לא רק בירה

הכל אפשר לבשל עם בירה. הכל. אפילו עוגת שוקולד. הגרגרנית טועמת ומריחה במבשלת הגולן, וגם משתפת מתכון מעולה

בירה בזלת

נדמה שיין היה כאן מאז ומעולם, ומה לגבי בירה – אותו משקה שאנו נהנים כל כך להרוות איתו את צמאוננו בקיץ? מסתבר שנמצאו שרידים לשתיה של בירה כבר לפני 6,000 שנה ממש באזורנו, המזרח התיכון ומסופוטמיה.

תמיד מעניין אותי לראות את ה"מאחורי הקלעים", בייצור בכלל ובמזון בפרט. כשהזמינו אותי לסיור במבשלת הגולן, בה מייצרים את הבירה "בזלת", לא יכולתי לסרב. ראשית, אם חשבתם על מפעל גדול, טעיתם. מדובר במבשלת בוטיק קטנה, כמעט ביתית. לא שזה רע. להיפך! רק "משוגעים לדבר" מייצרים בקנה מידה קטן יחסי, עם הקפדה על חומרי הגלם והגיינה ובהשגחה כל כך צמודה.

מבשלת הגולן הוקמה בשנת 2007 על ידי חיים אוחיון, יזם נדל"ן מרמת הגולן, ושנתיים מאוחר יותר נכנסו איתו לשותפות גם "יקבי רמת הגולן". הם הביאו ברומאסטר גרמני ידוע בשם ניקולאס סטארקמט, אשר יצר בירה כמיטב המסורת הגרמנית. היום, ממשיכים לייצר לפי אותה שיטה בהנחיית הברומאסטר הנוכחי, עומרי זילברמן. בירה בטעם פסיפלורה? בירה עם זעתר? לא בבית ספרנו. יצור בירה לפי הגישה הגרמנית אומר שימוש ב-4 מרכיבים בלבד:

  • כשות (כשותית) – צמח המעניק לבירה מרירות וארומה אופיינית.
  • לתת (מאלט) – גרעיני שעורה (או דגן אחר כמו חיטה, למשל), שהונבטו, יובשו ונקלו.
  • מים – למקור המים והרכבם יש השפעה על הטעם של הבירה. ביצור בירה "בזלת", למשל, משתמשים במי מעיינות עשירים במינרלים.
  • שמרים – גם הם תורמים לטעם של הבירה בתהליך היצור שלה.

<< איך להיות ברומאסטר

הנה מורה נבוכים מקוצר וחלקי ביותר: הבירות נחלקות לשתי משפחות עיקריות: בירה מסוג לאגר, שהיא בירה שהשמרים בה תוססים בחלק התחתון של מיכל התסיסה ובירת מסוג אייל, שהיא בירה המיוצרת עם שמרים עיליים. לכן, מומלץ לשתות בירה מסוג אייל בכוסות עם פיה בקוטר רחב (יותר טעמים נחשפים בזמן הטעימה) ואילו בירה מסוג לאגר שותים בכוסות מעוגלות עם פתח צר יותר.

מבשלת הגולן מציעה ארבעה סוגים של בירות, כולן טריות וללא חומרים משמרים. ככל שהבירה כהה יותר, כך היא "אינטנסיבית" ועשירה יותר בטעמים:

  • חיטה – בירה בסגנון בווארי מסוג אייל, לא מסוננת (מעוננת), בצבע צהוב.
  • פילזנר – בירה מסוג לאגר, מסוננת בעלת טעמים עדינים, בצבע צהבהב.
  • אייל ענברי -בירה מסוג אייל, לא מסוננת (מעוננת), בעלת צבע חום ענברי
  • דאבל-בוק – בירה מסוג לאגר, לא מסוננת (מעוננת), בעלת צבע חום כהה

לא באמת חשבתם שאגיע הביתה מבלי שהגלגלים בראש ינועו לכיוון מתכונים עם בירה, נכון? מה דעתכם על עוגה עם בירה? במקרה הזה משתמשים בבירה כהה יחסית, כזו עם טעמים עזים ומורכבים, שמעשירה את העוגה שלנו בטעמים וניחוחות. ללימור היתה יום הולדת וזה התאים בדיוק.

עוגת יום הולדת שוקולד-בירה

המתכון מיועד לתבנית אינגליש קייק מאורכת אחת. אני הכפלתי כמויות כדי ליצור עוגת יום הולדת עגולה וגבוהה במיוחד (תבנית 22 ס"מ)

החומרים:

  • 120 גרם חמאה
  • 1/2 כוס (120 מ"ל) בירה מסוג דאבל-בוק של בזלת (ללא קצף)
  • 1/2 כוס (כ-7 יחידות) שזיפים מיובשים, ללא חרצנים, קצוצים גס
  • 100 גרם שוקולד מריר
  • 1 1/4 כוסות (175 גרם) קמח לבן
  • 1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
  • 1/4 כפית מלח
  • 2 ביצים
  • 200 גרם (קצת פחות מכוס) סוכר חום
  • 1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:

  1. מזגו את הבירה לסיר והביאו לרתיחה. הוסיפו את השזיפים המיובשים והורידו מהאש. הניחו בצד, עד שרוב הנוזלים ייספגו בשזיפים.
  2. בסיר אחר, המיסו שוקולד וחמאה יחד על אש נמוכה.
  3. במיקסר ערבלו ביצים, סוכר ותמצית וניל, עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה (כ-2 דקות).
  4. הוסיפו את תערובת השוקולד והמשיכו לערבל.
  5. הורידו את מהירות המערבל והוסיפו קמח, אבקת סודה לשתיה ומלח.
  6. לבסוף, הוסיפו את תערובת השזיפים והבירה וערבלו, עד לאיחוד כל התערובת.
  7. שפכו הכל לתבנית משומנת (עדיף בחמאה) והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לכ-45 דקות. קיסם שינעץ במרכז העוגה צריך לצאת נקי.
  8. העוגה טעימה מאוד כשהיא חמימה. לעוגת יום הולדת חגיגית, תנו לעוגה להתקרר בתבנית ורק אז הוציאו אותה לצלחת גדולה. צפו אותה באמצע ומלמעלה בגנאש שוקולד (שוקולד עם שמנת מתוקה). עוגה עשירה בציפוי עשיר – שחיתות!

מזל טוב ובתאבון!

השוונץ:

  • אני עוד זוכרת את הטעם הנהדר של הבירה האורגנית "Founders" שטעמתי בעיר נלסון שבניו זילנד (יש לה אפילו תעודת כשרות!). לצערי, בארץ אין בירה אורגנית – אני מחכה ליצרן או ליבואן שירים את הכפפה.
  • מי שרוצה לדעת עוד וגם מדגדג לו בידיים לעשות משהו עם בירה, מומלץ להיכנס ל"בירדי", חנות/פאב/סדנה שכולה על טהרת הבירה של גדי וגלית דבירי.

>> מתוך הבלוג של הגרגרנית

צילום:

הגרגרנית

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit