הבלוג של Liron Ben Yaakov

עכשיו תורי

עדכונים:

פוסטים: 40

החל מיוני 2012

בסוף השבוע האחרון הייתי בחו”ל. פחות ברמת הגבולות הגיאוגרפיים ויותר ברמת הפנטזיה האוטופית. ביליתי במלון סנט מרגרט בנצרת ביחד עם קבוצה של 60 נשים מנהיגות ערביות ויהודיות שהגיעו מתוך רצון לעשות שינוי ולבנות ביחד עתיד של דו קיום המבוסס על כבוד הדדי, אהבה ושותפות גורל מרצון.

 אנואר-תמונה קבוצתית-נשים יהודיות וערביות במפגש במצרת

גם אני, בדומה לרוב חבריי, איני פוגשת ערבים ביומיום וכחלק מהשגרה. לאום נוסף חי לצדי, גר לידי, מדבר את שפתי ואני לא מכירה אותו.

בילדותי, אני זוכרת שלאבא שלי היו חברים ערבים. עד היום יש לו. הוא עבד איתם כמעסיק וכבעל מקצוע עם תחומי עניין משותפים. הוא קונה מהם שמן זית, הוא עובד איתם והוא מדבר את שפתם.

לי אין.

בשלוש השנים האחרונות, מאז פגשתי את פרופ’ אסתר הרצוג, מייסדת תנועת ש.י.ן (שוויון ייצוג נשים) אני נפגשת, מכירה, מתחברת ומשתפת פעולה עם חלקים נוספים של ישראל שלא ממש הכרתי קודם לכן. זה לא ממש מדויק. הכרתי ערבים וערביות גם לפני כן, דרך מסננת התקשורת שיצרה אצלי דימויים מעוותים וחד צדדיים והציגה אותם רק בקונטקסט אחד, מאיים ושלילי. הדימוי הזה יצר אצלי פחד, דעות קדומות, גזענות, סטריאוטיפים, בנה חומות והרחיק אותי מהם ואותם ממני.

בשנת 2002 הקימו פרופ’ הרצוג ואיבתיסאם מחמיד את “אנואר”. ב”אנואר’”, ‘אורות’ בערבית, התקיימו פגישות קבועות במשך 7 שנים של נשים ערביות ויהודיות, שביחד קידמו נושאים חברתיים ופוליטיים בישראל. הקבוצה, שמנתה כמה עשרות חברות, ביקשה לייצג את הקול הנשי המתריע נגד אי צדק חברתי, קראה להבטחת איכות חיים הוגנת לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל יהודים כערבים ולהשוואת זכויותיהן של נשים.

משנת 2009 ועד סוף השבוע האחרון התקיימו פעילויות משותפות לנשים מנהיגות ערביות ויהודיות במסגרת תנועת ש.י.ן, אך המפגשים של “אנואר” הלכו והתמעטו.

יונת קלר, חברת הנהלה בעמותת ש.י.ן ופעילה ב’אנואר’ הרימה את הכפפה החברתית ויזמה את המפגש המחודש בסוף השבוע האחרון. היא חברה לאיבתיסאם מחמיד, אישה מרשימה וחכמה המשמשת כיועצת ראש מועצת פאראדיס למעמד האישה, פעילת שלום ונושאת כתרים רבים אחרים.

יונת ואיבתיסאם

יונת ואיבתיסאם

יש מצב שאם הייתי פוגשת את איבתיסאם ברחוב, באוטובוס או סתם באיזה בית קפה, הייתי מתרחקת ממנה. אישה מבוגרת, מוסלמית מפארדיס שלובשת חיג’אב. מה לי ולה…?

 אבל הפשטות והחדות שבה איבתיסאם אומרת את הדברים הקסימה אותי.  היא מבקשת לגרש את החושך שבתוכנו ולהכניס עוד ועוד נרות עד שיהיו אורות-אנואר, כאשר המטרה של המפגשים שיזמה היא לאפשר פלורליזם של כל קשת הדעות והמחשבות על מנת להבין מאיפה כל אחת הגיעה. לא לתקוף ולא לשפוט. היא הסבירה לי ולאחרות את הלוגיקה המאוד פשוטה; כדי להיות עם האחרת צריך לקבל אותה וכשמכירים ומדברים על הדברים, הסטריאוטיפים משתנים והדעות הקדומות מתפוגגות.

ואכן כך היה.

דיברנו על חברה ישראלית חדשה, חלמנו על דו קיום.

נשים ישראליות ערביות ויהודיות; צעירות, מבוגרות, רווקות, גרושות, נשואות, אימהות, סבתות, דודות, משכילות ומרשימות הגיעו מג׳יסר א-זרקא, פאראדיס, דלית אל-כרמל, עוספייה’ תל אביב, רמת גן ובת ים, שיתפו בחוויה שלהן את החיים בניסיון לחוויות ולהכרות משותפת.

נשים בגינה עם איבתיסאם גילה קליין לירון ומאי

פאטן, מאי, גילה, סיאם, סורין, לירון, נאג’ט ואיבתיסאם

להפתעתי גיליתי שרוב הנשים, ממש כמוני, בחרו להגיע למפגש מתוך סקרנות להכיר את האחרת, היהודייה או הערבייה, כמו גם מתוך רצון להעביר מהלכים משמעותיים שיובילו לשינוי.

חלק מהנשים הגיעו כי חסרות להן נקודות מפגש עם אנשים שלא מהמגזר שלהן ומתוך הבנה כי נקודות המפגש חשובות למען דו קיום ולמען שינוי בחברה הישראלית. נשים אחרות, הצביעו על האבסורד שבנתק הקיים בין יהודים וערבים, למרות השכנות הפיזית הקרובה, על כך שקיים חוסר רצון לאינטגרציה וכי יש להתחיל כל תהליך קודם כל מחינוך ועל הנשים להיות פתוחות יותר למרות המחסומים.

אבל לכל הנשים, ללא יוצאת מן הכלל, הייתה הצפייה כי השלום יגיע מתוך המפגשים של ‘אנואר’.

יצרתי חברויות וקשרים חדשים עם נשים ערביות ויהודיות, מתוך יומיים של שיח ודיונים: נאג׳ט, אישה מדהימה, פעילה בפעילות ׳מארג׳ שהגיעה למפגש כדי לראות שכולנו להוביל להנהיג ולשנות יחד. היא מאמינה שיהיה שלום ורוצה בשלום.

גילה קליין, המשמשת כיו”ר סיעת נחל בהסתדרות המורים ובימים אלה מתמודדת על ראשות ההסתדרות (באופן פרדוקסלי, בראש המקצוע הכי נשי – מורה – עומד גבר מזה שנים). גילה חוותה את המפגש מהפרספקטיבה החינוכית והיה לה חשוב להשתתף כדי לעודד נשים, באשר הן, מתוך מערכת החינוך להוביל את השינוי, כי מאמינה שהעשייה צומחת מתוך מערכת החינוך ושיש להוביל מהלכים ללא פחד ועם אמונה במערכת החינוך. ורק נשים חזקות יובילו בסופו של דבר את השינוי.

אחת מהנשים סיפרה כי היא שומעת כל הזמן על המפגשים וכי באה כדי להתקדם, לא רק בשבילה, אלא גם ובעיקר בשביל הילדים שלה בכפר, מתוך תקווה גדולה שהמפגשים יובילו לשלום.

התרגשתי לשמוע את מגוון המחשבות, הרעיונות, התחושות והחוויות של המשתתפות, מהאימא הדרוזית מדלית אל-כרמל שסיפרה שיהודים לא יודעים מה זה כפר דרוזי וכפר ערבי ומכירים רק דרוזי בצבא. דרך אימן מפארדיס ששיתפה שלתפיסתה, מי שמלמד אישה מלמד עם, כי כשהיא לומדת, היא מעבירה את הדברים לילדים שלה, לאחיינים שלה ולדור הבא מעצם הדיבור, ההתנהגות והמעשים. ועד לכולן, נשים חזקות, עם כוח ורצון לשנות את הדעות הקדומות בחברה הישראלית, למגר את הגזענות ולשאוף לשוויון.

דיון בחוץ עם אנהאר ויונת

אנהאר ויונת מנחות קבוצת דיון בנושא דעות קדומות

בימים בהם אנשי התרבות שלנו קוראים מעל הבמה לפוליטיקאים ‘בהמות’, פוליטיקאים מחרימים אומנות ותרבות שאינה חלק מתפיסת עולמם הלאומנית, אנשי רוח מכפישים מנהיגים ומנהיגים קוברים את ראשם בחול כבת יענה, מפגש של יומיים עם כוח נשי מלא השראה עורר בי תחושות של אופטימיות זהירה.

בדרך הביתה, מנצרת לתל אביב, עדיין אופטימית ומלאת שאר רוח, חשבתי לעצמי איך אוכל לשמר ולחזק את הקשר עם החברות החדשות, מעבר לסגירת ראיון לקידום הפעילות או פגישה מאורגנת במסגרת ‘אנואר’. איך אמשיך את אווירת ה’ביחד’, את האופטימיות והדבר הזה שנוצר…? איך אפגש עם נאג’ט וטגריד ללא המסגרת של הפעילות…? האופטימיות מעט התעמעמה לה וקיבלה צורה של דכדוך קל מלווה בסקפטיות. אבל אני לא מרימה ידיים.

ענת סיכמה את הדברים בצורה ממצא וקולעת והסבירה שאנחנו בתוך תהליך, גם ביחסים בין יהודים לערבים וגם במעמד האישה. עלינו להתמודד עם הבניות חברתיות מאוד עמוקות ואנחנו צריכות המון סבלנות, עקביות ולפעול. כמו שנשים יודעות.

אולי עכשיו תוך כדי תהליך קשה לנו לראות את השינוי אבל יש שינוי והוא מתרחש לאט לאט.

עוד מהבלוג של Liron Ben Yaakov

תצוגה מקדימה

הצד שלי

יואב אבן, כתב הבריאות של חדשות ערוץ 2 פרסם השבוע ספר זיכרונות המתעד את החוויה האישית שלו בעקבות תלונה במשטרה שהוגשה נגדו, על ביצוע אונס ומעשי סדום, לפני כארבע שנים. הספר, "הצד שלו", פורסם באינטרנט וניתן להורדה חינמית, או...

תצוגה מקדימה

יש קמפיינים שלא צריכים לחזור אליהם. או להתחיל

היום בצהריים חברה שלחה אליי ולכ-30 חברות נוספות את ההודעה הבאה - Hello Ladies! That time of year is here year again when we try to raise awareness for breast cancer through a game. It's very easy and I kindly ask that you ALL please participate. Two years ago we had to write the color of our underwear on our wall. Men wondered for days at what was...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איך יתכן שגבר שהורשע באונס לא יישב שנים ארוכות בכלא?!

לפני קצת יותר משנה שמעתי לראשונה על האנס יניב נחמן. אז הוא עדיין לא הורשע כאנס, אך הרשת היתה מלאה בתיאורי זוועה של המעשים המגונים שביצע בבחורות איתן יצא. בטענות כלפי האנס המנוול נטען...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה