הבלוג של לירז גרין

שדה בלי סודות

ברוכים הבאים למגירה הווירטואלית שלי, לשדה הפרטי, למקום בלי סודות, בו שירים ישנים וחדשים שלי יוצאים אל האור, לנשום, להתאוורר ולמצוא להם בית מוזיקלי.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מינואר 2014

היא בין האחרונים שנשארו לנו, ניצולי השואה, מקועקעי המספר, שקועי העיניים, שבורי הלב. ועכשיו היא איננה.

01/11/2014

“pěkná” היא אמרה בקול חלש וחייכה חיוך רפה. הפירוש המילולי המדויק למילה בצ’כית הוא “נחמדה”. אבל כשהיא התייחסה לנינה שלה, היא התכוונה ל”יפה”. מאד מאד יפה.  ”krásny”, יפהפייה. כמו שהיא הייתה בגילה, כשעלתה על הטרסנפורטר הראשון לאושוויץ ועל זרועה חקוק המספר 1369 בשחור פחם, שאינו דוהה עם הזמן. הבן שלה העביר עוד תמונה ועוד תמונה במכשיר הטלפון החכם שבידה , כמו בכל ביקור, והיא המשיכה לחייך ואמרה לו בשפת אמה עד כמה היא דומה לה, הנינה שלה. אחר כך התעייפה ונרדמה. בבוקר מצאו אותה ללא רוח חיים. כך עצמה את עיניה בפעם האחרונה, כשהתמונות האחרונות שראתה מול עיניה היו של נינותיה, ממשיכות דרכה בעולם הזה, שלא חסך ממנה סבל.

Auschwitz_Main_Gate

יממה אחר כך, כשלושים איש מצטופפים תחת מטריות קטנות בגשם שוטף, שפרץ משבר ענן שהתנחל מעל בית העלמין בדיוק בשנייה בה הורדה לאדמה למנוחת עולמים. הכל סמלי ביום כזה. הכל עצוב ביום כזה. באותו הזמן, הנינים שלה היו בבית, בגן, בלול התינוקות. המשכיות.

היא ביקשה לרשום על מצבתה את שמות כל בני משפחתה, אחיה, אחיותיה, תאומתה, אמה ואביה שנספו בשואה ומקום קבורתם לא נודע. היא ביקשה להביא אותם למנוחה אחרונה, יחד עמה, באדמת הקודש. סגירת מעגל.

השמיים המשיכו לטפטף, העיניים היו יבשות אבל הלב פעם. לרגע אחד, בשלהי חשוון, הכל קיבל משמעות. היא בין האחרונים שנשארו לנו, ניצולי השואה, מקועקעי המספר, שקועי העיניים, שבורי הלב. ועכשיו היא איננה.

1

ובערב, זפזופ בין הערוצים בזמן קיפול הכביסה, עצר על “ללכת על המים”, סרטו בן העשר של איתן פוקס, על סוכן מוסד, דור שני לניצולי שואה, שנשלח לתפוס פושע נאצי בברלין, טרום מחאת המילקי. הכל מתחבר.

“pěkná”, הנינה שלה, בכתה מאד בלילה ההוא. היא רק בת שבע אבל הבינה לעומק את לכתה. לא הצליחה לישון, דור רביעי של לזכור ולא לשכוח.

יהי זכרה ברוך.

unnamed (1)

עליזה (דינה) גרין ז”ל

ועכשיו, שיר:

ליל האם / לירז גרין

חלומך התערבב בחלומי

חלומי התערבב בשנתך

באת אלי סתורת תלתלים

למיטתי מתהום מיטתך

חולם חסר היה אז בקולך

השארתי לך נקודה בכר

ובאת אל משכבך

הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן

אבל בלילה, ילדתי הקטנה, גם לאמא אין מגן

נוסעת בלי שליטה

בועטת במיטה

נופלת אל תוך כלום

צועקת בטמטום

הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן

אבל בלילה, ילדתי הקטנה, גם לאמא אין מגן

חלומך התערבב בחלומי

חלומי התערב בשנתך

באתי אלייך הלומת ביעותים

לשאוב מכוחך בנחתך

הבטחתי לך אוכל, בגדים חמים, חיבוק ושיר שינגן

אבל בלילה, ילדתי הקטנה, צריכה אותך לי כמגן

עוד מהבלוג של לירז גרין

תצוגה מקדימה

עסק שנולד במקרה

על תלאות ותסביכי הנדל"ן שלי כתבתי פעם בפוסט הזה ומאז, כמובן, עברו עוד הרבה מים על הדשא של השכן. עברנו בדקה התשעים ליישוב חדש, לאחר שעוד עסקת נדל"ן לא יצאה לפועל. התמקמנו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לילה בכיף בלי אמא - על החבורה המטיילת של אבות וילדים בלבד

פגשתי אותם בקניון האדום ושאלתי: "איפה כל האמהות?". אחד הגברים בחבורה ענה בחיוך: "השארנו אותן בבית. אין לך מושג כמה זה משנה את האופי של הטיול". אז נכון, לא מדובר כאן בקניון מותגים הומה אדם בלב העיר, אלא על ואדי קסום באבן חול...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הקראש שבנה אותי

"את יודעת, עברתי על החומרים שלך ואני לא חושב שהם יכולים להתאים לנו. את כותבת יפה מאד, אבל את כותבת רוקנרול. זה פחות מתאים לסגנון שלנו. את צריכה לפנות לאמני רוק, זה הכיוון שלך" הוא אמר לי וסיים את השיחה. כביכול זו הייתה שיחת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה