הבלוג של לירז גרין

שדה בלי סודות

ברוכים הבאים למגירה הווירטואלית שלי, לשדה הפרטי, למקום בלי סודות, בו שירים ישנים וחדשים שלי יוצאים אל האור, לנשום, להתאוורר ולמצוא להם בית מוזיקלי.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מינואר 2014

אנחנו מדברות על הפער הזה, בין המצוי לרצוי ואני יודעת שאני עומדת בדיוק על המרווח שבין השניים. אני לא לבד שם. אני ורוב האנושות נמצאים על המרווח הזה. זה לא עושה את זה יותר נוח, צפוף שם, אבל לפחות אני לא לבד. הצצה קטנה למסע פרטי.

14/04/2015

באמצע הפגישה בינינו הטלפון שלה מצלצל. במבט מתנצל היא מסתכלת עליו, משתיקה את הצלצול וחוזרת להיות ממוקדת בי, רק בי. “אני אף פעם לא מסננת את הבן שלי” היא אומרת. “אז תעני” אני עונה לה. אני כל כך מבינה אותה. הרי גם אני לא מעזה לסנן אף שיחה שמזוהה על הצג כ’ורד הגננת’ או ‘בית ספר’. אם הן שם בצד השני צריכות אותי, אני חייבת לענות. אבל היא ממוקדת בי, רק בי ואני חייבת להודות שזה עושה לי נעים. באתי לכאן למסאז’ נפשי. ככה, לעבוד על השרירים האלו הרכים והרפויים של הבפנוכו. אלו שעברו כל כך הרבה  שינויים לאחרונה, שהתכווצו והתרחבו ונותרו תלויים על חוט השערה. בסוף, אחרי שכנוע נמרץ מצדי וכמעט בצלצול האחרון היא עונה לו: ‘דחוף בובי שלי?’. לא דחוף. היא מנתקת וחוזרת להתמקד בי. רק בי. כמו שאני צריכה עכשיו.

2902351751_bfe3bcc116

עברו כמעט 15 שנים מאז שהייתי באחד על אחד כזה, מול מישהו שמוגדר כמטפל. הפעם אני אצל מאמנת אישית ואז זה היה יותר כמו טיפול שורש, חפירה אמתית מתחת לכל השכבות, שגרמה לי לצאת חזקה יותר לעולם שמחוץ לבועה שעטפה אותי. כמה שנים אחר כך, כשאני כולי בפאסון של אשת עסקים, שמגיעה לפגישה עם לקוח פוטנציאלי לצורך הפקת כנס יוקרתי, אני פוגשת בכניסה לבית החולים לבריאות הנפש שהוא עומד בראשו את המטפל שלי דאז, שמתבדח איתי על כך שהטיפול כנראה לא הצליח אם הגעתי עד לכאן…:)

זו הייתה סגירת מעגל נהדרת בשבילי. יצאתי ממנה עם הראש למעלה. לא סיפרתי לו אז שיש משהו שעוד לא סגרתי מהתקופה ההיא. מחברת השירים שלי, אותה מחברת שירים דהויה עם שירים שכתבתי מגיל חמש ועד תחילת הביקורים שלי אצלו בקליניקה הפרטית, אותה מחברת שחשבנו שנינו שעדיף שתישאר אצלו, שלא אחפור בעצמי יותר מדי אתה, אותה מחברת מעולם לא שבה אלי. שכנעתי את עצמי בזמנו שזה נובע מהעובדה שלמדתי לשחרר. הרי חזרתי מהודו כולי בפאסון של בודהה מודרנית, שזורמת, שמשחררת, שלא נתקעת על דברים. אז אם זה ככה, איך זה הגיוני שהדבר הראשון שבחרתי לספר למאמנת החדשה שלי, היה על המחברת הזו. היא חסרה לי. אני לעולם לא אמצא אותה, אבל היא עדיין חלק משמעותי ממני, שמניע אותי לפעולה.

6333563753_883209be85_b

היא מבקשת שאגדיר את הציפיות שלי מהמפגשים אתה. אני מבקשת מיקוד. בניגוד לילדים שאמרו להם שיש להם פוטנציאל לא ממומש, אני מרגישה פעמים רבות מימוש ללא פוטנציאל. אני טובה במה שאני טובה, אני עושה את מה שאני עושה, אבל כל המים הברוכים האלו כבר לא מצליחים למלא את הכלי. אנחנו מדברות על הפער הזה, בין המצוי לרצוי ואני יודעת שאני עומדת בדיוק על הרווח שבין השניים. אני לא לבד שם. אני ורוב האנושות נמצאים על הרווח הזה. זה לא עושה את זה יותר נוח, צפוף שם במרווח הזה, אבל לפחות אני לא לבד. היא איתי ואנחנו הולכות לדלג שם ביחד.

נכתב בעקבות פגישה עם המאמנת האישית דלית דנקר

ועכשיו, שיר:

רגע כזה/ לירז גרין

כמה קצרים הם רגעי ההארה

רב הזמן שמים לך מראה

מה שנוצץ תמיד מסנוור

ברגע כזה אין יותר

כמה מתוקים הם רגעי ההשראה

לרב חושפים את הלא נראה

מה שכואב תמיד מסתתר

רגע כזה לא חוזר

כמה קצובים הם רגעי ההמראה

רב הזמן את ילדה רעה

מה שסבוך תמיד מסתדר

רגע כזה לא יישאר

כמה נכונים הם רגעי ההכרה

יש לך תמיד את הבחירה

ממה לקחת ומה לתת

ואין שום רגע מלבד כעת

 

עוד מהבלוג של לירז גרין

תצוגה מקדימה

עסק שנולד במקרה

על תלאות ותסביכי הנדל"ן שלי כתבתי פעם בפוסט הזה ומאז, כמובן, עברו עוד הרבה מים על הדשא של השכן. עברנו בדקה התשעים ליישוב חדש, לאחר שעוד עסקת נדל"ן לא יצאה לפועל. התמקמנו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ניצולה

"pěkná" היא אמרה בקול חלש וחייכה חיוך רפה. הפירוש המילולי המדויק למילה בצ'כית הוא "נחמדה". אבל כשהיא התייחסה לנינה שלה, היא התכוונה ל"יפה". מאד מאד יפה.  "krásny", יפהפייה. כמו שהיא הייתה בגילה, כשעלתה על הטרסנפורטר הראשון...

תצוגה מקדימה

לילה בכיף בלי אמא - על החבורה המטיילת של אבות וילדים בלבד

פגשתי אותם בקניון האדום ושאלתי: "איפה כל האמהות?". אחד הגברים בחבורה ענה בחיוך: "השארנו אותן בבית. אין לך מושג כמה זה משנה את האופי של הטיול". אז נכון, לא מדובר כאן בקניון מותגים הומה אדם בלב העיר, אלא על ואדי קסום באבן חול...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה