הבלוג של לירון אלנקוה פיין

ילדים, בישולים וכל מה שמסביב

מבלגרת, מסטטסת, מקשקשת. אמא ל-2 מופלאים והבעלים של ROOME - חדרי קונספט מקוריים.

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מיוני 2018

איך הפך בילוי אחר צהריים חורפי עם הילדים, לחוויה מפתיעה שאף אחד מאיתנו לא ישכח

26/12/2018

אני מודה שאני לא אימא שגרתית. לא תמצאו אותי על הספסל בגינה השכונתית, שקועה באייפון, בזמן שהילד המנוזל שלי מטפס הפוך על המגלשה.
בפעם האחרונה שהייתי עם הילדים בגן שעשועים עשינו תחרות על הנדנדות, פיקניק על הדשא ושיחקנו דמקה, כל זה היה אחרי שכבר החשיך כי ככה הכי כיף. אני אוהבת לעשות איתם דברים שמאתגרים גם אותי, מהסיבה הפשוטה שכך הזמן עובר לכולנו הכי מהר.

מודה שאני אמא לא שגרתית (צילום: לירון פיין)

מודה שאני אמא לא שגרתית (צילום: לירון פיין)

כשאומרים לי לקפוץ אני שואלת כמה גבוה
כששני הבנים שלי (4.5, 8.5) מאתגרים אותי ומבקשים ממני לקפוץ, אני שואלת “כמה גבוה?”. הפעם האתגר שעמד בפני היה לנסוע עם הילדים לאיי ג’אמפ הקרוב לביתנו. מכיוון שאנחנו מתגוררים ביוקנעם בחרתי לנסוע לאיי ג’אמפ ביג קריות.

כשהבנים שלי אומרים לי לקפוץ, אני שואלת כמה גבוה (צילום: לירון פיין)

כשהבנים שלי אומרים לי לקפוץ, אני שואלת כמה גבוה (צילום: לירון פיין)

עצרה לידינו לימוזינה כמו בסרטים
כל הדרך שמענו את הפלייליסט המקפיץ שלנו, וכשהגענו התחלנו ללכת בין השלוליות לכיוון המתחם. מלמלתי לעצמי משהו כמו “סעמק מה זה כל השלוליות האלה, אני עם הנעליים הטובות שלי, הלוואי שמישהו היה לוקח אותי עד הפתח” (בראש אני ממלמלת ממש ממש מהר) וכמו בסרטים, נעצרה לידנו לימוזינה לבנה ועידן ניידיץ הסטנדאפיסט בכבודו ובעצמו הציץ מתוכה ושאל אם אנחנו רוצים טרמפ לאיי ג’אמפ.
מכיוון שהייתי קצת צמאה וראיתי בזווית העין פחיות קולה בתוך הלימוזינה, וממילא היינו בדרך לאיי ג’אמפ, עניתי בקול הכי רגוע שלי: “ברוררררררררר יאאאאאאאאא איזה מגניב!!! ילדים תראו: לימוזינההה!!”

זאת לא הייתה נסיעה ארוכה, ובכל זאת הספקנו לרוקן 3 פחיות, ולצלם 8 תמונות גם אחרי שעידן כבר ירד מהרכב.

איזה מגניב, ילדים תראו: לימוזינה! (צילום: לירון פיין)

איזה מגניב, ילדים תראו: לימוזינה! (צילום: לירון פיין)

כבר שמעתי בעבר שזה מקום שבו הילדים נהנים מפעילות עצמאית, וההורים עצמם זוכים בלא מעט שקט, אבל לפני שאני ממשיכה לספר לכם איך בילינו, ועל המתנות שהרעיפו עלינו בזכות כך שאני אמא נפלאה (ובגלל עוד סיבות שיפורטו בהמשך), אני חייבת לציין שהופתעתי כשראיתי עד כמה המקום מסודר.
עוד בבית חתמתי על אישור קפיצות לילדים, וכך התקצר זמן ההמתנה בקופות. בכניסה למתחם הילדים קיבלו צמידים מיוחדים שמגדירים את זמן השהות שלהם, כדי למנוע עומס במקום, ובכל פינה עמדו חבר’ה צעירים שהשגיחו עליהם.

המתחם עצמו מחולק לשלושה חלקים: אזור אחד של טרמפולינות שמיועד גילאי 3-6, אזור אחר של טרמפולינות לגילאי 6 +, ואזור שלישי לפעילות אקסטרים עם המון מתקני טיפוס על התקרה, שפחדתי אפילו להעיף אליהם מבט.

מסתבר שבחרתי לקפוץ ביום הנכון (צילום: לירון פיין)

מסתבר שבחרתי לקפוץ ביום הנכון (צילום: לירון פיין)

מסתבר שבחרתי יום מגניב במיוחד לקפוץ עם הילדים
בכניסה ראינו שילוט שמבטיח למי שמגיע עם כרטיס לאומי קארד, ברד ופיצה ללא תשלום. מסתבר שבחרתי יום מגניב לגמרי לקפוץ בו עם הילדים, ושהלימוזינה לא עצרה לידי רק בגלל היותי נסיכה. לאומי קארד החליטו לפנק באותו יום את כל מי שמחזיק בכרטיס לאומי קארד. כך שבנוסף למסלול המקוצר שהמתין לנו, גילינו עוד המון הפתעות במקום.

ירדן הבכור שלי, נעלם בדילוגים וקפיצות היישר לחלק שמיועד לגילו ואני רבצתי עם שאר האמהות לצד ה”משיגנע” הקטן שלא הפסיק לקפץ בכל מקום רק אפשר, או כמו שאני קוראת לזה: “הוא ישן טוב הלילה!”.
נשבעת שרציתי לקפוץ איתו, אבל כאמור, הכניסה למתחם היא עד גיל 6 ואני ממש לא מזמן עברתי את הגיל הזה.

הרגע בו נעתקה נשמתי (צילום: לירון פיין)

הרגע בו נעתקה נשמתי (צילום: לירון פיין)

מאוחר יותר עשינו הפסקת פיצה, ברד (על חשבון הפינוקים של “לאומי קארד”, כמובן), פיפי ומנוחה, לא בהכרח בסדר הזה ולפני שהספקתי להגיד “תביא לי ביס”, שמעתי קול מעל הראש שלי: “אמא! אני כאן” וגיליתי שהבן שלי החליט לעשות לי התקף לב ולעלות למתקני האקסטרים. הוא אמנם היה קשור ומאובטח מכל הכיוונים, אבל בכל זאת אלו מראות לא קלים.

וואלה, לאומי קארד פינקו פינקו פינקו בהחלט. אחרי סבב קפיצות שני גילינו עוד מגשי פיצות על השולחנות, והמון קאפקייקס.

נראה לי ששווה להשקיע בילדים. בתמורה, איכשהו העולם משקיע בכם בחזרה.

אה ו… ברור שבאותו ערב הם נרדמו מיד.

ילדים הם ההשקעה החשובה ביותר (צילום: לירון פיין)

ילדים הם ההשקעה החשובה ביותר (צילום: לירון פיין)

עוד מהבלוג של לירון אלנקוה פיין

תצוגה מקדימה

כשהחיים נותנים לי לימונים, אני עושה מהם משהו שבחיים לא טעמתם

רציתי להגיד לך תודה. תודה שלקחת אותי תחת חסותך. תודה שהבנת את הפוטנציאל הגלום בי, במותג שלי, בעסק שהקמתי בשתי ידיים ובעמל רב. תודה שהבנת שאני מאוהבת בכל עניין היצירה, כל החופש הזה של לעצום עיניים ולדמיין את הדבר הבא שאצור...

תצוגה מקדימה

מרק סיני עם טקסט ציני

מאז שהייתי קטנה אהבתי לבשל. בערך 20 שנים אחר כך, הבנתי שחימום פיצה מקפיצה במיקרו, הכנסת צ'יפס לצ'יפסר והקפצת תערובת מוקפצים קפואה זה לא נקרא לבשל. התמזל מזלי והתחתנתי עם גבר שעונה על שתי חולשות שלי: הוא גבוה (הוא 2.05 אם אתם...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

לא רוצה להגיע רחוק

אני זוכרת את הרגע הזה, בו למדתי לצייר צוואר. הייתי בת 6 בערך ופתאום גיליתי שאם מוסיפים 2 קווים מתחת הראש, אשכרה נוצר צוואר. רצתי נרגשת לאמא והראיתי לה בהתלהבות ויש מצב שזה בערך הרגע בו הבנו שאני כנראה יודעת לצייר. נקודת...

תגובות

פורסם לפני 7 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה