaakov

עכשיו תורי

אם יחידנית לאליענה ובת זוג ליוני. אשת תקשורת, מרצה ופעילה פמיניסטית. דוברת בחברת החשמל. דוברת וחברה בוועדה המייעצת של תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים. מרצה בבית הספר סמי עופר לתקשורת של המרכז הבינתחומי.

עדכונים:

פוסטים: 41

החל מיוני 2012

אני לא רגועה. מאז שאני מכירה את עצמי אני ככה. זה מתחיל כבר בבוקר. מספיק צלצול טלפון לפני השעה 8:00 כדי שאשחרר איזה כוסאומו קטן, בדרך לעבודה מונית שמעכבת אותי ברמזור מוציאה ממני צפירה עצבנית, לא גאה בזה, אבל צופרת! שיחת עבודה לפני הקפה של הבוקר כשבצד השני של הקו קודח ראש לא מחודד – אני מסיימת בניתוק עצבני (עם הסמארטפון כבר אי אפשר לטרוק). וכך יום שלם אני מתנהלת לי עם מתח, לחץ ועצבים.

לפני ארבעה חודשים בערך הייתה לה תאונת הדרכים. בוקר מוקדם מידי עם יום עמוס לפניו, התחיל עוד לפני שנגמר, כשהפרונט של הרכב שלי פגש בפגוש של הג’יפ שלה. הבנתי שאין לי ברירה ושאני חייבת להאט את הקצב. להפסיק למהר ולרוץ בניסיון להספיק ולתפוס את הכל כאן ועכשיו (איזה עכשיו… אתמול!). לקחת צעד אחורה. לנשום עמוק. ולהירגע.

ככה נראה רוגע

ככה נראה רוגע

התחלתי לחפש פתרונות שיתנו לי קצת רוגע ונחת. שיעזרו לי להרפות, לשחרר. Let go. שלווה בואי! Serenity Come – insanity always!

האמת היא שזה לא לגמרי מדויק. החיפוש שלי אחר השלווה והרוגע התחיל הרבה לפני. 6-7 שנים לפני. הלכתי לפיזיותרפיסט שיסייע לי עם הצוואר התפוס וזה האחרון שלח אותי לעשות ספורט. שאלתי אולי יש כדורים. אמר לי עשי ספורט. אז התחלתי עם הפילאטיס. נחמד. רגוע. ואפילו מעט מרגיע. שלושה ימים במצפה הימים מרגיעים אותי יותר. עם מסאז׳ אבנים חמות, תה צמחים בכל רבע שעה וסאונה – אני מסודרת. אבל גם לזה יש פג תוקף של 24 שעות. ואני מיד חוזרת למרוץ. אז עושה פילאטיס. לאחרונה גם הריצה הצטרפה וזה נחמד. באמת.

אבל אני ממשיכה לחפש. בערך לפני שנה כשגיליתי שכשאין לי אוויר זה לא בגלל שאין לי אוויר, נכנסו לעולמי ה-Biofeedback וה Mindfulness  כשאפליקציית HeadSpace מסייעת לי ברגעים קשים. לפני שבוע ניסיתי להירגע עם יוגה על סאפ בים. היה לזה את פוטנציאל השילוב המושלם של שקט הים, אוושת הגלים ותנועתיות היוגה. זה החזיק 3 דקות בדיוק. עם תחילת האימון פגע בי גלשן של תלמיד שלמד להתמודד עם הרוח – הקפיץ אותי וגנב לי את הרוגע. משם אמיגדלה אהובתי כבר לא חזרה לישון והשיעור המשיך בבחילה של ים ובדריכות מוגברת.

אשפוז מרצון

אשפוז מרצון

הלכתי ללמוד איך להיות רגועה! בניחוח בינלאומי ב׳סקול אופ לייף׳ של הצופית, בשיעור תחת השם הקליט ״איך להיות רגוע?׳, הסתבר לי שזו בכלל לא אשמתי כל הלחץ והמתח והחרדה. זה בכלל גנטי וגם בזה אמא שלי אשמה. ולצד אמא יש גם את תרבות הצריכה שנולדתי לתוכה. וזו האחרונה מכניסה אותי ללחץ. אני עובדת ולחוצה לנצח בתחרות החיים כדי שיהיה לי עוד ועוד, ואז מוציאה את שעבדתי על נעליים ודירה מפנקת ונשארת בלופ של עצמי עם הצורך להספיק ולצרוך.

ונגיד ואעצור. אצא מהמרוץ. אקח צעד אחורה. ואפילו שניים. איך אוכל להרשות לעצמי את כל הדרכים להירגע בלי הכסף של העבודה בעולם הלחוץ שבו אני חיה?! לופ.

עוד מהבלוג של Liron Ben Yaakov

תצוגה מקדימה

הצד שלי

יואב אבן, כתב הבריאות של חדשות ערוץ 2 פרסם השבוע ספר זיכרונות המתעד את החוויה האישית שלו בעקבות תלונה במשטרה שהוגשה נגדו, על ביצוע אונס ומעשי סדום, לפני כארבע שנים. הספר, "הצד שלו", פורסם באינטרנט וניתן להורדה חינמית, או...

תצוגה מקדימה

יש קמפיינים שלא צריכים לחזור אליהם. או להתחיל

היום בצהריים חברה שלחה אליי ולכ-30 חברות נוספות את ההודעה הבאה - Hello Ladies! That time of year is here year again when we try to raise awareness for breast cancer through a game. It's very easy and I kindly ask that you ALL please participate. Two years ago we had to write the color of our underwear on our wall. Men wondered for days at what was...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איך יתכן שגבר שהורשע באונס לא יישב שנים ארוכות בכלא?!

לפני קצת יותר משנה שמעתי לראשונה על האנס יניב נחמן. אז הוא עדיין לא הורשע כאנס, אך הרשת היתה מלאה בתיאורי זוועה של המעשים המגונים שביצע בבחורות איתן יצא. בטענות כלפי האנס המנוול נטען...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה