הבלוג של liorhappiness

כובשת פסגות של חושים

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מינואר 2017

געגועים הם הכנפיים שלנו להגיע למחוזות חדשים,

זיכרונות הם השביל להתאחד עם השורשים שלנו.

 הגעגועים והזיכרונות שבתוכי, עטופים בריחות, בצבעים ובטעמים שנרקחו, בושלו ועורבבו במטבחים קטנים, בבתים רגילים, בין משחקים לשיעורים, בין שמחה לעצב, בין הבוקר ללילה, בין אהבות לאכזבות ובין דור שגידל את הדור שהוא עצמו ברא.

הגעגועים שלי מדברים אוכל והזיכרונות שלי לוחשים אהבה שהתבשלה לה בתוך סירים ומחבתות.

 הגעגועים לסבא ציון שלי ז”ל, מריחים ביצי דגים שטוגנו במחבת קטנה, מתובלים בעריסה שהוכנה על ידו עוד קודם, עטופים בשום טרי שנקנה במחנה יהודה, שמוגשים לי כשלצדם חצי לימון ומעל הכל תבלין אהבה מיוחד, כזה שרק לסבים יש אותה.

הזיכרונות מסבתא רשל ז”ל, מציירים לי עננים בלב המתגעגע ובפה המייחל לטעום אותם שוב, עננים שהאדמה שלהם היא גבעות קוסקוס לבנים וצחורים, שמתנשאים מתוך קערות כסופות וגדולות, וברגע שהכף נכנסת לפה, רק אז מבינים איך קוסקוס הופך לעננים ולא סתם עננים, אלא ענני אהבה, חום, אכפתיות ושייכות. רק סבתא רשל שלי, במו ידיה וליבה הענק, יכלה ליצור מסולת עננים.

הגעגועים והזיכרונות שאני אוצרת בתוכי מאבא יחזקאל שלי ז”ל, הם יצירת אומנות של מגשים עמוסים בסלטים מרהיבים בצבעוניות ובטעמים, של סירי דגים מבושלים שבוערים בלהבות אש של חריף, של קערות פול חם שהתבשל לאיטו על פלטת השבת, אומנות של חצילים מטוגנים שרוקדים בפה לצד ביצה קשה ועלי רשד שעטופים בלאפה עיראקית חמה חמה ואומנות של פיצות עגולות אישיות שנערמו עליהם, בכל מוצ”ש חורפית, כל תוספת שרק אפשר לדמיין.

סבא, סבתא ואבא – חרוטים עמוק בשורשיי, בליבי ובבלוטות הטעם שלי ויש להם חלק גדול באהבתי לאוכל ולבישול.

יותר מכולם, מי שעיצבה אותי ואת אהבתי למטבח, היא אמא מרסל שלי שתחייה, אותה האישה שעליה נכתב “רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה”.

סבתא רשל, סבא ציון, אבא יחזקאלז"ל ואמא מרסל שתיבדל לחיים ארוכים

סבתא רשל, סבא ציון, אבא יחזקאלז”ל ואמא מרסל שתיבדל לחיים ארוכים

אין מילים לתאר או להסביר, את טעמי הבישול של אמא מרסל שלי, את הסבלנות האדירה שקיימת בה, לגלגל קובה, למלא עופות וירקות, לטגן ערמות קציצות, למלא סירים ומחבתות בצבעים, בריחות, בתבלינים וליצור כשפים של אהבה ואיחוד. את נדיבות ליבה הענק, רואים ממרחקים וכשנכנסים לפתח המטבח, גם טועמים אותו, אמא מסליקה שלי, כובשת לבבות, מרפאה מכאובים, מצמיחה עוצמות, מדברת אהבה תוך ערבול, חיתוך, הקפצה, בישול וטיגון

ואני רוצה גם.

אני רוצה מטבח רוחש אהבה, מטבח רועש תבלינים, אפוף אדי יצירה.

אני רוצה לערבב תבלינים מוכרים בחדשים, למלא את הסירים במוצרים שעדיין הם לא פגשו, לקצוץ עשבי תיבול בסכינים של גדולים ולברוא בתוך כפות ידיי את המידה “קצת” ו”לפי איך שאת מרגישה”.

אני רוצה להשאיר אחריי געגועים וזיכרונות טעימים, בריאים ואוהבים.

אני רוצה לכבוש פסגות חדשים במטבח שלי.

לכן כשהטלפון צלצל, לא היססתי לרגע, משהו בתוכי ידע שהגעתי למקום הנכון,

קורס בישול עם מיטב המנטוריות, עם השקעה אדירה שעטופה בנדיבות ואהבה,

הקורס שבו אכבוש פסגות של בשרים, דגים, שמרים, קדרות, קינוחים ועוד פסגות מפתיעות,

קורס שבו אהפוך למלכה במטבח.

אני יוצאת למסע חדש ושונה,

מתרגשת ומחכה כבר לשתף בחוויות הנפלאות

נשיקות

ליאור.

עוד מהבלוג של liorhappiness

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

סלט המרמומה - האחות הטוניסאית, הקלה, המהירה וההורסת בטעמה, של המטבוחה.

אם יש סלט שכדאי שיהיה במקרר שלך בכל יום בשבוע – זה סלט המרמומה. המרמומה מקורה במטבחי טוניס והיא לרוב מוגשת לצד ענני קוסקוס, לעיתים חמה מאוד ולעיתים קרה. המרמומה מקפיצה...

תצוגה מקדימה

קעבורה - התוספת הטוניסאית המטריפה לקוסקוס, שאצלנו הפכה לארוחה בפני עצמה

אצלנו במשפחה קוסקוס זה אהבה, אבל האהבה הגדולה ביותר שייכת לתוספת שמגיעה לצד הקוסקוס - לקציצת הקעבורה שמטריפה חושים. לא אשקר שאומר, שאחת האחיות שלי רוצה לקעקע ציור של קעבורה על גופה ושאחרת במשך כל ההיריון חלמה כל לילה על...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה