הבלוג של לימור גרוס-קלינגר

2BaMAM

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות... +עוד

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות מקוריים לימי הולדת. בקיצור - אין רגע דל!

עדכונים:

פוסטים: 218

החל מדצמבר 2013

מחשבות על חופשה זוגית ללא הילדים גרמו לי לזכרונות מהפעם האחרונה שזה קרה וביננו- זו לא כזו חופשה כשהראש כל הזמן בארץ נמצא..עובדה שעברו כבר 4 שנים מאז הפעם האחרונה שנסענו לחו”ל בלעדיהם. והנה כמה הגיגים מהפעם שעברה

04/06/2015

החופש הגדול בפתח והמחשבות על חופשה משפחתית מכניסות אותי למתח.

בשנה שעברה ירדנו לשבוע לאילת.
התכנית הייתה פשוטה: מלון הכול כלול עם מלא הפעלות לילדים ממש כמו בחו”ל. כך הבטיח הבעל ושכח לציין שהזמין לעצמו קורס צלילה להתרענן.
לקראת הנסיעה התחילו אריזות, הרי עדיף להביא מהבית ולא במלון לקנות.
אז מה אם באילת אין מיסים- אנחנו מהמלון לצאת לא מתכננים.

אחרי שאת חצי הבית על האוטו העמסנו באוכל ושתיה לדרך הצטיידנו ו… לדרך יצאנו…
לא עברו 10 דקות והגדול מאחור מתחיל צעקות :אני רעב אני צמא ,והקטנה מצטרפת :יש לי פיפי ,אני ממש חייבת.
בצד עוצרים להתרעננות ושוב אל הכביש ממשיכים ואל כביש 6 עולים .
תחנה ראשונה והבעל עוצר ,למה יש לך למהר? אז מה הבאת קפה מהבית, בואי נשתה קפה וננוח רגע יש עוד דרך ארוכה.
קפה ועוגה ויאלללה שוב יוצאים. הפעם נרביץ מרחקים . לא עוברת שעה ושוב עוצרים הבעל צריך להתמתח והקטנה שוב לפיפי.
עוד עצירה הפעם לדלק וקרטיב בקיוסק ובננה לילד.
“אבל הבאתי אוכל מהבית” אני טוענת…והם עלי צוחקים…. כמו במערכון של משה והאורנג`דה אנחנו מרגישים.

אחרי נסיעה מתישה אנו למלון מגיעים ומגלים שנותרו שעתיים עד לצ`ק אין.
בלית ברירה בעיר להסתובב יוצאים .הגדול שוב רעב והבעל עייף ולמקדונלד`ס אנחנו נכנסים .לפחות כשנגיע לחדר הם יהיו רגועים.
מהחדר לבריכה יורדים ומגלים שאת הגלגל של הקטנה בבית שכחנו. בלעדיו למים היא לא נכנסת ואני במחיר מופקע קונה לה אחד חדש בחנות המלון ומשכנעת את עצמי שאני לא כועסת. הרי באתי לנוח ולהירגע- אז למה להרוס את האווירה?

באילת עם הילדים

בערב יוצאים לטייל בשדרה .רק כדי להוריד את הארוחה.
ואז הילד מחולצה של בוב ספוג מתלהב והקטנה רואה בלון והבעל מצא משקפי שמש בחלון. אז קונים שכולם שוב יהיו מרוצים.
בבוקר הבעל מעיר את כולם ממש מוקדם. לא אמרנו חופש? לריף הדולפינים יוצאים .הרי לא נרצה לשעמם את הילדים .

המצפה התת ימי אילת

וכך ממשיכה לה חופשת המנוחה מאתר לקניון ,לים ולבריכה . הביתה אני חוזרת עייפה ותשושה ומרגישה כאילו אני זקוקה מהחופש למנוחה.

השנה החלטתי לתת לעצמי מתנה ולצאת רק עם הבעל לבד לחופשה.

אמנם קצרה אבל בלי הילדים.
לא מגיע לנו אחרי שכול השנה אנחנו כ”כ קשה עובדים? אבל מה עושים עם הילדים?

בנינו תכנית בשיתוף פעולה עם סבתא וסבא ואפילו השכנה עם הכלב עזרה.
רק נשאר לארגן את התיקים .תוך שעה לי ולבעל התיקים ארוזים .
ולילדים?
להכין בגדים לכל הימים, החלפות לקטנה שרק עכשיו נגמלה, חולצות בית ספר  ליום רגיל ויום של ספורט, בגדי ים ,כובעים ,מצופים ,כי לבריכה עם סבא הולכים.
מערכת שעות לכל אחד מהימים .הוראות מדויקות על תוכן הקלמר והסנדויצ`ים. רשימת טלפונים של ביה”ס ושל הגן, כרטיסי קופ”ח - אוף איזה בלאגן!

לשדה”ת יוצאים וכבר מתחילים הדאגות והגעגועים.
האם באמת  בלעדינו להסתדר הם יכולים? ואולי לא הכנתי מספיק בגדים ?
בטיסה אני להירדם לא מצליחה ובתמונה של הילדים בוהה ודמעה מזילה .
הבעל גוער- יצאנו לחופשה אז חיוך על הפנים ועכשיו בבקשה.

לפחות קצת ננוח אני מקווה ובמלון משתרעת על מיטה הרחבה.
הבעל מיד מוציא את המפות ומתחיל להסביר לי על התכניות .לכאן נלך ברגל ולשם ברכבת התחתית ואם נספיק אז בערב יש מופע בשכונה המזרחית.

לארץ מתקשרת לדבר עם הילדים אך מקבלת דיווח שהם במשחקיה עסוקים ואיתי לדבר לא רוצים. אולי בסקייפ ? הרי הבאנו מחשב.
אבל צריך בילדים להתחשב. אם הקטנה תראה אתכם היא תתחיל לבכות- למה לגרום לצרות מיותרות?
אני נאנחת ועל הלחי שוב דמעה. רצית מהם קצת חופש, הבעל מביט בי במבט מרחם ואוהב ,אז תני להם גם קצת לבד בלי להתערב.

את העיר אנחנו יוצאים “לקרוע” רצים מאתר למוזיאון  ואין זמן להתגעגע או לדמוע .
ארבעה ימים חולפים עפים ולארץ אנחנו חוזרים. במתנות את התיקים ממלאים לפצות את הילדים ה”מוזנחים” ו”האומללים”.

לאימהות אין חופש

באמצע הלילה הביתה מגיעים עליהם בשמחה קופצים.
הגדול מתעורר לרגע “אה, חזרתם איזה יופי! ” מסובב את הראש וממשיך לישון.
הקטנה אפילו לא מנידה עפעף ומפנה בהפגנתיות אלינו את הגב.
תשושים אנו למיטה נכנסים.
ובחמש בבוקר קולות שומעים .
הגדול עומד ליד המיטה :”אימא אבא -אני אוהבת אתכם, התגעגעתי כל כך מה הבאתם לי?” הקטנה אחריו משתרכת מחייכת :”אימא ,אבא שוקולד הרבה הרבה מלא מלא, טוב?”

על התיקים מסתערים ופורקים, מפזרים מתנות, בגדים לכביסות ותוך שניות אני שוכחת בכלל שאתמול בשעה הזו  עוד היינו בחו”ל, בחדר אוכל נקי ומגוון ,עם אוכל שהוגש לשולחן
ובן רגע השגרה משתלטת ואני על מנוחה שוב חולמת…

וכמו שאומר התרגום הפולני לשיר הידוע של להקת בון ג`ובי:” אני אנוח כבר בקבר”

ומילה של אבא: את? את גם בקבר לא תנוחי……

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של לימור גרוס-קלינגר

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- אשת השנה שלי

זו היתה אהבה ממבט ראשון ומאז היא שם בשבילנו ואנחנו בשבילה.תמיד. גאה להכיר לכם את :נעמי גלילי אז מי זו נעמי? מנהלת רשת גני ילדים ובתי ספר להורים בקרית ביאליק, בהם היא מגננת ומנחה הורים. עוסקת בהדרכה הורית בקבוצות ובאופן...

תצוגה מקדימה

המדריך הגדול לאירועי פסח בצפון 2016

 מיטב הפסטיבלים ואירועי פסח בצפון 2016 פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים  מעל לעשרים שנים שתיאטרון חיפה מפיק את הפסטיבל הססגוני שבו מעל 100 הצגות ומופעים מהארץ...

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- סוגרת את הבסטה

למרות שכבר ברור לי מעל שנתיים רק בסופ"ש האחרון נפל לי האסימון שזה סופי - סוגרת את הבסטה. זמן קצר אחרי שהתחלנו לצאת, הוא לקח אותי לביקור אצל הדודים שלו בקיבוץ. שם פגשתי לראשונה את שתי בנות הדוד המקסימות שלו, לאחת שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה