הבלוג של מולטי טסקינג

liora737

עדכונים:

פוסטים: 3

החל ממאי 2019

או איך התחברתי למי שאני והזזתי הרים

29/05/2019

נתב”ג שנת 2005. שעת בוקר מוקדמת, בין דמדומים של יום ללילה. התרגשות גדולה לקראת חופשה. אני ובן הזוג שלי (לימים בעלי, כיום גרושי היקר) עומדים בעמדת בידוק בטחוני וכירטוס לפני העליה למטוס. דיילת הקרקע רעננה וחיננית, פונה אלינו בשאלה שהפתיעה אותי והפחידה אותי בו זמנית: “אני רואה שאתם בדרככם לאמסטרדם, ויש לנו רישום יתר במטוס. תרצו להחליף טיסה, לעצור בבודפשט לקונקט למשך שעה ואז להמשיך לאמסטרדם? תקבלו בתמורה כל אחד מכם כרטיס טיסה פתוח לאיזה יעד שתרצו באירופה”. בן זוגי מביט עלי, מיד מהנהן ובעיניו ציפייה. אבל הוא כבר יודע… אני לא ספונטנית. מבחינתי מה שלא מתוכנן לא קיים.

14 שנה מאוחר יותר, אני עומדת בנתב”ג הפרטי שלי, רגע לפני שממריאה אל החלום שמחכה לי כל כך הרבה זמן. שוב לא ממש ראיתי את עצמי משתלבת בעבודה האחרונה (והשווה) שלי, ואז הגיעה פתאום ההארה. נסעתי מאור יהודה לבאר יעקב, ובאזור כפר חבד זה קרה. ההבנה נחתה עלי. ידעתי שאני הולכת להיות “מולטי טסקינג”. הולכת להיות הלא ספונטנית שאני במלוא הדרי. ומשם- כבר לא הייתה דרך חזרה.

קרדיט: הצלמת דנה אופיר

קרדיט: הצלמת דנה אופיר

מעולם לא נסעתי באמצע הלילה לאילת בלי לתכנן קודם, לא צנחתי צניחה חופשית, תמיד סלדתי ממסיבות הפתעה, ואף פעם לא חייכתי שמשהו פתאומי קורה. אני מתוכננת, מאורגנת, מסודרת להפליא. יש לי אג’נדה בה אני מנהלת את הזמן שלי כמתוכנן, ובכלל, מנצלת את היכולות שלי ועוזרת לאחרים לעשות כמוני. אני “מולטי טסקינג”, נותנת שירותי אדמיניסטרציה לעסקים, מייעצת להם איך נכון להתנהל עם המשימות השוטפות שלהם, ואיך לייעל את הזמן כך שישאר להם מקום גם לפיתוח עסקי. הכלים שעומדים לרשותי מגוונים ורבים: החל מקלנדר ידני פשוט, דרך מחשב, וכלה באפליקציות משוכללות.
אני מרגישה שהגעתי הביתה.

“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים” אמר ד”ר סוס, וצדק. אבל אני יוצאת עם צידה לדרך של ידע, חזון, ראיה קדימה ותכנון, ובכך אני סוללת את הנתיב הבטוח והרגוע, שעוזר לי לנחות נחיתה כמה שיותר חלקה במקום אליו הגעתי.

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ד"ר סוס

“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים” ד”ר סוס

 

חזרה לנתב”ג לפני 14 שנה. בן זוגי דאז חושק בכרטיס טיסה כמתנה, ומסתכל עלי בצפייה.  ביקשתי זמן לחשוב. לא ידעתי איך להכיל את העיכוב הזה (שלחלקכם יראה קליל ולא ממש נוראי, והתגמול ממש מפתה), אבל לבסוף, בעל כורחי, הסכמתי. לא רציתי לאכזב אותו. אמרתי “בסדר” חלוש וכמעט בלתי נשמע, ובן זוגי השמח והמאושר (והסופר ספונטי!) הלך לדיילת הקרקע ואמר לה שאנחנו מוכנים לעסקה. “מצטערת, נגמר. כבר הרבה הסכימו לפניכם והטיסה כבר לא בתפוסה מלאה”. ראיתי את האכזבה בעיניים שלו. אני נשמתי לרווחה.

אז כן, כמובן שהכל עניין של איזונים בחיים, ומחוסר ספונטניות יכולים גם להפסיד הזדמנויות נפלאות. אבל כשקראתי את המשפט “ילד, אתה עוד תזיז הרים” (שוב ד”ר סוס), ידעתי שכדי להזיז הרים אני צריכה להיות נאמנה למי שאני, לתכונות המוטבעות שבי, גם אם אוכל למתן אותן מחוץ לעבודה.
בניגוד לאריסטו, אני לא מאמינה שהאדם נולד “טאבולה ראסה”, לוח ריק. אני מאמינה שיש גורמים שמשפיעים על מי שהוא, בין אם מולדים או בין אם נרכשו בימיו הראשונים בעולם.

היום אני “לא ספונטנית” גאה! והפכתי את זה למקצוע. אני לראשונה בחיי מרגישה שאני מביאה את מלוא כישוריי לבמה המרכזית, ושהחוסר ספונטניות שלי כל כך עוזר לאנשים אחרים. התכנון, הסדר וההתייעלות הם נר לרגליי בעבודה שבחרתי לעצמי, ואני נבדלת מאחרים בתכונות אלה.
אז כדי להזיז את ההרים שלכם, כדאי לכם להבין מי אתם, ולאהוב את זה. להבין מה אתם יודעים לעשות הכי טוב, וליישם את זה. להבין איך אתם שונים מאחרים, ולראות את החיוניות שבזה.
כי להזיז הרים תוכלו רק אם תהיו מי שאתם באמת.

"ילד, אתה עוד תזיז הרים" ד"ר סוס

“ילד, אתה עוד תזיז הרים” ד”ר סוס

בואו לבקר אותי בעמוד של מולטי טסקינג https://www.facebook.com/multitasking73/?modal=admin_todo_tour

עוד מהבלוג של מולטי טסקינג

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

רות, סוף

נתחיל מהסוף. סוף קטן, מערכה קטנה, אבל משמעותית כל כך. אפשר לנשום לרווחה- לא מדובר על סוף התהליך, סוף העולם או הסוף הפרטי שלי. אלא על סוף אחר לגמרי. סוף שנוגע בהכרה, סוף שמחלחל להבנה. סוף של משהו ברור, ומיד לאחריו התחלה...

תגובות

פורסם לפני 4 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה