הבלוג של Liron Ben Yaakov

עכשיו תורי

אם יחידנית לאליענה ובת זוג ליוני. אשת תקשורת, מרצה ופעילה פמיניסטית. דוברת בחברת החשמל. דוברת וחברה בוועדה המייעצת של תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים. מרצה בבית הספר סמי עופר לתקשורת של המרכז הבינתחומי.

עדכונים:

פוסטים: 41

החל מיוני 2012

הערב השתתפתי בהייד פארק נשים במסגרת הפנינג פמיניסטי של מרכז נאורה ויצו ירושלים בשיתוף עם פרלמנט נשים במסגרת פסטיבל “שכונה” מטעם מינהל גינות העיר ועירית ירושלים ותהיתי לאן נעלמו הנשים בקיץ האחרון.

למי שהספיקה לשכוח, עד לפני חודש הייתה כאן מלחמה. קראו לזה “מבצע”, כדי להקטין את גודל האסון, אבל הייתה כאן מלחמה. חודש וחצי של אזעקות, טילים, נפגעות ונפגעים, מתים ופצועים. זה הרגיש כמו מלחמה כי זאת הייתה מלחמה, בלשון אישה.

מרגע הכניסה למצב החירום ערוצי הטלוויזיה הפכו לחמ”ל חדשות של 24/7 שידורים ברצף. תכניות החדשות עבדו לפי נרטיבים קבועים מראש של חדשות סגורות המספרות את סיפור המלחמה, תוך מסגור האירועים המסוקרים כסיפור הנרטיב הלאומי-ציוני – הישרדות העם היהודי הלוחם,  לצד שלילת הנרטיב של “האחר”.

במלחמה של הקיץ האחרון לא היה מקום לחדשות פתוחות המאפשרות לצופה לקבוע לעצמה, חס וחלילה, את הפרשנות על האירוע המסוקר.

וכמו כל חדשות, גם כאן החדשות חולקו לשני סוגים:

חדשות “קשות”, אשר באו לידי ביטוי בדיווחים בנושאים פוליטיים, צבאיים-ביטחוניים, פליליים ואקטואליים הנחשבים כהכרחיים על-ידי עיתונאים ועורכים בתקשורת.

וחדשות “רכות” – סיפורים אנושיים ואישיים, סיפורי רקע, מגזין ו”צבע”.

בחדשות הקשות, עיקר החדשות במהלך הקיץ האחרון, הופיעו גברים. נציגי צה”ל, גנרלים ואלופים לשעבר, חברי כנסת, שרי קבינט, אנשי אקדמיה, ראשי ערים ופרשנים שכולם גברים, שגם התאימו למסגור החדשותי.

ו”ברכות” – נשים כמובן, עם העדפה לאימהות בתפקיד ‘אימהות לחיילים לוחמים’, כי כשהתותחים רועמים – הנשים שותקות.

גם בימי שגרה יש רוב ברור לנוכחות גברית על מסך הטלוויזיה, אבל בתקופת הלחימה המרחב התקשורתי נשלט לחלוטין בידי הגברים.

ניהלו את האולפן והגישו את מהדורות החדשות המרכזיות – נשים: יונית לוי, תמר איש שלום ומירב מילר. אך הפרשנים, שנתנו את הטון, החוכמה והאינטלקט, היו בעיקר גברים. נתוני יפעת מחקרי מדיה (כפי שפורסמו בעיתון דה מרקר 1.8.2014) מצביעים כי מתחילת המבצע היו בקרב המרואיינים רוב של 90% מופעים של גברים לעומת 10% של נשים. ובמספרים, הופיעו 5,473 גברים, לעומת 570 נשים. וזה רק בחודש הראשון של ימי הלחימה.

ומיהם אותם גברים שהופיעו 5,473 פעמים על מרקע הטלוויזיה שלכן?

לפי נתוני יפעת, בעשרת המקומות הראשונים נמצאים גברים וביניהם: בנימין נתניהו, ישראל כ”ץ, יצחק הרצוג, מוטי אלמוז, חיים ילין ועוד.

רק במקום האחד עשר יש אישה, וגם היא פוליטיקאית: שלי יחימוביץ’, אבל מיד אחריה אנחנו חוזרים למצעד הגברים-פרשנים: ישראל זיו, בני גנץ, איתמר שמעוני ועוד ועוד טסטוסטרון מיליטריסטי גברי.

וזה עוד לפני שנתתי את הדעת לפרשנים של מהדורות החדשות, שנראה כי הפכו לחברים קרובים, ממש לבני בית עבור 1.19 מיליון צופים בימי המלחמה. וכן, גם בקרב הפרשנים - יש רק גברים. לצד מגישות החדשות, המנהלות את הפאנל, נותנים את השכל והפרשנות – גברים.

רוני דניאל, אהוד יערי, צבי יחזקאלי, אלון בן דוד, אוהד חמו, ניר דבורי ועוד מאותו הסוג. כולם נבונים, כולם חכמים, כולם מוכשרים. כולם גברים.

תהיתי לעצמי, האם אין נשים שיכולות להתאים כפרשניות-מומחיות בנושאים צבאיים-ביטחוניים ?

הייד פארק

בחיפוש קצרצר באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בתוך רשימת החוקרים הגברית, מצאתי בקלות 12 נשים שכל עיסוקן הוא מחקר בתחום הביטחוני:

אמילי לנדאו – מומחית לנשק גרעיני וליחסי ישראל מצרים, ענת קורץ – אשר פרסמה והרצתה רבות בנושאי ניהול ופתרון של סכסוכים תת-מדינתיים, יחסי ישראל והפלסטינים ועוד, עינב יוגב – חוקרת מומחית לטרור ועוד 9 נשים שיכולות היו לקחת חלק כפרשניות בתקופת המלחמה.

לקח לי בדיוק 2 דקות להגיע אליהן ולאתר את פרטיהן ליצירת הקשר, אני בטוחה שלתחקירני תכניות החדשות היה לוקח אפילו פחות.

ארגון פרלמנט נשים, שם לו למטרה להוות במה לדיון פמיניסטי וביקורתי על המדיניות השלטת והשיח הציבורי הרווח בישראל. לשנות את אי השוויון המגדרי הקיים היום, גם במרחב הציבורי הישראלי, ולשאוף  לצדק חברתי ולייצוג הולם לנשים, לצד גברים.

הקיץ האחרון היה קיץ זוועתי. הקיץ האחרון היה אסון לכולנו והוא עיצב את תפיסותינו ודעותינו בנושאים שונים, צבא ובטחון, שלום ומלחמה, שטחים ורצח ילדים וגם בין לבין, בתפקידם של גברים במלחמה לצד תפקידן של הנשים.

תפקידן של הנשים בימי המלחמה בא לידי ביטוי בחדשות “הרכות”. בתוכניות הבוקר ובתפקיד האימהות בכתבות “המגזין” ו”הצבע” במהדורות המרכזיות.

מאז אסון חטיפת שלושת הנערים בתחילת הקיץ נעלמו הנשים כקשת רחבה של תפקידים, של מהות ושל עשייה מהמסך ומתוך זה גם מהמרחב הציבורי.

במשך חודשיים נחשפנו בערוצי הטלוויזיה והרדיו לברברת ביטחונית ופוליטית בלתי פוסקת של פרשנים, מומחים, כתבים, אנשי ‘לשעבר’ ובמיל’ וכולם גברים.

פרלמנט נשים שם את המראה ומציג את המציאות העגומה. אני כדוברת, כאשת יחסי ציבור, תופסת את תפקידי כתפקיד מפתח בהנעת השינוי בייצוג המגדרי הגברי והשוביניסטי בפאנלים בתכניות אקטואליה וחדשות (בעיקר) בטלוויזיה וברדיו.

לתפיסתי, אם נדאג להציג בתוכניות החדשות ובלב הפריים טיים מודלים של נשים מומחיות, בעלות תפקידים ומקצועות, במגוון רחב של נושאים ותחומים, בדיוק כמו שגברים מוצגים, נוכל לאפשר לילדות ולנערות צעירות לחלום ולדמיין שהן יכולות לעשות ולהיות כל דבר שהן רוצות ולא רק להיות רחם ללוחמים.

עוד מהבלוג של Liron Ben Yaakov

תצוגה מקדימה

הצד שלי

יואב אבן, כתב הבריאות של חדשות ערוץ 2 פרסם השבוע ספר זיכרונות המתעד את החוויה האישית שלו בעקבות תלונה במשטרה שהוגשה נגדו, על ביצוע אונס ומעשי סדום, לפני כארבע שנים. הספר, "הצד שלו", פורסם באינטרנט וניתן להורדה חינמית, או...

תצוגה מקדימה

יש קמפיינים שלא צריכים לחזור אליהם. או להתחיל

היום בצהריים חברה שלחה אליי ולכ-30 חברות נוספות את ההודעה הבאה - Hello Ladies! That time of year is here year again when we try to raise awareness for breast cancer through a game. It's very easy and I kindly ask that you ALL please participate. Two years ago we had to write the color of our underwear on our wall. Men wondered for days at what was...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

איך יתכן שגבר שהורשע באונס לא יישב שנים ארוכות בכלא?!

לפני קצת יותר משנה שמעתי לראשונה על האנס יניב נחמן. אז הוא עדיין לא הורשע כאנס, אך הרשת היתה מלאה בתיאורי זוועה של המעשים המגונים שביצע בבחורות איתן יצא. בטענות כלפי האנס המנוול נטען...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה